בשיאה של מלחמת חרבות ברזל השבית מפקד חיל האוויר תומר בר למשך כמה שבועות את מערך מטוסי התובלה הרקולס מדגם קרנף, בעקבות חשש ממשי לתקלה טכנית משמעותית. בניגוד למדיניות הצה"לית, האירוע החריג לא פורסם ונודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
הסיבה לקרקוע מטוסי הקרנף נעוץ בגילוי של ממצא חריג במדחף אחד המטוסים - ככל הנראה שבר בשורש הלהב של המדחף. התקלה תוקנה על ידי צוותים טכניים של חיל האוויר, אך הדבר חייב בדיקות מקיפות והשבתה של שאר עשרות המטוסים מדגם זה.
המטוסים המקבילים – ה"סופר הרקולס" (שמשונים) - המשיכו לטוס במלחמה והנחיתו ציוד לוגיסטי ללוחמי אוגדה 98 בדרום מערב הרצועה. אך במהלך שבועות הקרקוע נמנע מחיל האוויר להפעיל חלק גדול ומשמעותי ממערך התובלה שלו, שמיועד גם למשימות רגישות הרחק מגבולות ישראל, ורלוונטי מאוד להתפתחות אפשרית של מערכה בצפון נגד חיזבאללה והפעלת כוחות בעומק לבנון.
1 צפייה בגלריה
מטוס הרקולס של חיל האוויר. "עברו תהליך בדיקה מקצועי"
מטוס הרקולס של חיל האוויר. "עברו תהליך בדיקה מקצועי"
מטוס הרקולס של חיל האוויר. "עברו תהליך בדיקה מקצועי"
(צילום: שאול גולן)
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מערך ההרקולסים קורקע בעקבות תקלה טכנית שזוהתה באחד המטוסים. לאחר פחות מ-48 שעות חזר המערך לפעילות מבצעית. לגבי חלק מהמטוסים נדרש זמן נוסף, שבו עברו תהליך בדיקה מקצועי. בזמן תהליכי הבדיקה לא קורקע כלל המערך וכיום הוא עובד באופן מלא".
ככל הידוע, מדובר בקרקוע שני של מערך אווירי במהלך המלחמה בעזה. כפי שפורסם כאן בסוף ינואר, בפעם הקודמת היה זה מערך כטב"מי ה"שובל", המשמשים למשימות איסוף ותקיפה בטווח בינוני, אחרי שאחד מהם התרסק ליד רחובות.
עוד לפני הקרקוע הספיקו טייסי ההרקולסים לסייע בהבאתם לארץ של מאות בעלי תפקידים חיוניים במילואים שחיו או שהו בחו"ל ונדרשו להתייצב בצו 8. מפקד טייסת אבירי הציפור הצהובה, סא"ל ר', סיפר לביטאון חיל האוויר בתחילת המלחמה: "החזרנו לוחמים מכל רחבי הגלובוס. בחודש הראשון של המלחמה ביצענו את כמות שעות הטיסה שהטייסת עושה בשנה שלמה בממוצע".

בישראל ממשיכים לחכות לאפאצ'י

מעבר להכשרת מטוסי ההרקולס, בלהק ציוד בחיל האוויר עמלים גם על הארכת הפעילות של טייסות שנאנקות תחת עומסי המלחמה, בעיקר של מסוקים. מדובר גם במסוקי הקרב מסוג אפאצ'י, אך בעיקר במסוקי היסעור בני היותר מ-50, שממשיכים לטוס במלחמה אף שכבר היו קרובים לצאת משירות. במחצית השנייה של העשור אמורים להחליף אותם מסוקי ה"סופר יסעור" החדשים מדגם K מתוצרת סיקורסקי-לוקהיד מרטין.
קצין בכיר בחיל האוויר אישר בשיחה עם ynet את הדיווח כאן בינואר שלפיו צה"ל ביקש מהאמריקנים לקבל מסוקי אפאצ'י ברקע העומס והשחיקה של שתי טייסות הקרב ממחנה רמון בלחימה המתמשכת בעזה. "אנחנו מתגברים את הצוותים שלנו ברמון וגם בבסיס כנף 25", אמר. "פנינו לקבל מסוקי קרב, בעדיפות לחדשים, ובתקווה לקבל 'סלוטים' מקווי הייצור שמיועדים לצבא האמריקני".
במקביל אמונים הצוותים הטכניים בלהק ציוד על מפעלי החימוש של חיל האוויר, שממשיכים לעבוד סביב השעון. טכנאים מכל הדרגים מחמשים את המטוסים לגיחות בלתי פוסקות, מרכיבים מרעומים לפצצות ומייצרים בקצב חסר תקדים כ-40 פצצות בממוצע בשעה. בלהק ציוד בנו עגורנים מיוחדים ועמדות הכנה לפצצות החדשות שהגיעו במשלוחי הסיוע מארה"ב, והרכבתם מתבצעת בתוך דירים תת-קרקעיים ממוגנים בבסיסים שונים.
"מדובר ביותר מ-30 סוגים של חימושים שמיוצרים במפעלים תוך הכשרת 200 אנשי מילואים שהבאנו בתחילת המלחמה אחרי שנים שהם לא רועננו למשימה זו", סיפר קצין בכיר בלהק הציוד. "הצוותים הטכניים הגדילו דווקא במלחמה את סעיפי הביקורת בטיפולים השוטפים למטוסים, גם אם זה ייקח יותר זמן. בחלק קטן מעמדות הטיפול האחזקתי של המטוסים גם הכנסו עמדות ביקורת מאוזרחות מהתעשיות הביטחוניות".