16 שנים חלפו מאז החלו שלוש משפחות אמיצות ונחושות בתהליך הקמת "בית לחיים", בית בעיר מודיעין המיועד ל-24 צעירים על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני-נמוך הזקוקים לליווי ותמיכה. שנים ארוכות של המתנה ממושכת, גיוס תרומות, מציאת שטח והקמת הבית הגיעו לקיצן לפני כחצי שנה, אך מאז המקום עומד יתום וריק עקב קשיים בגיוס כוח אדם.
"הסתכלנו קדימה ואמרנו שהילדים שלנו לא יכולים לחיות לבד, ובעתיד יצטרכו מסגרת מכילה ומתאימה שנוכל לסמוך עליה", מספרת דפנה שמשוני, אמא של ניר (29), צעיר על הרצף האוטיסטי. "אנחנו מתעסקים בזה הרבה מאוד שנים כי התחושה היא שאין על מי לסמוך. והנה, הוא מוכן ולא ניתן לפתוח אותו כי העובדים הנחוצים רוצים בצדק להתפרנס בכבוד ולזכות בהערכה כספית על עבודתם".
"להיות אוטיסט זו לא קללה, אבל אלו חיים מורכבים, מתסכלים וקשים. תפקידנו לתמוך, לעזור ולגרום לכך שחייהם יהיו משמעותיים. מי שאומר שאי-אפשר להעלות את שכר המדריכים, בואו, תראו, תהיו 24 שעות עם הילדים שלנו, ואחר כך נראה אם היד שלכם לא תרעד כשאתם מאשרים 29 שקל לשעה למדריך".
"למה אני צריך לעשות מלחמה על הזכויות של הבן שלי?", מוסיף מנחם שפיגל, אבא של אמיר (27), גם הוא צעיר על הרצף האוטיסטי הממתין לפתיחתו של "בית לחיים". "אמיר ללא מסגרת כמעט שנה. הוצאנו אותו מהמסגרת הקודמת כי חשבנו שהוא הולך להיכנס לבית, הכינו אותנו שזה קורה בקרוב. צריך להבין שהילדים שלנו זקוקים להשגחה צמודה, ושהמשמעות שהם ללא מסגרת זה להיות איתם 24 שעות ביממה. אשתי ואני עושים משמרות".
"אנחנו לא יודעים מה יהיה, לא מקבלים תשובות מאף גורם, אין לנו למי לפנות. המדינה מפקירה אותנו כי אין כמעט מענים בקהילה לילדים שלנו - אין תעסוקה שמתאימה להם, אין מסגרות. אני מאוכזב, אני מרגיש שנטשו אותנו".
לא מדובר בסיפור נקודתי. השכר הנמוך לצד תנאי העבודה הקשים גרמו לכך שבשנים האחרונות התעצם הקושי בגיוס עובדים למסגרות לאנשים עם מוגבלות, וקיים חוסר של מאות עובדים ברחבי הארץ. "יש מחסור בכל התחומים של עובדים טיפוליים", מסבירה ד"ר שרון צחורי, מנכ"לית אלו"ט שהקימה יחד עם המשפחות את "בית לחיים". "מחסור בהוסטלים, בבתים לחיים, בגני תקשורת ומרכזי לימוד ותעסוקה לאוכלוסיות מוגבלות ומיוחדות".
עשרות מסגרות חסרות לילדים אוטיסטים בישראל
(צילום: רן דיקשטיין)
"גיוס כוח אדם, בעיקר מדריכים, אשר מהווים את השכבה הבסיסית שאיתה באים במגע הדיירים שעל הרצף, הוא תהליך מורכב הכרוך במציאת אנשים בעלי יכולות רגשיות ומותאמים לעבודה. בדומה לאתגרים של כלל שוק העבודה הנוכחי, אנחנו מתמודדים עם מחסור קשה במועמדים מתאימים. אנחנו מאמינים שהפתרון בטווח הקצר הוא שהמדינה תיתן תמריצים לאנשים שבאים לעבוד במשרות האלה. בטווח הארוך יש צורך בהסדרת המשרות החשובות האלה, והפיכתן למקצוע של ממש, שדורש תנאי סף, הכשרות, שדרת ניהול ואופק קידומי".
בנוסף לקושי בפתיחת מסגרות חדשות, בארגונים ובמוסדות השונים קיים חשש ממשי כי המחסור בעובדים יוביל בקרוב לכך שייאלצו להוריד את היקף הפעילות שלהם. "בשנים האחרונות אנו חווים מחסור חמור בעובדים", מסבירה סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים. "לא מדובר בפריבילגיות או בתוספות, אלא ביכולת לתת את הטיפול המיטבי שמגיע לאנשים שאנחנו תומכים בהם, בין אם במסגרות הדיור בקהילה או במרכזי היום לאנשים במצב סיעודי וכדומה".
"חובתנו המוסרית היא למנוע פגיעה בהיעדר עובדים, ובהתאם לכך פנינו לשרי הרווחה והפנים בבקשה לסייע בנושא. ממשרד הרווחה ביקשנו להגדיל את כמות הקורסים למטפלים מוסמכים שהמשרד על מנת להפוך את המשרות ליותר אטרקטיביות עם הכשרה מקצועית ושכר ראוי. כן ביקשנו ממשרד הפנים לאשר הקצאת עובדים זרים לעבודה סיעודית במסגרות מסוימות בלבד".
תגובת משרד הרווחה: "אלו"ט זכתה במכרז להפעלת הבית ובאחריותה להעמיד את כוח האדם הדרוש ולשלם לו כראוי. אנו מצפים מהנהלת העמותה לעשות זאת לאלתר".
