פרסום ראשון: ישראל לא תשלח נציגות משפטית לדיון שיחל השבוע בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בנושא חוקיות השליטה ביהודה ושומרון. כך הוחלט בדיון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע שעבר עם ראש המל"ל צחי הנגבי, שר המשפטים יריב לוין, שר החוץ ישראל כץ והסנגור המיוחד שמונה על ידי הממשלה, מלקולם שואו. הנימוק הוא שישראל לא מכירה בסמכות בית הדין, בין השאר כיוון שאמנתו רואה בהתנחלויות פשע מלחמה.
הדיון בהאג יעסוק בבקשה של הרשות הפלסטינית לקבל חוות דעת של בית הדין באשר ל"חוקיות הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה". מכיוון שלא מדובר בבקשה לפסק דין, הדיון לא יתנהל בדומה להליך שהתקיים בחודש שעבר בבית הדין לצדק ועסק בתלונה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל ברקע המלחמה בעזה.
1 צפייה בגלריה
ארכיון. חיילי צה"ל בחברון
ארכיון. חיילי צה"ל בחברון
ארכיון. חיילי צה"ל בחברון
(צילום: EPA)
הדיון צפוי להימשך חודשים, אם לא שנים. גורמים מדיניים ומשפטיים ישראליים מגדירים את הבקשה לחוות הדעת כצעד נוסף בלוחמת המשפט שמנהלים הפלסטינים נגד ישראל בזירה הבינלאומית, "במטרה להשחיר את פניה ולפגוע בלגיטימציה שלה".
הבקשה לחוות הדעת אושרה לפני כשנה בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם ברוב של 87 מול 26 (53 נמנעו). בית הדין נדרש לברר את "הצעדים הישראליים לשינוי ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של ירושלים והאימוץ של חקיקה וצעדים מפלים", ואת השפעתם על המעמד החוקי של הכיבוש. גורם מדיני בכיר הבהיר כי מדובר בחוות דעת מייעצת שלא תחייב את ישראל.
עם זאת, בית הדין הבינלאומי לצדק הוא גוף בעל יוקרה משפטית בינלאומית, והחלטותיו עלולות לשמש נשק נגד ישראל, תדמיתה והאמון בה, ובכך לסייע לתומכים בתנועת החרם. "על רקע הדיון שמתנהל במקביל בבית הדין הבינלאומי לצדק, מדובר בעוד כאב ראש שאינו נחוץ לישראל", אומר מקור בכיר.
ב -2003 ביצעו הפלסטינים צעד דומה כשביקשו לקבל חוות דעת של בית הדין בהאג באשר לחוקיות גדר ההפרדה. הם טענו כי בנייתה תקבע עובדות בשטח ותסמן לעד את הגבול בין ישראל לפלסטין בלי שנערך לגביו הסכם מדיני. לטענתם היה מדובר בסיפוח לכל דבר. הפעם, לעומת זאת, חוות הדעת הצפויה תעסוק בנושא הכיבוש בכללותו, בהתנחלויות ובחוקיות שלהן, מה גם שבניגוד ל-2003 – פלסטין מוכרת כיום על ידי האו"ם כמדינה.
ארגון "בני ברית העולמי" פנה לאחרונה לבית הדין בבקשה לא להעניק חוות דעת על אודות מעמד ישראל בשטחים, בנימוק ש"החלטת העצרת הכללית הייתה מוטה מאוד, הציגה דעות פוליטיות כעובדות וביקשה מה-ICJ לאשר אותן". במסמך שאורכו 90 עמודים ונכתב על ידי משפטנים בינלאומיים מובילים נכתב כי "החלטת בית הדין להמשיך לדון בתיק זה תיראה כהחלטה פוליטית בולטת ולא שיפוטית, שתגרום נזק חמור למוניטין של בית המשפט".
פורסם לראשונה: 22:02, 17.02.24