משפחתה של רובינה אמיניאן, סטודנטית מטהרן, מספרת שהיא נהרגה מכדור שנורה על-ידי כוחות הביטחון מטווח קצר, ישירות לעורף שלה. המוות של רובינה, בהפגנות הענק ברפובליקה האיסלאמית, היווה רק את תחילת הייסורים של המשפחה. אחרי מותה נאלצה אמה לחפש את גופת בתה בין ערימות של גופות מגואלות בדם. לאחר שמצאה את הגופה, המשפחה מיהרה לברוח, כדי שהרשויות לא ידרשו תשלום. רובינה נקברה בחשאי, בצד הדרך, בקבר לא מסומן.
הסיפור של משפחת אמיניאן ממחיש את הייסורים של משפחות המפגינים באיראן, אחרי הדיכוי האכזרי שבו לפי הפרסומים נהרגו אלפים. בגלל הכאוס והפחד, קרובי משפחה של מפגינים שנהרגו נאלצים לחפש את יקיריהם בחדרי מתים עמוסים, ומפחדים מהמשטר – שלא מעוניין שהמשפחות יתאבלו את ההרוגים ויעניקו להם פרידה מכובדת.
כוחות המשטר האיראני ברחובות. אלפים נהרגו במחאות
בתוך כך, הבוקר דיווח ארגון NetBlocks, שעוקב אחר הגישה לאינטרנט ברחבי העולם, על חזרה מצומצמת של פעילות האינטרנט באיראן - אחרי יותר מ-200 שעות של ניתוק. בשלב זה היקף החיבור לאינטרנט קטן מאוד ועומד על 2% בלבד, ואין סימנים לחזרה משמעותית. כמה ערוצים המזוהים עם הציר השיעי-איראני דיווחו הבוקר על הפעלה מחדש של SMS ברשתות הסלולריות באיראן, ונטען כי הגישה לאינטרנט שוחזרה לחלק מהמשתמשים.
במקביל, מנהיגה העליון של איראן עלי חמינאי האשים הבוקר את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואמר: "אנחנו רואים אותו אשם בנפגעים, בנזקים ובהשמצות נגד האומה האיראנית". לדבריו, "העם האיראני שבר את גב המרד ואמר את המילה האחרונה באמצעות אחדותו. אנחנו לא מובילים את המדינה למלחמה, אך לא נסבול פושעים בתוכה. ארה"ב תמכה בהמרדה באיראן, כהקדמה למבצע גדול יותר שהתכוונה לבצע. מספר רב מהמנהיגים ומבצעי המהומות נעצרו".
יותר משבוע חלף מאז מותה של רובינה, וקרוביה מספרים שהמשפחה עדיין לא קיימה הלוויה לאישה הכורדית הצעירה, שהייתה סטודנטית ללימודי אופנה בבירה טהרן. "היא רצתה עתיד טוב לעצמה", אמר הדוד שלה, נזאר מינואי, שחי באוסלו. "למרבה הצער העתיד שלה נגנב ממנה".
הפרטים על מותה של רובינה אינם ברורים. אחרי מותה התקשרה אמה לקרובי משפחה מחוץ לאיראן וסיפרה להם את מה ששמעה מחברותיה של בתה, שהיו לידה בזמן שהיא נהרגה. סוכנות הידיעות AP שוחחה עם שלושה קרובי משפחה שלה. כולם סיפרו פרטים דומים מהדיווח של האם. ארגון זכויות האדם Iran Human Rights, שפועל מאוסלו, דיווח גם הוא על מותה תוך ציטוט עדויות. הארגון הצליח לאמת את הדיווח שבליל ה-8 בינואר הייתה אמיניאן בסביבת הקמפוס של המכללה הטכנית והמקצועית לבנות "שריעתי".
הפרטים שקרובי משפחה של אמיניאן בחו"ל יודעים על מותה מתבססים על שיחת טלפון קצרה שעשתה אמה ב-10 בינואר לקרובים באוסלו. קרובי המשפחה סיפרו שהאם, אמינה נוריי, קיבלה ב-8 בינואר שיחה מחברותיה של אמיניאן - שאמרו שהיא נורתה למוות על-ידי כוחות הביטחון. חברותיה סיפרו שהן צעדו מהקמפוס בטהרן אחרי רדת החשכה, הבחינו בהפגנה והצטרפו אליה. החברות סיפרו שכדור שנורה על-ידי כוחות הביטחון פגע בעורף של אמיניאן והרג אותה.
סרטונים שהופצו ברשת, ואומתו על-ידי AP וארגוני זכויות אדם, רופאים ואיראנים שנפגעו במחאות, מתעדים חמושים מפזרים הפגנות באמצעות רובים. משטר האייתוללות, שהצליח לדכא באכזריות גם הפגנות קודמות, מתייחס לרוב המפגינים כאל "טרוריסטים". הרשויות טוענות שחלק מהמפגינים היו חמושים, אך אין שום טענה לכך שמישהו היה חמוש בסביבתה של אמיניאן בזמן שנהרגה. קרובי משפחתה סיפרו שהיא לא הייתה אקטיביסטית או מעורבת בפוליטיקה.
כשלאמא של אמיניאן נודע על מותה היא הייתה בכרמאנשה, עיר באזור הכורדי במערב איראן, כמעט 460 ק"מ מטהרן. באמצע הלילה היא מיהרה להגיע לחדר מתים בטהרן. היא החלה לפתוח את שקי הגופות, שק אחר שק, כדי למצוא את בתה. "היא הסתכלה על כל כך הרבה פנים יפות, מנסה למצוא את הילדה שלה", מספרת האלי נוריי, דודתה של אמיניאן, שגם היא גרה באוסלו. "מה שכל כך מחריד עבורי הוא לדמיין מה אחותי הרגישה בזמן שהיא מחפשת את הבת שלה".
ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" דיווח שמשפחות איראניות רבות נאלצו לחפש את יקיריהן בחדרי המתים העמוסים. לפי הארגון הגופות גם נערמו במשאיות, במכולות ובמחסנים.
כשנוריי מצאה את בתה הצטרפו אליה בעלה, בנה ובת הבכורה. המשפחה מיהרה החוצה עם הגופה של רובינה, מחשש שהרשויות יחסמו את דרכה וידרשו תשלום תמורת שחרור הגופה שלה. "היא למעשה גנבה את הגופה שלה", אמר מינואי על נוריי.
"המרכז לזכויות אדם באיראן", ארגון שפועל מניו יורק, סיפר ל-AP שהוא קיבל דיווחים רבים על כוחות מודיעין שדורשים תשלום ממשפחות שרוצות לקבל את גופות המפגינים שנהרגו. הארגון אמר שהתשלומים הם "מנהג ידוע" באיראן, שנועד להרתיע משפחות – כדי שלא יתאבלו בפומבי על יקיריהן. כמה משפחות סיפרו לארגון שהן נאלצו לחתום על מסמכים שקריים שמצהירים שקרוביהן היו חברים בכוחות הביטחון. רק כך המשפחות יוכלו לקבל את הגופות.
הטלוויזיה הממלכתית באיראן פרסמה לאחרונה הצהרה שטוענת ששירותי הקבורה והשימוש בחדרי המתים במדינה הם ללא עלות – אחרי טענות חוזרות ונשנות על אותו "מנהג ידוע".
מינואי סיפר שבמשך שבע שעות הנסיעה מטהרן בחזרה לכרמנשאה, אמה של רובינה ואחותה הגדולה אחזו בגופתה במושב האחורי של הרכב כשדם, ודמעות, מכתימים את בגדיהן.
כשהמשפחה הגיעה הביתה היא ראתה את כוחות הביטחון מקיפים את הבית. אמינה נוריי אמרה לבני המשפחה שכרגע יש להם רק אפשרות אחרת: הם נסעו מחוץ לעיר וחפרו בור בצד הדרך, שם טמנו את הגופה של רובינה. הם מקווים שאמיניאן עדיין קבורה שם, בקבר לא מסומן.
קרובי משפחתה של נוריי אמרו שהם לא שמעו ממנה, או מקרובי משפחה אחרים, מאז יום ראשון. הנציגות האיראנית באו"ם בניו יורק לא הגיבה לשאלות של AP על מותה של אמיניאן.
