ראש מרחב דרום בשב"כ לשעבר מסרב להתייצב לפגישת ביקורת אצל מבקר המדינה: יממה לאחר שמנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תא"ל במיל' ישי וקנין, שלח לשני בכירים לשעבר בשב"כ הוראה להתייצבות לפגישת ביקורת והצגת המסמכים הרלוונטיים שברשותם, במסגרת תהליך ביקורת המדינה על כשלי 7 באוקטובר, הודיע אחד מהם, ראש המרחב לשעבר המכונה "אוסקר" - כי לא יתייצב.
בעקבות המכתב, במשרד מבקר המדינה הגיבו בחריפות וטענו כי "התנהלותו של הבכיר לשעבר בשב"כ, שמסרב לשתף פעולה ואף הודיע כי לא יתייצב לזימון שהוצא כדין, היא חמורה ביותר, הן בהיותה מנוגדת לחוק והן מבחינה ערכית".
עוד אמרו במשרד כי "בעבר כבר נפסק בבג"ץ (ויסות המניות) כי הסמכות בהתאם לסעיף 26 היא 'לחקור כל עד, בין שהוא עובד של גוף מבוקר ובין אם לאו'. בענייננו אף מדובר במי שהיה בתפקיד פעיל ובכיר ביום הטבח. איש אינו ניצב מעל החוק, ומחובתו של מי שכיהן בתפקיד בכיר ב-7 באוקטובר לשתף פעולה באופן מלא עם ביקורת המדינה".
לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המכתב נשלח לעורכי הדין של השניים, לאחר שניסיונות לקבוע פגישות עימם לא צלחו. "הזימון הוא בהתאם לסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, לפיו אי הגעה לזימון עלולה לכלול סנקציות", נמסר. בתגובה לכך כתבו עורכי הדין של "אוסקר", עפר ברטל ודב גלעד כהן, כי אין למבקר "כל סמכות לכך, וכל פרשנות אחרת אינה אלא משאלת לב שאין לה תימוכין בדין".
עורכי הדין ציינו כי ב-29 בחודש צפוי להיערך בבית המשפט העליון דיון בעתירה בנוגע להליכי הביקורת של מבקר המדינה בתחום נושאי הליבה הנוגעים לכשלי 7 באוקטובר וכתבו כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סבורה כי המבקר נעדר סמכות לערוך ביקורת שכזו.
"כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית אחרת, עמדתה של היועמ"שית מחייבת את כלל רשויות המינהל, ובכללן את מבקר המדינה", טענו פרקליטיו של "אוסקר", וכתבו כי "בנסיבות אלו, אין מנוס מהמתנה הן להחלטת הממשלה על ועדת החקירה והן להכרעתו של העליון בנושאים שעל הפרק".
"בנוסף, הנגישות שלנו כעורכי דין לחומרים סודיים ומסווגים עודנה מוגבלת ומסורבלת מאוד. אין בידנו כל אפשרות 'לשלוף' עצמאית סימוכין שאנו מבקשים לעיין בהם", טענו. "מכל הטעמים הללו, לא בשלה העת לתי אום פגישה ביניכם לבין מרשנו".
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet כי אנשי שב"כ מסרבים להיפגש עם אנשי הביקורת, גם אחרי שקיבלו מכתבים שלפיהם הגעתם מחייבת. בעקבות זאת, נפגש המבקר אנגלמן גם עם ראש השב"כ דוד זיני. בפגישה הזו הציג זיני, בין השאר, את אתגר מימון הייצוג המשפטי לאנשי שירות מכהנים. לדבריו, בניגוד לצה"ל, לשב"כ אין גוף מקביל לסנגוריה הצבאית או יכולת לגייס עורכי דין לשירות מילואים.
לפי המבקר, "כבר ביולי 2025 נשלחו לשניים הנושאים עליהם מתבקשות הפגישות עימם. מאז, הם נמנעו מלתאם פגישות עם צוותי הביקורת. גם לאחר פגישות עם המייצגים שלהם, לשם תיאום לו"ז מוסכם, השניים בחרו לא להיענות למתווה שהוצע בדרך דומה גם לבכירים אחרים בגופי הביטחון. זאת על אף שחלפו יותר משבעה חודשים מאז שבג"ץ נתן תוקף של פסק דין למתווה המוסכם לביקורת על צה"ל והשב"כ".
לאורך השנתיים האחרונות, המבקר הואשם לא פעם על-ידי האופוזיציה בכך שהתעקשותו לתחקר את האירועים נועדה לסייע להסיט את הדיון הציבורי מאחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענת האופוזיציה, רק ועדת חקירה ממלכתית עצמאית היא שצריכה לתחקר את המחדל. אנגלמן, מנגד, טוען כי הביקורת חלה גם על ראש הממשלה וגם על הגופים הביטחוניים.
יש לציין כי רק מיעוט של מבוקרים בשב"כ נותרו בתפקיד, ורובם, בעיקר הבכירים שבהם שנגעו לליבת מחדל 7 באוקטובר, כבר פרשו. אלא שגם אותם "לשעברים" - ובהם "אוסקר" - מסרבים להיפגש עם אנשי המבקר. לעומת אלו המכהנים בתפקידם, אנשי השב"כ שעזבו שכרו את שירותיהם של צמרת עורכי הדין, וביניהם לבין אנשי המבקר החלו עשרות תכתובות ענפות עם בקשות ודרישות שונות - כך למשל הדרישה לאפשר לעורכי הדין לקיים חקירות נגדיות למבוקרים אחרים.
לטענת נציגי אנשי השב"כ, בשל היותם אזרחים - לא חלה עליהם החובה להיפגש עם אנשי המבקר. חלקם, כאשר עוד היו בשירות, אמרו למבקר המדינה כי ייפגשו עימו, אלא שהעניין נמשך עד לפרישתם. לטענתם, חוק מבקר המדינה מחייב שיתוף פעולה מצד גופים "של המדינה", כלשון החוק, אולם עובדי השב"כ הפורשים כבר אינם כאלה.
לטענת עורכי הדין של אנשי השב"כ, גם הסעיף בחוק - שהשימוש בו חריג ונדיר - של "צו הבאה", חל רק על עובדי מדינה מכהנים, ולכן גם הזימון של אנגלמן לא אמור לחייבם. במגעים בכתב ובעל פה כתבו למבקר סנגורים כי "מרשנו אינו כפוף למרותך". לטענת עורכי הדין של אנשי השב"כ, בדיקת האירועים יכולה להתנהל רק במסגרת הליך של ועדת חקירה ממלכתית, שתתחקר את המחדל ובמקביל תשמור על זכויותיהם.
פורסם לראשונה: 10:35, 08.12.25
