שר הביטחון בני גנץ הגיש היום (א') למזכירות הממשלה את הצעת ההחלטה של משרד הביטחון, בתיאום עם משרד המשפטים, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט - בפרשה שהפכה לתיק 3000. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון גנץ סיכמו כי העלאת ההצעה תידון לאחר העברת תקציב המדינה. בהודעה מטעם גנץ נכתב כי ההצעה הוגשה "לאחר עבודת מטה יסודית, פגישות עם מומחים וסבב מקצועי שנערך בנושא".
"הקמת הוועדה הכרחית למערכת הביטחון ולמדינת ישראל", אמר גנץ. "אם לא נברר את האמת לא נוכל להפיק לקחים לעתיד. זה לא עניין אישי – אלא צורך לאומי. מדובר בנושא שמצוי בלב ליבה של מערכת הביטחון, ומהווה צורך ביטחוני ראשון במעלה על מנת לשמור את אמון האזרחים בה ובמקבלי ההחלטות".
2 צפייה בגלריה
לוחמי הצוללות
לוחמי הצוללות
לוחמי הצוללות
(צילום: דובר צה"ל )
גנץ ביקש להודות "לשר המשפטים גדעון סער, לייעוץ המשפטי לממשלה ולצוותים המקצועיים במשרד הביטחון, ובטוח שהקמת הוועדה ועבודתה, יתרמו רבות לביטחון ישראל". פרט למשרד המשפטים, ההצעה תואמה גם עם משרד החוץ ומשרד האוצר.
בתצהירים שהגישו בכירי מערכת הביטחון, ושפורסמו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", טענו מנכ"לי משרד הביטחון ב-16 מתוך 24 השנים האחרונות, שהופעלו לחצים מלשכת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, תוך התעלמות מנתונים וממידע במערכת הביטחון, ותוך הסתרה ומידור, ובכך נכפה על מערכת הביטחון הוצאת סכומי עתק על רכש צוללות במועדים מוקדמים מהדרוש בניגוד לצורך המבצעי שהוגדר על ידי חיל הים.
חלק מהמנכ"לים כיהנו בתפקיד גם בתקופה שבה בוצע רכש הצוללות המדובר. חלק אחר העיד על מנגנון קבלת ההחלטות שהם היו חלק מבנייתו. כולם הסכימו שהאופן שבו נוהלה קבלת ההחלטות ברכש הצוללות, כלי השיט להגנת אסדות הגז והאישור למכירת צוללות מתקדמות למצרים - היה לכל הפחות תמוה ולחלוטין בלתי מקובל. כולם תמכו ביוזמה לנהל בדיקה מעמיקה מאוד של פרשת הצוללות.
2 צפייה בגלריה
השבעת הממשלה
השבעת הממשלה
נתניהו. בכירי מערכת הביטחון טענו ללחצים בתקופת כהונתו
(צילום: AFP)
ארבע שנים לאחר חשיפת הפרשה, הוגשו בחודש מאי האחרון כתבי אישום בפרשה המסועפת נגד שבעה מעורבים לכאורה בהטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות לחיל הים. עם זאת, הפרקליטות הודיעה למפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל' אליעזר מרום (צ'ייני) ולמקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד דוד שמרון, כי תיקי החקירה נגדם נסגרו.
בזמן כהונת הממשלה הקודמת, לאחר שבנימין נתניהו סירב לאשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מינה שר הביטחון גנץ ועדת בדיקה משרדית בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב. הוועדה לא החלה את פעילותה בשל קשיים בקבלת הסמכויות. עם ההכרזה על בחירות מרץ 2021, החליט גנץ להשהות את המאמצים להקימה. בלשכת גנץ הסבירו אז שעם הגשת כתבי אישום יהיה סיכוי רב יותר להקמת ועדה ממלכתית שהעדויות בה מחייבות משפטית בניגוד לוועדה משרדית.
מהתנועה לאיכות השלטון, שפעלה בשנים האחרונות להקמת ועדת חקירה, נמסר: "היום אנחנו צועדים את הצעד הראשון בישורת האחרונה. נותרה עוד דרך ארוכה בפנינו על מנת להסיר את העננה השחורה הרובצת מעל הפרשה, וכעת הכדור נמצא בידיו של ראש הממשלה. אנו מצפים ממנו שיקדם ללא שיהוי נוסף את הקמת הוועדה. חשיפת האמת בפרשה רגישה זו היא אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה".

מהי ועדת חקירה ממלכתית ומהן סמכויותיה

החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית מתקבלת על ידי הממשלה בעת "משבר אמון חריף" או כאשר מתעוררים סימני שאלה לגבי תפקוד הרשות המבצעת. היא מוקמת על ידי נשיא בית המשפט העליון ובראשה מוצב שופט עליון, שופט מחוזי או שופט בדימוס. חבריה הם בדרך כלל שופטים בעלי מומחיות בתחום הבדיקה ואישי ציבור. מספר חבריה לא יכול להיות זוגי.
הממשלה מנסחת את כתב המינוי שמפרט את ה"מנדט" ונושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.
לוועדה יש סמכויות זהות לסמכויות בתי משפט: היא יכולה לזמן עדים, לחייב את התייצבותם, להוציא צווי חיפוש ועוד. היא רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומר שעשוי לסייע לה בחקירה, כולל חומר חסוי. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט.
הוועדה גם לא יכולה להשתמש בחומר שנאסף על ידה כראיה במשפט פלילי. הסיבה לכך נעוצה ברצון שמיקוד עבודתה יהיה בהיבטים הציבוריים של האירוע, וכדי להסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, שהם עלולים לעמוד לדין פלילי.
לנחקרים שהוועדה מחליטה לזמן אין זכות לייצוג או לחקירת עדים, אלא אם כן קיבלו מהוועדה "מכתב אזהרה" הקובע שהם עלולים להיפגע מהחקירה או מתוצאותיה.
עם גמר עבודתה מגישה הוועדה דו"ח על תוצאות חקירתה והיא רשאית לצרף לדו"ח המלצות כראות עיניה. מסקנות הוועדה אינן מחייבות במובן הפורמלי, אך הממשלה חייבת לדון בהן. עם זאת, אם הוועדה תסיק מסקנות - הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן, והיא צפויה לעתירות לבג"ץ אם לא תבצען.
השתתפו בהכנת הכתבה: יואב זיתון, טובה צימוקי, מורן אזולאי ואיתמר אייכנר