"הגורם המוסמך היחיד לדון בהסתייגויות - הוועדה לבחירת שופטים". בג"ץ דחה היום (ראשון) על הסף את העתירה נגד מינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון. הרכב השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וחאלד כבוב קבעו כי אין להתערב בהחלטת הוועדה לבחירת שופטים, שאותה החרים שר המשפטים יריב לוין, וציינו כי זו התקבלה גם לנוכח דחיפות המינוי וגרירת הרגליים שקדמה לו.
על-רקע תחקיר "ידיעות אחרונות" שחשף ניגוד עניינים לכאורה מצידו של נשיא בית המשפט העליון הנבחר עמית, הגישו שלשום ארגוני הימין "לביא" ו"אם תרצו" עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת הוועדה לבחירת שופטים למנות את עמית לתפקידו. העותרים אף ביקשו למנוע את השבעתו המתוכננת שתיערך ביום חמישי הקרוב, שאותה מחרימים ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
השופט שטיין ציין בהכרעתו כי "הגורם היחיד המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים". לדבריו, "משכך, דרישת העותרות כי הבירור ייערך באמצעות גורם אחר – אינה עולה בקנה אחד עם הדין ועם סמכויותיה של הוועדה". כמו כן, ציין השופט שטיין כי תגובותיו של עמית לכלל החשדות שהועלו נגדו הופיעו במענה ששלח לשר המשפטים ואלו גם הונחו בפני הוועדה לפני החלטתה.
"בהינתן מסד הנתונים עליו עמדתי, האם החלטת המינוי אינה מתקבלת על הדעת, כפי שטוענות העותרות? על כך אין לי אלא להשיב בשלילה", כתב שטיין. "סבורני כי החלטת המינוי בהחלט מתקבלת על הדעת, אם לא למעלה מכך. אודה ולא אכחד: הדעה לפיה הוועדה צריכה הייתה לעצור את דיוניה כדי לבחון, ולו מטעמי זהירות, שמא יש מידע נוסף כלשהו אשר יכול להועיל לה בהחלטתה, אינה בגדר דעה בלתי אפשרית".
"הדיווחים השקריים - הם שפוגעים באמון הציבור"
העותרים נגד מינויו של עמית טענו באמצעות עו"ד יוסי בן ברוך כי הוועדה קיבלה את ההחלטה בעניינו באופן חפוז וללא בדיקה מעמיקה של שורת פרשיות חמורות שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים. עוד נטען כי הוועדה הסתפקה בקבלת הסברים מהשופט עמית בלבד, ללא בדיקה חיצונית או אימות העובדות, בניגוד מוחלט להתנהלות במקרים דומים של מינויים בכירים.
עודו נטען בעתירה כי השופט עמית ישב בדין במקרים שבהם היו מעורבים גורמים שהופיעו ברשימת המניעויות שלו, התנהל בניגוד עניינים בעתירות הנוגעות לתחום הנדל"ן כאשר היה בעצמו צד להליכים משפטיים בתחום, וישב בדין בעניין נבחרת הדירקטורים כאשר אחיו היה בעל עניין ישיר בתוצאות ההליך.
בהכרעת בג"ץ, טען שטיין: "למעלה מן הנדרש, נראה שניגודי האינטרסים המיוחסים למשיב הופרכו על ידו רובם ככולם. לא נמצא שמץ של פליליות בהתנהלות המשיב".
העותרות אף טענו כי הוועדה לבחירת שופטים העניקה משקל בלעדי אף ורק לשיקול של מינוי נשיא קבוע, תוך התעלמות מוחלטת משיקולי טוהר המידות ואמון הציבור. "קשה להפריז בחשיבותו של אמון הציבור בשופטיו ובמערכת המשפט בכללותה", כתב השופט שטיין בהכרעתו.
השופט אלכס שטייןמתוך אתר הרשות השופטתהשופט שטיין טען כי לצד הביקורת ההוגנת הראויה, שלדבריו מחייבת את מערכת המשפט לבחון את עצמה - חלק מהפרסומים שגויים. "חלק מהפרסומים אודות פועלם והתנהלותם של שופטים, שמתפרסמים ברבים בכלי התקשורת וברשתות חברתיות, מכילים בתוכם טענות סרק ובדיות וכן דיווחים שמעוותים את האמור בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט, מחמת שגגה או בכוונת מכוון", כתב.
לדבריו, "פרסומי שקר אלו אינם באים רק מפיהם של הבלתי מרוצים – כשבראשם בעלי הדין שציפיותיהם נכזבו – אלא גם מפיהם של המעוניינים לערער את עולמן של זכויות וחובות שבדין כדי להחליפן במשטר 'might makes right', אשר מעניק הטבות למנצחים במאבקי כוח למיניהם ולאנשי שלומם".
השופט שטיין למעשה טען כי אותם "דיווחים שקריים", הם אלו שפוגעים באמון הציבור במערכת המשפט "ללא הצדקה".
