חוקרי יאחב"ל בלהב 433 ושב"כ הודיעו בצהריים (יום שלישי) כי המחבל איברהים חילו, שב-ynet נחשף שהחזיק בגופתו של החלל החטוף אורון שאול - ואף נשבר בחקירה ומסר את המידע שבעקבותיו הושב לקבורה בישראל - יועמד לדין בגין עבירות ביטחון חמורות. כתב האישום שיוגש מייחס לו עבירות של חברות בארגון טרור, החזקת נשק בארגון טרור וסיוע לאויב בזמן מלחמה.
כתב האישום נגד איברהים חילו
(צילום: דוברות המשטרה)
בינואר 2025, נזכיר, יצאו שב"כ וצה"ל למבצע "דרום אדום" במסגרתו הושב לישראל סמ"ר אורון שאול, שנפל בקרב בשג'אעיה ב-20 ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן", וגופתו נחטפה על-ידי חמאס.
במסגרת המאמצים להשבתו מאז, נערך מבצע חשאי למעצרו של חילו, מחבל חמאס בגדוד שאטי. החקירה נוהל ביאחב"ל להב 433, בשיתוף עם שירות הביטחון הכללי, ובמסגרתה התקבל מידע על אודות מעורבותו של חילו בהחזקתו של שאול - והוא נעצר והובא לחקירה.
כפי שנחשף ב-ynet, במהלך חקירתו של חילו בשב"כ, עלה כי החזיק בגופתו של שאול קרוב לעשר שנים. הוא נשבר ומסר את מידע על המיקום שבו הוחזקה גופתו של החלל - מבנה אזרחי בעיר עזה.
בעקבות המידע, משתף פעולה פלסטיני יצא - בהכוונת שב"כ ואמ"ן - לבדו לבית של חילו בלילה שבין מוצאי שבת לראשון, בין ה-18 ל-19 בינואר, שעות ספורות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא איתר את המתקן שבו הוחזק החלל, חזר לביתו עם ציוד פריצה, ואז השתמש בו בזמן שצה"ל מפגיז בארטילריה שטחים פתוחים בקרבת מקום כדי לטשטש את הרעש.
שלב אחר שלב: הגילוי, המעצר - והחקירה ששברה את המחבל
האותות הראשונים שחשפו משהו על מקום הימצאה של גופתו של אורון, החלו לבצבץ ביום השני של ראש השנה ב-2024. במהלך פשיטה של כוחות צה"ל, נתפס מחשב שלל, שנשא עליו תכתובות בין פעיל חמאס לבין ראש הזרוע הצבאית לשעבר של חמאס בעזה, עז א-דין חדאד. באותה תכתובת מזהיר פעיל החמאס את חדאד: "שים לב שבין העצורים שבידי הישראלים בשיפא (בית החולים שיפא בעזה), יש מישהו משלנו שיודע היכן נמצא 'החייל מדרג'".
כאשר התכתובת הזו הגיעה לידי אנשי המודיעין, הם הבינו שבידי ישראל עצור שיודע פרטים על המקום שבו מוחזקת הגופה של אורון. לאחר בדיקה של כל העצורים משיפא, הגורמים ננעלו על חשוד מסוים. הוא הובא לחקירה מחודשת, בה הכחיש כל קשר לאירוע. אולם לאחר חקירה אינטנסיבית המכונה "צורך", הוא סיפר על שני פלסטינים אחרים שאותם פגש בשכונת חאמד בחאן יונס. לדבריו, השניים סיפרו לו בבהלה וחשש שלאחרונה ישראל עצרה פלסטיני שהביא את הגופה של אורון שאול לעזתי בשם איברהים חילו שהחזיק בו עד לאותו יום.
מבדיקה מודיעינית, התברר כי איברהים חילו היה מפקד מחלקה בחמאס ב-2014, אך עשור לאחר מכן הוא עבד כסוחר והתגורר בשכונת שייח רדוואן. לטענת אותו נחקר, שהגורמים הישראלים כלל לא ידעו האם הוא מהימן, חילו החזיק את הגופה במתקן ששמר עליה, באחת משלוש החנויות שהיו מתחת לביתו. מבדיקה של צה"ל התברר שכוחות ישראליים כבר היו בבית הזה - אך לא בדקו את המתקן.
הבעיה שהתבררה מהר מאוד היא שבצה"ל הבינו שלא ניתן לפשוט על הבית בפעולה צבאית רועשת, מאחר שקיימת אפשרות סבירה שחטופים חיים מוחזקים בקרבת מקום ואם יתקרב אליהם כוח צבאי הם עלולים להיפגע. וכאמור, כלל לא היה בטוח שהמידע שאותו נחקר הציג בחקירתו, היה בכלל מהימן. המסקנה שהתקבלה הייתה שאם רוצים לחקור את איברהים חילו, צריך לחטוף אותו בדרכי תחבולה, מבלי שסביבתו תדע שנחטף, כי אז תועבר הגופה של שאול למקום אחר.
גורמי המודיעין גילו שחילו עבר להתגורר במחנה עקורים בדיר אל-בלאח. כוחות הביטחון הישראליים יצרו עמו קשר בהונאה, וגרמו לו להתעניין במעורבות בה. חילו, למעשה, הפך למופעל של הצד הישראלי מבלי שהבין זאת. הוא שכר מחסן סמוך לציר סלאח א-דין, בעוד שהצד הישראלי מרגיל אותו שעליו להגיע לאותו מחסן בגין הגעת סחורות בשעות רגילות ושעות לא מקובלות. ועדיין האתגר היה כיצד לעצור את אותו חילו מבלי שאנשיו וסביבתו יבינו זאת או להגיע למתקן שמתחת לביתו מבלי לסכן חטופים חיים.
המפעילים הישראלים של חילו שכנעו אותו להגיע למחסן שאליו נהג להגיע כדי לאסוף סחורה בשעה 23:00. במקביל, כוח ישראלי מובחר התכונן לחטוף אותו מהמחסן. אולם חילו, דווקא באותו ערב, סירב להגיע למחסן. אולי קלט משהו בחושיו ואולי סתם הייתה זו יד המקרה, אך נדרשו לא מעט שכנועים עד שהוא התרצה ויצא למחסן עם אחיינו. בדרך לשם, בעוד הכוח הישראלי נערך לחטיפה, חילו ביצע פניית פרסה, חזר לדיר אל-בלח, וטקס השכנוע חזר על עצמו.
חילו הסכים ברגע האחרון ונסע לכיוון המחסן, כאשר באותו הרגע ניתן האות לאנשי הכוח המסתערב, אך כמו בסרט מתח מוצלח במיוחד - דווקא בזמן הזה המשאית שהייתה אמורה לשמש את הכוח לא התניעה. לאחר דקות מורטות עצבים, המשאית התניעה והכוח חטף את חילו.
בחקירה שהתנהלה בלחץ זמנים אדיר, חילו לא נשבר ולא הודה בדבר. הוא הכחיש כל קשר לאירוע. השעות עברו, ועדיין אין קצה חוט. הדילמה של הצד הישראלי רק הולכת וגדלה - האם לסכן חיילים ולשלוח אותם לביתו של חילו, רגע לפני הפסקת האש, בזמן שאין שום אישוש לידיעה שאכן שאול נמצא באותו מתקן מתחת לבית? בשלב מאוחר יחסית של אותו יום קריטי, חילו נשבר והודה: הגופה אצלי מתחת לבית.
הימים הם ימי עסקת החטופים. באותה נקודה, שבה על עצמה הדילמה - כיצד להגיע לבית של חילו מבלי לסכן את החטופים החיים, בזמן שכוחות צה"ל כבר החלו לסגת מחלקי העיר עזה במסגרת הפסקת האש. בדיונים עולה רעיון יוצא דופן ופורץ דרך: אפשרות לשלוח משתף פעולה פלסטיני לבית של חילו.
משתף הפעולה הפלסטיני יצא לבדו לבית של חילו בלילה שבין מוצאי שבת לראשון, בין 18 ל-19 בינואר, שעות ספורות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא התקדם בשקט בחשיכה, הגיע לבית ואיתר את המתקן, אך גילה שהוא נעול במנעול כבד יחסית. הוא החליט לצאת לביתו שוב כדי להביא ציוד פריצה, אך הבהיר לרכז השב"כ שהפעיל אותו שניסיון פריצה של המנעול בשעת לילה מאוחרת יכול להעיר את כל השכונה. באותו הרגע התקבלה ההחלטה שצה"ל יפגיז בארטילריה שטחים פתוחים בקרבת מקום, רק כדי לייצר מספיק רעש עבור אותו משת"פ פלסטיני שיאפשר לו לשבור את המנעול מבלי שיתגלה.
בחסות רעשי הארטילריה, הפלסטיני שבר את המנעול וגילה שם את הגופה של שאול. הוא יצא לצעדה ארוכה, של כקילומטר וחצי, עם הגופה. רק לאחר דקות ארוכות ארוכות שנדמו כנצח לכל מי שישב בחפ"קים והחמ"לים באותו לילה, חבר הפלסטיני לכוח צה"ל, שהוציא את הגופה של שאול בכלי רכב משוריינים מסוג נמ"ר השייכים לחטיבת גולני - אותה חטיבה בה שירת אורון.
משב"כ והמשטרה נמסר כי הבוקר, לאחר שחוקרי יאחב"ל גיבשו תשתית ראייתית, הוגשה על-ידי פרקליטות דרום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הצהרת תובע בדבר הכוונה להגיש כתב אישום נגד איברהים חילו, המייחס לו עבירות ביטחון חמורות.
