בזמן שהמו"מ בין וושינגטון לטהרן עדיין לא נשא פרי, התסכול של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ גובר בהתאם: לפי דיווח הלילה (בין רביעי לחמישי) ב"וושינגטון פוסט", כעסו של הנשיא הגיע לנקודת רתיחה כשדרש תשובות משר ההגנה שלו פיט הגסת' - מדוע הובא בפניו מצג שווא באשר "למחסור הקיצוני בחימושים" שמגביל כעת את ארה"ב באפשרויות לפעול באיראן. המחסור - במיוחד בטילים ארוכי טווח ובמיירטים - היה אחת הסיבות שטראמפ נסוג משיגור תקיפות נרחבות נוספות נגד איראן בימים האחרונים.
לפי שני גורמים ששוחחו עם העיתון, העימות אירע בישיבת קבינט בקמפ דיוויד ביום שישי האחרון, כשטראמפ זעם על הגסת' משום שחשב שסוגיית החימושים "כבר טופלה". שר ההגנה מצדו גלגל את האחריות על סגנו סטיב פיינברג, בטענה שהוא זה שלא ווידא כי הנשיא מודע למחסור בחימושים, כך לפי הדיווח.
הבית הלבן והפנטגון הכחישו בתוקף את הפרסום. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט טענה כי העימות המתואר הוא "פייק ניוז במאה אחוז" וכי טראמפ רוחש אמון מלא להגסת'. דובר הפנטגון שון פרנל הכחיש גם כי שר ההגנה הטעה את הנשיא או הטיל את האחריות על פיינברג וטען כי הדיווחים על המלאים המדולדלים, המחלוקות הפנימיות ועמדתו של הגסת' בנוגע לאיראן הם "בדיוניים".
דיווח זה מצטרף לפרסום בסוכנות הידיעות רויטרס, ולפיו צבא ארה"ב כילה חלק גדול ממלאי הטילים המדויקים ארוכי הטווח שלו במהלך חמשת חודשי המלחמה עם איראן - והחשש בארה"ב ממוכנות לעימותים עתידיים הולך וגובר. לפי שני גורמים, המחסור העיקרי הוא בטילי קרקע-קרקע (ATACMS) וטילי תקיפה מדויקים (PrSM). לדבריהם, ארה"ב השתמשה ב"כמעט כל" כלי הנשק הללו. בסוכנות הידיעות צויין כי הרמה שבה אוזל לצבא מלאי הטילים הללו לא דווחה בעבר.
גורם אחר מסר לרויטרס כי בעוד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), המפקח על כוחות ארה"ב במזרח התיכון, כמעט וכילה את הטילים המבוססים על שיגור יבשתי שהיו ברשותו לפני תחילת המלחמה - הוא הצליח למלא מחדש את המלאי מאספקה של צבא ארה"ב במקומות אחרים בעולם.
טילי ATACMS שקייב קיבלה מארה"ב. המחסור בטילים ישפיע לא רק על המזה"ת. ט
(צילום: AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE)
לפי "וושינגטון פוסט", היקף השימוש בחימושים היה חריג כבר בחודש הראשון למלחמה: ארה"ב שיגרה יותר מ-850 טילי שיוט מסוג טומהוק ויותר מ-1,000 מיירטי פטריוט ו-THAAD. גורם אמריקני הוסיף כי בשבועות הראשונים ללחימה נעשה שימוש ביותר מ-1,300 טילים בליסטיים טקטיים של צבא היבשה. לפי אחד הגורמים, מלאי טילי ה-ATACMS הידלדל עד כדי כך ש"כמעט לא נותר ממנו דבר".
המחסור במיירטים כבר משפיע, לפי הדיווח, גם על אופן הפעולה של הצבא האמריקני. גורם אמריקני מסר כי לפני שיגור מיירט נבחנים כעת מסלולו המשוער של הטיל או הכטב"ם הנכנס והסכנה הנשקפת ממנו, בניסיון להימנע מבזבוז חימושים יקרים על איומים שאינם צפויים לפגוע במטרה משמעותית. במקביל, גם הסכמי ייצור חדשים אינם צפויים לספק פתרון מיידי: ייצורם של חימושים קריטיים, ובהם מיירטי פטריוט, עשוי להימשך עד שנתיים, ושיקום המלאים כולו עלול לארוך שנים.
בשבוע שעבר פרסם מכון CSIS דוח המעריך כי בין פברואר ליולי נוצלו כ-65% ממיירטי הפטריוט, וכי כמות מיירטי ה-THAAD במלאי ארה"ב נמוכה בלפחות 38% בהשוואה לתחילת המלחמה. פטריוט ו-THAAD הן מערכות המזהות ומשמידות טילים נכנסים והן בין האפקטיביות ביותר בארסנל האמריקני. ברויטרס ציינו כי למרות שלא נחשפו לנתוני האספקה, מספרים אלה תואמים לנתונים פנימיים של ארה"ב.
שיגור מיירט THAAD
(צילום: AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE)
התחמושת לטווח ארוך היא חלק חשוב מארסנל הצבא - לא רק במזרח התיכון אלא גם בזירות נוספות ברחבי העולם. בוושינגטון גובר החשש כי המחסור בטילים יגביל את יכולת ההרתעה שלה מול יריבים כמו רוסיה וסין. טילי ה-ATACMS וה-PrSM אופיינו על ידי הגורמים המצוטטים ברויטרס כחשובים גם "בכל עימות עם סין".
במלחמה באוקראינה למשל, טילי ATACMS שסיפקה ארה"ב שיחקו תפקיד מרכזי במלחמה נגד רוסיה - ואפשרו לכוחות של קייב לתקוף מטרות בתוך רוסיה. בקייב מדווחים כי מלאי מיירטי הפטריוט של אוקראינה הולך ואוזל, מה שפוגע באופן ישיר ביכולות ההגנה שלה.
הגורמים שצוטטו ברויטרס אמרו כי המחסור בחימוש הוא אחד הגורמים שמונעים מטראמפ להוציא לפועל מתקפות מסיביות באיראן. בסוף השבוע, נזכיר, הודיע טראמפ כי ביטל תקיפה שתוכננה לאיראן כשכתב ברשת החברתית שלו Truth Social כי "ארה"ב ערוכה ומוכנה לפעול נגד טהרן בעוצמה וכוח צבאיים שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה", אך נסוג: "למרות זאת, זה עתה התבקשנו על ידי איראן ומדינות נוספות במזרח התיכון להימנע מכל תקיפה, משום שקווי המתאר של עסקה סוכמו".
"הגסת' אוהב מלחמות"
העימות בקמפ דיוויד משמעותי במיוחד משום שלפי כמה גורמים, הגסת' היה מהתומכים הבולטים ביותר ביציאה למלחמה נגד איראן, ואף שכנע את טראמפ כי מדובר במערכה שתסתיים בניצחון מהיר וקל יחסית. זאת אף שראש המטות המשולבים דן קיין הזהיר את הנשיא עוד לפני פרוץ המלחמה כי מלאי החימושים של ארה"ב אינו מספיק כדי לקיים עימות ממושך.
הגסת'. היה מהתומכים הגדולים לצאת למלחמה באיראן
(צילום: Anna Moneymaker/Getty Images/AFP)
בדיון שנערך בסנאט בחודש יולי, התעמת הגסת' עם סנטורים דמוקרטים סביב השאלה האם סיפק לטראמפ הערכות כנות על המלחמה באיראן - לרבות הסיכונים שמערכה ממושכת תציב בפני מלאי הצבא האמריקני. במהלך הדיון, הגסת' סירב לדון בייעוץ שהעניק לנשיא והאשים שוב ושוב את אופן ניהול הצבא תחת ממשל ביידן - ולא במבצעים תחת כהונת טראמפ.
שר ההגנה וראש המטות המשולבים דן קיין ביקשו מבית המחוקקים לאשר תקציב נוסף של 67 מיליארד דולר כדי לכסות את עלויות המלחמה באיראן. הגסת' אמר למחוקקים כי הבקשה תענה על צורך "דחוף והכרחי" לחידוש מלאי הצבא. הרפובליקנים בסנאט טרם הגיעו להסכמה על אסטרטגיה לקידום החבילה.
אחרי מעורבותו של שר ההגנה בפרשת "סיגנל-גייט", בה לקח חלק בהעברת מידע סודי בצ'אט בו היה עיתונאי, נפוצו שמועות לגבי משך הזמן שבו ימשיך שר ההגנה ליהנות מחסדו של טראמפ, אך הנשיא שיבח בעקביות את הגסת' ואף העניק לו את התואר "אוהב מלחמה". מאז כניסתו לתפקיד, טראמפ פתח במבצעים צבאיים בשבע מדינות: תימן, סומליה, סוריה, איראן, עיראק, ניגריה וונצואלה.
אחד הגורמים שמעורים בפרטי השיחה בקמפ דיוויד אמר ל"וושינגטון פוסט" כי נראה שהמבצע המוצלח ללכידתו של רודן ונצואלה לשעבר ניקולאס מדורו חיזק את מעמדו של הגסת', אך המבוי הסתום מול איראן וההשלכות הכלכליות שחקו את האמון של טראמפ בשר ההגנה.
