תהליך ביקורת המדינה על כשלי 7 באוקטובר, שהחל בינואר 2024, זכה לחוסר שיתוף פעולה מצד הצבא ואף הגיע לפתחו של בג"ץ - נמצא בעיצומו של מאבק. יותר משנתיים מאז פרצה המלחמה, ואנשיו של המבקר מודים: ייתכן שלא כל הדוחות על ליבת הביקורת יושלמו. זאת, בצל סיום תפקידו המתקרב של המבקר מתניה אנגלמן ביולי 2026.
המבקר אנגלמן פרסם כבר 20 דוחות ביקורת על 7 באוקטובר, אלא שאלו היו דוחות "בפריפריה" של המלחמה והמחדל הגדול מקום המדינה: נושאים כמו הטיפול בבריאות הנפש בזמן המלחמה, הסיוע לענף החקלאות וניהול תקציב המלחמה. להוציא דוח אחד שנשק לליבת האירועים, ועסק ב"היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל".
ישנם 17 טיוטות דוח שכבר עברו בחודשים האחרונים להתייחסות של המבוקרים, אולם גם הם רובם ככולם דוחות "בפריפריה" של המחדל. ביניהם טיוטת דוח על ההסברה של ישראל בעולם; שימור יכולת ייצור אמצעי לחימה בישראל, בצל האמברגו הבינלאומי שהוטל על ישראל במלחמה; ומיגון בתי חולים. טיוטת דוח שנמסרה והיא הקרובה ביותר לאירועי ליבת מחדל הטבח, היא אישור מסיבת הנובה ברעים וההיערכות לאבטחת המסיבה, אולם גם היא "בפריפריה".
הסיבה לעיכוב הניכר היא בין היתר עתירה של הסנגוריה הצבאית לבג"ץ בדרישה לעיכוב ביצוע הדוחות. לאחר דין ודברים ממושך ועל פני חודשים רבים, הוסכם לחלק את הביקורת כך שתתחיל בנושאי "הפריפריה", ורק בהמשך, כדי לא להטריד את ארגוני הביטחון במהלך המלחמה - תגיע לעסוק בליבת המחדל.
מדובר ב-13 דוחות ליבת המחדל שמתעכבים, ושייתכן שרק חלקם יראו אור עד תום הקדנציה של מבקר המדינה. בין היתר, מדובר בהצטיידות מערכת הביטחון בנושא חסוי; תפקוד הקבינט המדיני–ביטחוני לפני פרוץ המלחמה; סוגיית הלוחמה הכלכלית בטרור, בדגש על חמאס ורצועת עזה; תהליכי עבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7 באוקטובר; היערכות צה"ל להתמודדות עם איום התת-קרקע; והדוח המרכזי - זה שנוגע למהלך האירועים ביום הטבח - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
פגישת זיני-אנגלמן
סיבה משמעותית נוספת לעיכוב נוגעת לעובדה כי כמעט כל המבוקרים הבכירים בשב"כ, וחלקם גם בצה"ל, מסרבים להיפגש עם המבקר ועם אנשיו. בפגישה שנערכה בחודש שעבר בין אנגלמן לראש השב"כ הנכנס דוד זיני עלה הנושא, אלא שמדבריו של זיני נראה כי יפעל לגבש פתרונות, אך לא יוכל לחייב את אנשיו.
4 צפייה בגלריה
ראש השב"כ זיני. נראה שלא יוכל להכריח את אנשיו להתייצב בפני אנשי המבקר
(צילום: אוליבייה פיטוסי)
בינתיים עשרות סנגורים, מהבכירים בישראל, מציפים את המבקר בבקשות למסמכים ובפרוצדורות שונות - כך שהטויוטות של הדוח אפילו לא קרובות להשלמה. סנגורי המבוקרים אומרים כי המבקר מפלה את זכיותיהם, וכי כלל אין חובה להיפגש עמו ומוטב שימתין לוועדת חקירה.
למעשה, כל בכירי השב"כ שנגעו לליבת המחדל, בהם כל בכירי האגפים בשב"כ שנגעו למחדל וכיהנו בתפקיד ביום הפלישה, מסרבים להיפגש עם המבקר. יוצא הדופן הוא ראש השב"כ לשעבר רונן בר שמשתף פעולה. על פי רוב, אנשי השב"כ שנגעו למחדל ועוד נותרו בשירות מסרבים להיפגש כיוון שלדבריהם עוד לא הוסדר נושא הייצוג המשפטי שלהם, והשב"כ לדבריהם אינו מממן להם עורכי דין. "חובת היוועצות" עם סנגור היא אמנם חובה במשפט הפלילי, אך התקבע כי מבוקרים זכאים לעורכי דין שייצגו אותם באשר לדוחות שמחילים ביקורת אישית, כפי שמתכנן מבקר המדינה.
המבקר אנגלמן, מצידו, ביקש בפגישתו עם ראש השב"כ זיני שיפעל לקדם את שיתוף הפעולה של אנשיו עם הביקורת, כפי מחייב אותם חוק מבקר המדינה. בפגישה הציג זיני את אתגר מימון הייצוג המשפטי לאנשי שירות מכהנים, וכי בניגוד לצה"ל הרי שלשב"כ אין גוף מקביל לסנגוריה הצבאית או יכולת לגייס עורכי דין לשירות מילואים.
עוד עלה בפגישה נושא מיעוט עורכי הדין בישראל בעלי הסיווג הביטחוני המתאים. לבקשתו של אנגלמן לשיתוף פעולה, השיב זיני כי יפעל לקדם ולמצוא פתרון לסוגיית הייצוג ובכך לקדם את שיתוף הפעולה, ובכל מקרה ארגון השב"כ עצמו ימשיך לשתף פעולה באופן מלא. עם זאת, אף שלא אמר במפורש, מדבריו של זיני עלה כי לא יוכל להכריח את אנשיו ולהורות להם להתייצב בפני אנשי המבקר. גורמים הנוגעים לעניין הסבירו כי מאחר שעל הפרק ביקורת אישית, הרי שראש השב"כ לא יכול להכריח את אנשיו להתייצב אם הם סבורים כי הדבר פוגע בזכויותיהם הדיוניות.
"הלשעברים"
מיעוט של מבוקרים בשב"כ נותרו בתפקיד, ורובם, בעיקר הבכירים שבהם שנגעו לליבת מחדל 7 באוקטובר, כבר פרשו. אלא שגם אותם "לשעברים" מסרבים להיפגש עם אנשי המבקר. לעומת אלו המכהנים בתפקידם, אנשי השב"כ שעזבו שכרו את שירותיהם של צמרת עורכי הדין, וביניהם לבין אנשי המבקר החלו עשרות תכתובות ענפות עם בקשות ודרישות שונות - כך למשל הדרישה לאפשר לעורכי הדין לקיים חקירות נגדיות למבוקרים אחרים.
ישנן עשרות בקשות לקבלת מסמכים רבים מתוך השב"כ, שלגביהן נדרשת פרוצדורה ביטחונית על מנת להתיר את העברתם לאזרחים, כשבחלק מהמקרים אנשי המבקר בעצמם מתנגדים להעביר את המסמכים בטענה כי הם אינם רלוונטים לביקורת. באשר לכך, חלק מאנשי השב"כ לשעבר סבורים כי מרכז הכשל הוא של צה"ל ודורשים לקבל מסמכים רבים מתוך הצבא, אף שאינם נוגעים לפעילות איש השב"כ אותו הם מייצגים. לטענתם, המידע נדרש להגנתו.
באשר להתייצבות בכירי השב"כ לשעבר, טוען המבקר במכתבים ששלח לאותם "לשעברים" כי חלה עליהם חובה לשתף פעולה, אלא שלטענתם, בשל היותם אזרחים - לא חלה עליהם החובה. חלקם, כאשר עוד היו בשירות, אמרו למבקר המדינה כי יפגשו עמו, אלא שהעניין נמשך עד לפרישתם. לטענתם, חוקר מבקר המדינה מחייב שיתוף פעולה מצד גופים "של המדינה" כלשון החוק, אולם עובדי השב"כ הפורשים כבר אינם כאלה.
בחוק מבקר המדינה ישנו סעיף שהשימוש בו חריג ונדיר, והוא להוציא מעין "צו הבאה" שיכריח מבוקר להתייצב. לטענת הסנגורים, גם סעיף זה הינו כלי שניתן להפעיל רק על עובדי מדינה מכהנים. במגעים בכתב ובעל פה כתבו למבקר סנגורים כי "מרשנו אינו כפוף למרותך".
אנשי המבקר מאמינים כי ניתן יהיה להשלים את הדוחות גם ללא הפגישות עם אנשי השב"כ, וכי מי שעלולים להינזק מכך הם לא רק הדוחות - אלא גם אנשי השב"כ כשתוטח בהם ביקורת אישית והם יפספסו את זכותם להשפיע.
מנגד, אומרים עורכי הדין של אנשי שב"כ, כי ללא פגישות עם אנשי השירות לא ניתן יהיה לייחס לדוחות משקל, וכי ההתעקשות פוגעת בזכויותיהם. זכויות אלה ימלואו, הם אומרים, רק בהליך בדיקה של ועדת חקירה ממלכתית. בבג"ץ, נזכיר, מתנהלות בימים אלה עתירות של הסנגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון, הדורשות לבלום את עריכת הביקורות על ליבת הכשל הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.11.25
