קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ספג ביקורת חריפה, בעיקר מתוך מפלגתו ובסיס בוחריה, עקב החלטתו אתמול (שישי) להפסיק להעביר לישראל נשק שניתן לעשות בו שימוש במלחמה בעזה. "המפלגה שלנו לא היתה מעורבת בהחלטה, והיא מעוררת מחלוקת בעינינו", אמר אלכסנדר הופמן, יו"ר סיעת מפלגת האיחוד הנוצרי-סוציאלי בבוואריה (CSU) - מפלגת בת של מפלגת השמרנים של מרץ.
1 צפייה בגלריה
"טעות של מדיניות חוץ שיהיו לה תוצאות מרחיקות לכת". פרידריך מרץ ובנימין נתניהו
(צילום: Sean Gallup/Getty Images, דובר צה"ל, Abir Sultan /Pool via AP)
"מדובר בנטישה של מדיניות חוץ המשכית בת עשורים כלפי ישראל, וככזאת, היא מחייבת לפחות קצת הסברים. אנחנו נערוך דיונים פנימיים בתוך הקואוליציה בימים הקרובים", אמר הופמן. לדברים הצטרף הורסט זיהופר, שר הפנים לשעבר ויושב ראש כבוד של המפלגה, שהוסיף כי "מדובר בהחלטה מוטעית - טעות של מדיניות חוץ שיהיו לה תוצאות מרחיקות לכת".
חבר הפרלמנט מטעם CSU שטפן פיסלינגר ביקר גם הוא את הקנצלר, ואמר: "נכון לעכשיו, אם זה בהגנה אווירית, ובעיקר במודיעין שאנחנו מקבלים משירותי הבטחון הישראליים, אין ספק שאנחנו נהנים הרבה יותר ממדיניות הביטחון בין שתי המדינות".
הביקורת הושמעה גם בקרב מפלגתו של מרץ, כאשר חבר הפרלמנט קרסטן מולר צייץ בחשבונו ברשת X: "אני מגנה את ההחלטה של הממשלה בכל תוקף. זו החלטה שמתעלמת משיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות שאמור לחזק את הצבא הגרמני ואת נאט"ו".
סנטור התרבות היוצא של ברלין, ג'ו צ'יאלו, גם הוא חבר המפלגה, כתב טור בעיתון "בילד" ובו טען בין היתר: "אנחנו מונעים ציוד צבאי מישראל מתוך ידיעה מלאה כי אם ברלין או מינכן יותקפו, אנחנו נתחנן לכיפת ברזל. מדובר בהתנהגות שחצנית שאיננו יכולים להרשות אותה לעצמנו הן מבחינה פוליטית והן מבחינה מוסרית. האמברגו הזה הוא בגידה בערכים היסודיים שלנו".
תיעוד מהפצצות צה"ל ברצועה
(צילום: דובר צה"ל)
גולשים רבים מחו על החלטתו של מרץ "להחליש את ישראל דווקא כעת", כשחלק כינו אותה "פגיעה בברית עם מדינה דמוקרטית שהיא הפרטנרית של גרמניה". גולש בשם סוון מאייר כתב כי "רבים מאיתנו בחרו במרץ בגלל שהוא הבטיח לסגת מהמדיניות האנטי-ישראלית של שרת החוץ של הממשלה הקודמת. עכשיו קיבלנו קנצלר בשם פרידריך ברבוק". בציוץ אחר נאמר: "מעניין מה הייתה התגובה של מרץ אם נתניהו היה מספק לו כלי נשק נגד תקיפות אוויריות ואז אומר לו שהוא לא יכול להשתמש בנשק הזה נגד רוסיה. זה מגוחך".
בגרמניה גם הביעו חשש מפני תגובת נגד מצד ישראל, כאשר יו"ר הוועדה הפרלמנטרית ליחסי גרמניה–ישראל בבונדסטאג, וולקר בק, קרא "להימנע מהיהירות הגרמנית". בצל העסקה בין אלביט לחיל האוויר הגרמני, שבה יסופקו מערכות הגנה נגד טילים בשווי 260 מיליון דולר, הוסיף: "אם ישראל תגיב בהגבלת משלוחי נשק לגרמניה - עתיד הביטחון האווירי הגרמני ייראה קודר".
בהצהרה דרמטית שמסר מרץ אתמול, שעות לאחר שהקבינט אישר את תוכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכיבוש עזה, הוא אמר כי "ממשלת גרמניה לא תאשר עד הודעה חדשה כל ייצוא ציוד צבאי לישראל, שבו ניתן לעשות שימוש ברצועת עזה". מרץ אמנם אמר שלישראל "זכות להגן על עצמה מול הטרור של חמאס", והבהיר כי "אסור שלחמאס יהיה כל תפקיד בעתיד עזה", אבל לצד זאת אמר כי הוא "מודאג מאוד ממצב האוכלוסייה האזרחית בעזה".
לדבריו, החלטת הקבינט לכבוש את עזה מקשה גם לראות כיצד ניתן יהיה לעמוד במטרות של שחרור החטופים ופירוק חמאס מנשקו, ולפיכך הוא נאלץ להכריז על אמברגו הנשק. הקנצלר הגרמני הדגיש כי "המגעים להפסקת אש ולשחרור החטופים נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו", וציין עוד כי הוא "מפציר בישראל לא לקחת צעדים נוספים לעבר סיפוח הגדה המערבית".
