נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוקל לפרוס אלפי חיילים אמריקנים, כמו גם ספינות מלחמה וכלי טיס, בשטחן של מדינות מזרח אירופה החברות בברית נאט"ו, בכלל זה המדינות הבלטיות. כך דווח הלילה (בין ראשון לשני) ב"ניו יורק טיימס" כשברקע החשש הגובר בוושינגטון מפלישה של רוסיה לאוקראינה. במקביל, מחלקת המדינה האמריקנית פרסמה אזהרה לאזרחי ארה"ב שלא להגיע לרוסיה "בעקבות המתיחות המתמשכת בגבול עם אוקראינה".
המהלך שעליו דווח ב"טיימס", אם ייצא לפועל, מאותת על שינוי מהותי בגישת ממשל ביידן, שעד לאחרונה נקט עמדה זהירה-משהו בנוגע למשבר בין אוקראינה לרוסיה. בארה"ב חששו שהגברה דרמטית של הסיוע הצבאי לקייב תגביר את הרצון של מוסקבה לפלוש לאוקראינה או לבצע פעולה צבאית משמעותית אחרת. בפגישה בקמפ דייוויד, מעון הנופש הנשיאותי במרילנד, שהתקיימה בשבת האחרונה, הציגו גורמים בכירים בפנטגון לביידן כמה אפשרויות לעיבוי הכוחות הצבאיים באזור - כך שיהיו קרובים משמעותית לכוחותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
בלינקן ולברוב בפגישה בג'נבה
(צילום: רויטרס)
אחת האפשרויות שהוצגו לנשיא האמריקני היא שליחת 1,000 עד 5,000 חיילים למדינות במזרח אירופה, אך בפנטגון לא שללו גם אפשרות שמספר החיילים שיישלחו יהיה גדול פי עשרה, אם המצב יידרדר. ביידן, כך לפי הדיווח, צפוי לקבל החלטה בנושא כבר השבוע. הוא שוקל את הצבת הכוחות אחרי שבחודשים האחרונים ריכזה רוסיה כ-100 אלף חיילים ליד הגבול שלה עם אוקראינה, ושלחה כוחות גם לבלארוס - אשר לה גבול משותף עם אוקראינה ורוסיה.
גם משלוחי הנשק המגיעים בימים האחרונים לאוקראינה ממדינות נאט"ו וההודעה הדרמטית של בריטניה שלפיה מוסקבה מתכננת הפיכה בקייב - מלמדים כי המצב נפיץ ביותר. "בעוד אנו עוסקים בדיפלומטיה, אנחנו מתמקדים גם בבניית הגנה והרתעה. נאט"ו תמשיך להתחזק משמעותית אם רוסיה תנהג בתקיפות - הכול על השולחן", הזהיר מזכיר המדינה אנתוני בלינקן בריאיון לרשת CBS אתמול.
לפי שעה, אף אחת מהאפשרויות הצבאיות שנשקלות אינה כוללת פריסת חיילים אמריקנים נוספים באוקראינה עצמה, וביידן הבהיר כבר כמה פעמים כי הוא אינו רוצה להכניס כוחות אמריקניים לסכסוך נוסף - זאת לאחר הנסיגה הכואבת מאפגניסטן בקיץ האחרון. עם זאת, גם הצבת אלפי חיילים אמריקנים נוספים במדינות כמו אסטוניה, לטביה וליטא היא תרחיש שפוטין רצה להימנע ממנו, משום שמדובר בתגבור של כוחות נאט"ו קרוב מאוד לשטח רוסיה.
במסיבת עיתונאים שקיים בשבוע שעבר לציון שנה לכהונתו הזהיר ביידן את פוטין מעונשים חסרי תקדים אם יפלוש לאוקראינה - ואמר כי תרחיש של פלישה כזו סביר בעיניו שיתממש. "אני מעריך שפוטין יפלוש לאוקראינה, זה יהיה אסון לרוסיה", אמר אז. הוא גם ציין כי פלישה שכזו תגרום לוושינגטון לשלוח כוחות נוספים לאזור: "אנחנו נגביר למעשה את נוכחות החיילים בפולין, ברומניה, אם הוא (פוטין) אכן יפעל". ביידן הזהיר שבמקרה שבו הפלישה הרוסית לאוקראינה תהיה נרחבת, התגובה למהלך תהיה מסיבית.
הנאום ההוא, שבו נראה כי ביידן עושה הבחנה בין פלישה רוסית "קטנה" לפלישה נרחבת ולתגובה שתבוא עליה, עורר זעם באוקראינה, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי השיב אז לביידן ש"אין פלישות קטנות". בשיחה עם רשת CNN אמר בשבוע שעבר גורם אוקראיני כי הוא מזועזע מהצהרת ביידן. "זה מחריד שנשיא ארה"ב מבחין בין פלישה נרחבת לכזו שאינה", הוא אמר. לדבריו, ביידן למעשה הודה שפלישה לא-נרחבת לא תוביל לסנקציות - בניגוד לפלישה נרחבת. "זה נותן אור ירוק לפוטין להיכנס לאוקראינה להנאתו", הוסיף הגורם. בכיר בממשל האמריקני הבהיר בהמשך שכל ניסיון של צבא רוסיה להשתלט על חלק מאדמת אוקראינה ימיט על רוסיה תגובה כלכלית חריפה.
במהלך שיחת טלפון שהתקיימה ב-6 בינואר הדגיש שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין לעמיתו הרוסי סרגיי שויגו כי פלישה רוסית לאוקראינה תגרום ככל הנראה לעיבוי הכוחות באזור - האפשרות שאותה שוקל ביידן כעת. מאז אותה שיחה הבינו הנשיא האמריקני וממשלו שהאפשרויות הדיפלומטיות אולי כבר לא יסייעו, ולכן הם מכינים גם אפשרות צבאית.
גורמים אמריקניים אמרו שאם ביידן יאשר את הפריסה, חלק מהחיילים יגיעו מארה"ב, בעוד אחרים יעברו מחלקים אחרים של אירופה למדינות ה"פגיעות" יותר בצד המזרחי נאט"ו.
בחודש דצמבר אישר הממשל האמריקני סיוע צבאי לאוקראינה בהיקף של כ-200 מיליון דולר. בשבת האחרונה הודיעה ארה"ב שהמשלוח הראשון של הסיוע הגיע לקייב, ושהוא כולל תחמושת לכוחות בחזית. גם המשלוח השני כבר הגיע לקייב.
11 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי בסיור חזית במזרח בשנה שעברה. "אין דבר כזה פלישות קטנות"
(צילום: EPA)
שלוש המדינות הבלטיות, שבעבר היו חלק מברית המועצות וכיום חברות בברית נאט"ו, הודיעו גם הן בסוף השבוע שיעבירו לקייב נשק מתוצרת ארה"ב – כולל טילים נגד טנקים ונגד מטוסים. שרי ההגנה של אסטוניה, לטביה וליטא פרסמו הצהרה משותפת על משלוח הנשק המתוכנן, ואמרו שהמדינות מחויבות לתמוך בריבונותה של אוקראינה "לנוכח התוקפנות הממושכת של רוסיה". גם בריטניה נענתה לבקשתה של אוקראינה לסיוע. לפי "סקיי ניוז" הצבא הבריטי שלח טילים נגד טנקים, וכן כ-30 חיילים מיחידות מובחרות שיאמנו את הכוחות האוקראיניים לתפעל את המערכות.
הלילה הודיעה רשמית מחלקת המדינה האמריקנית כי הורתה למשפחות של עובדי שגרירות ארה"ב בקייב לעזוב את אוקראינה, על רקע החשש מפלישה. ארה"ב ציינה כי על כל האזרחים האמריקנים באוקראינה לשקול את עזיבת המדינה מיד. "מחלקת המדינה אישרה את עזיבתם מרצון של עובדי ארה"ב במדינה, והורתה על עזיבתם של בני משפחה של עובדי השגרירות בקייב עקב האיום המתמשך בפעולה צבאית רוסית", נכתב בהצהרה.
במגעים עם ארצות המערב, יש לציין, רוסיה מתעקשת שלא תפלוש לאוקראינה, ומסרבת להסיג את כוחותיה מהגבול. במקביל המערב דוחה את הדרישות המרכזיות של מוסקבה שלטענתה יכולות להרגיע את הרוחות. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר השבוע שאספקת הנשק של ארצות המערב לאוקראינה מסוכנת מאוד, ושמשלוחי הנשק "לא עושים דבר כדי להרגיע את המתיחות".
במערב טוענים כי הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח: רוסיה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות, שבהן היא תובעת מנאט"ו להפסיק להתקרב לגבולותיה, לחדול מלצרף אליה מדינות במזרח אירופה (בהן אוקראינה), ולהסיג לפחות חלק מהכוחות שהציבה שם בשנים האחרונות. בוושינגטון ובריסל יש המעריכים כי באמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את המערב להיענות לדרישותיה אלה.
