לא רק הגבולות היבשתיים מושפעים מההפיכה בסוריה ומהפלתו של הנשיא בשאר אסד. בשנות מלחמת האזרחים הסורית נשארה ללא טיפול סוגיית הגבולות הימיים הבעייתיים של המדינה, וכעת, עם תחילת התייצבות סוריה תחת הנהגתו של אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) ושינוי מאזן הכוחות, גם הסוגיה הזו מתחילה לצוף, על שלל בעיותיה.
אסד נפל, וטורקיה מסתערת על הים: יוון מוטרדת מסימון הגבולות
(צילום: מיקי שמידט)
ביום שבת האחרון התקיימה בדמשק פגישה של מנהיג סוריה א-שרע וראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, שהגיע לסוריה לראשונה זה 14 שנה. במסיבת עיתונאים שקיימו השניים אחרי הפגישה אמר מיקאתי: "כמו שאמר אחמד א-שרע, בראש סדר העדיפויות נמצא תיחום הגבולות היבשתיים והימיים בין לבנון וסוריה". הוא המשיך ואמר כי הדבר יכול לארוך זמן מה וכי תוקם ועדה משותפת לבנונית-סורית שתעסוק בסוגיית תיחום הגבולות.
המחלוקת בין סוריה ולבנון בכל הקשור לגבול הימי אינה חדשה, וראשיתה בשנת 2011, כשלבנון סימנה באופן חד-צדדי את הגבול הימי שלה, ויצרה קו המתנגש בקו הגבול הימי שאימצה סוריה. החפיפה בין קווי הגבול של שתי המדינות יצרה שטח שנוי במחלוקת המשתרע על כ-900 קמ"ר. בשנת 2017 חילקה לבנון את התחום הימי שלה והאזור הכלכלי הבלעדי ל-10 "בלוקים", כאשר "בלוקים" 1 ו-2 נמצאים מבחינת סוריה בשטחה. מה שהחריף את הסכסוך לאורך השנים היה ההערכה כי יש אפשרות למצוא נפט וגז באזור השנוי במחלוקת.
בשנים האחרונות סוריה ולבנון כמעט ולא עסקו בסוגיה. שתי המדינות היו טרודות בבעיות אחרות, דחופות יותר, שתפסו את רוב תשומת הלב, אך פורסמו התבטאויות בנושא. כשהוכרז ההסכם על תיחום הגבול הימי בין לבנון לישראל בשנת 2022 הכריז מישל עאון, מי שהיה אז נשיא לבנון, כי הצעד הבא צריך להיות צפונה משם – בגבול הימי עם סוריה. הסוגיה כאמור טרם נפתרה, וצפויה להיות חלק מהשיח העתידי בין סוריה ולבנון כפי שציין מיקאתי בשבת.
2 צפייה בגלריה


ארדואן ואל-ג'ולאני. לטורקיה יש חבר קרוב בדמשק
(צילום: AL ARABIYA TV/Handout via REUTERS, Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
אך לסוריה גבול ימי בעייתי גם עם טורקיה בצפון, וגם הוא כבר עלה לכותרות בשבועות האחרונים ועורר סערה. שר התחבורה הטורקי, עבד אל-קאדר אוראלוגלו, הודיע בסוף דצמבר 2024 כי טורקיה מעוניינת לנהל משא ומתן עם סוריה בנוגע לסימון הגבול בים התיכון. לדבריו, הסכם כזה יתרום לחיזוק השפעת שתי המדינות בחקר משאבי האנרגיה. הוא הוסיף כי התקדמות במשא ומתן מחייבת סמכות מדינית יציבה בסוריה, והדגיש כי כל הסכם עתידי יהיה "בהתאם למשפט הבינלאומי".
הצהרתו של אוראלוגלו העלתה סימני שאלה רבים. יוון מיהרה להביע התנגדות לרצון הטורקי להגיע להסכם ימי עם סוריה והודיעה כי הממשלה הסורית היא ממשלת מעבר שאינה יכולה לחתום על הסכמים כאלה. יוון חוששת כי הסכם כזה יערער את ריבונותה וייצור תקדים המערער את הזכויות הימיות של איים כמו קפריסין וכרתים. הסכם ימי דומה, גם הוא על רקע חיפושי אנרגיה בים התיכון, נחתם בשנת 2019 בין טורקיה ללוב, והוא הוביל אז להסלמת המתיחות בין טורקיה ליוון.
גם מצרים לא נותרה אדישה לחשש של יוון מצעד טורקי עתידי שכזה. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אירח בשבוע שעבר בקהיר את ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס ואת נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס לפסגה משולשת עשירית במספר, כדי לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות על רקע ההתפתחויות האזוריות, בין היתר בסוריה.
העיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, דיווח בשבוע שעבר כי על פי מקורותיו הוחלט בפגישה ההיא שמצרים תפעל בקרב הערבים ויוון וקפריסין בקרב גורמים אירופיים, כדי לדחות כל ניסיון טורקי לחתום על הסכם הקשור לתיחום גבולות ימיים שיזכה להכרה בינלאומית. לפי "אל-אחבאר" מצרים כבר פעלה בנושא מול סוריה וביקשה לדחות כל חתימה על גבול ימי עד לבחירת שלטון סורי חדש שיקבל הכרה בינלאומית, וציינה כי לא מדובר כרגע ב"צורך דחוף". בעיתון נטען כי התשובה הסורית הייתה ש"זכותה של סוריה לחתום עם כל הסכם בינלאומי שיועיל לעם הסורי", מה שהגביר את חששות מצרים, לנוכח ההשפעה הטורקית הגוברת בסוריה.
ובינתיים, בכל הנוגע לגבול הימי של ישראל ולבנון ניצל שר האנרגיה הלבנוני ווליד פיאד את ימי הפסקת האש כדי להכריז במסיבת עיתונאים ב-10 בדצמבר על מתן רישיון לחברה הנורבגית-אמריקנית TGS לבצע סקר סיסמי תלת ממדי בשטח של 1,300 קמ"ר במרחב הימי שלבנון מכנה "בלוק 8" ושגובל עם ישראל. יש לציין כי קידוחים שנעשו על ידי חברת "טוטאל אנרג'י" בבלוק 9 הסמוך אליו לא הביאו למציאת גז. עם זאת גורמים בלבנון טענו מתחילת המלחמה כי הקידוח שנעשה באזור בלוק 9 ונעצר שבוע אחרי תחילת המלחמה בעזה הופסק מסיבות פוליטיות ולא עקב אי מציאת גז.