בסיומו של מו"מ ארוך עם החרדים, הערות רבנים ו"אור ירוק" מגדולי ישראל לשלב הדיונים לאחר הטעמת שינויים מצידם - נוסח חוק הפטור מגיוס הונח על שולחן ועדת החוץ והביטחון ופורסם אתמול (חמישי) לציבור הרחב. הנוסח הנוכחי, כך נראה, מקל על החרדים באופן משמעותי, בוצעו שינויים מהותיים בחלק מסעיפיו - ואף הושמטו ממנו סנקציות שעלו בהצעות הקודמות.
המתקפה של אדלשטיין אחרי פרסום הנוסח של ביסמוט
החוק הנוכחי נוסח הלכה למעשה יד ביד עם החרדים, והוא מלא בחורים שהכניסו החרדים לטובתם באופן שיאפשר להם להחזיר את רוב התקציבים עם כניסתו לתוקף. בנוסף לכך, לפי החוק סוגיית משבר הגיוס תידחה למשך שנה וחצי, שעד סופה החרדים יידרשו לעמוד ביעדי הגיוס - ובינתיים הממשלה תתייצב לטובת שמירה על כהונתה.
לאחר פרסום החוק עלו טענות לפיהן החרדים מקבלים "מזומן", בעוד הם נדרשים להוכיח את הגיוס "באשראי", כלומר בעתיד, אלא שבקואליציה טוענים כי לא כך הדברים. לטענתם, החוק הנוכחי כולל גם סנקציות מיידיות שיתמרצו את החרדים לעמוד ביעדים.
כך נראים היעדים והסנקציות של יו"ר הוועדה הנוכחי בועז ביסמוט - בהשוואה לאלו שהציע יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין:
ראשית, נוסח החוק המעודכן מתייחס להגדרת חרדי וקובע כי לעניין גיוס אדם חרדי הוא כל מי שלמד שנתיים במוסד או ישיבה חרדית בשנות התיכון, בין גילאי 14-18. נוסח זה מעלה את החשש מכך שיהיה מי שינצל זאת - גם אם בגיל הגיוס הוא כבר לא מקיים אורח חיים חרדי. בנוסף, הנוסח המעודכן מחשיב שירות אזרחי בשב"כ, מוסד או שב"ס - כחלק מיעדי הגיוס של החרדים, עד 10 אחוזים מהמכסה.
היעדים לפי הנוסח כוללים 8,160 צעירים שיגויסו לשירות צבאי ואזרחי בשנה הראשונה - שמוגדרת למעשה כשנה וחצי עד יוני 2027. לאחר מכן ירידה בשנה השנייה ל-6,840 ולאחר מכן 7,920 בשלישית ולא פחות מ-8,500 ברביעית. בשנה החמישית ואילך, כך לפי הנוסח, יגויסו 50% מכל מחזור גיוס שנתי של בוגרי החינוך החרדי. אולם, זאת כאשר מחשיבים גם את אלו שיגויסו לשירות אזרחי ולא צבאי בלבד, עד למגבלה של 10 אחוזים מהיעד השנתי.
הסוגיה הבעייתית הראשונה שעולה כבר מהנוסח עד כה היא כי השלב הראשון אורך שנה וחצי, ורק ביוני 2027 נדע אם החרדים עמדו ביעד. אך עד אז יוחזרו רוב תקציבי החרדים, חלק מתקציב הישיבות וסבסוד המעונות - גם אם לבסוף יתברר שהם לא עמדו ביעד. לשם השוואה, בנוסח שדובר עם החרדים ערב המלחמה עם איראן וגם בנוסח לאחר מכן של אדלשטיין, שהיה נחשב מחמיר יותר והוגש לפני שפוטר מתפקידו - היו יעדים חצי שנתיים שנועדו לוודא בטווח הזמן הקרוב יותר שהחרדים עומדים ביעדים. אך הפעם יעדים אלו לא מופיעים כלל.
מבחינת הסנקציות המוסדיות, כך לפי ההצעה של ביסמוט, עם העברת החוק יוחזרו מחצית מתקציבי הישיבות באופן מיידי והמחצית השנייה תחזור בסוף השנה הראשונה, אם החרדים יעמדו מספיק ב-75 אחוזים מהיעד. אם לא יעמדו, תקציב הישיבות יפחת. בשנה השנייה התקציב יפחת אם לא עמדו ב-80 אחוזים מהיעד ובשנה השלישית אם לא יעמדו ב-90 אחוזים מהיעד.
מבחינת הסנקציות האישיות, עם כניסת החוק לתוקף כל בחורי הישיבות שיקבלו דחייה משירות לא יוכלו לטוס לחו"ל או להוציא רישיון נהיגה עד גיל 23 - אך אלו סנקציות שהרבנים החרדים שמחים להשית על הצעירים. לצד זאת, הם לא יקבלו גם נקודות זיכוי במס הכנסה ולא יוכלו לקבל מלגה ללימודים אקדמאיים - מה שגם ככה לא מקובל בחברה החרדית. ועדת חריגים תוכל להחריג יציאה מהארץ ורישיון נהיגה - ובה יהיה גם נציג לוועד הרבנים.
בשנים הבאות אם לא יעמדו החרדים ביעדים יתווספו סנקציות נוספות. בסוף השנה הראשונה תתווסף סנקציה של שלילת סבסוד מעונות והנחה בתחבורה ציבורית, ולאחר מכן סנקציות בעניין רכישת דיור מוזל והנחות בדמי ביטוח לאומי.
לצד הסנקציות בתחולה מיידית בדומה למה שיש בחוק הנוכחי, במתווה אדלשטיין היו סנקציות שחלו גם במידה והציבור החרדי לא עומד ביעדי הגיוס החצי-שנתיים. כלומר, הצעתו של אדלשטיין עסקה גם במעקב אחר היעדים בכל חצי שנה, ואילו הצעתו של ביסמוט קובעת עמידה ביעדים ותחולת הסנקציות רק בסוף כל שנת גיוס.
3 צפייה בגלריה
בשבוע הבא תתכנס ועדת חוץ וביטחון לשלושה דיונים על נוסח החוק של ביסמוט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כך למשל, במתווה של אדלשטיין הוצע שלילה של 50 אחוזים מסבסוד המעונות לחרדים אם לא עומדים ביעד כבר בחצי השנה הראשונה, ואילו במתווה של ביסמוט אותה שלילה מגיעה רק בסוף השנה וחצי הראשונה, ביעד שהוארך אם לא עומדים ביעד. כמו כן, בנוסח של אדלשטיין הייתה דרישה לבקרה עם טביעת אצבע ביומטרית בישיבות - שירדה; לא הוסכם ששירות אזרחי יחשב כחלק מיעדי הגיוס; והייתה דרישה למכסה של 35 אחוזים לוחמים בכל שנתון ביעד. בנוסף, בהגבלה המיידית על יציאה מהארץ בנוסח של אדלשטיין - לא הוגבלה הסנקציה עד גיל 23.
נוסח החוק הנוכחי קובע גם כי הרמטכ"ל יקים ועדה שתצטרך לבחון בין היתר אם צה"ל הקים מסלולים מותאמים לחרדים ביחס ליעדי הגיוס בחוק. הוועדה יכולה לקבוע שהצבא לא הקים מספיק מסלולים לחרדים ביחס ליעדי הגיוס, ואז באישור ועדת החוץ והביטחון יהיה אפשר להתאים את יעדי הגיוס לטענות ולמסלולים שהוקמו.
הוועדה תכלול אלוף בדימוס, קצין בדרגת סא"ל בדימוס שהוא בוגר ישיבה או מוסד חרדי ומקיים אורח חיים חרדי, קצין מאכ"א, קצין מאגף התכנון ודיין בית הדין הגדול בדימוס בהמלצת הרב הראשי שהוא נשיא בית הדין הרבני.
משתמטים חרדים שהיו עליהם סנקציות ערב כניסת החוק לתוקף - ויוכיחו בתצהיר שהם למדו בישיבה בשנתיים האחרונות - יוכלו לקבל דחייה, ומעמדם כמשתמטים יוסדר ויבוטלו נגדם הצעדים הפליליים/משמעתיים.
הסברי הקואליציה - והשלבים הבאים
בקואליציה ובסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו טוענים כי הנוסח הנוכחי מחמיר לעומת הנוסח הקודם של ביסמוט שהודלף, שכן עכשיו מגבילים את מכסת השירות האזרחי רק למוסד, שב"כ ושב"ס - ולא לכל השירות הלאומי. לטענתם, החוק הזה יתחיל בתהליך "ריקון הבריכה" ויביא יותר חרדים לצבא במצב הקיים.
עוד הם אומרים כי השיטה ללכת בכוח נגד החרדים לא מוכיחה את עצמה ורק מקצינה את המצב. ביסמוט מצידו כבר פרסם סלוגן לקמפיין של הצעתו: "בשלוש וחצי שנים 23 אלף מתגייסים, פי 3 מהיעדים מחוק ליברמן גנץ המקורי". עם זאת, יש לציין כי החוק של גנץ הוצע לפני טבח 7 באוקטובר, וכי איש לא מבטיח שהחרדים יעמדו ביעדים בהצעתו של ביסמוט - שכן המבחן הראשון שלהם הוא רק בעוד שנה וחצי.
באשר לשלבי החקיקה הבאים, אחרי שהחוק הונח על שולחן הוועדה. בשבוע הבא יעסקו בחוק בשלושה דיונים. בדרך כלל, כל חוק שמגיעה לדיונים בוועדה עובר שינויים, ולכן לפי ההערכות הקואליציה כבר הכניסה "עיזים" לנוסח, בתיאום עם החרדים, כדי להראות בהמשך שהם גמישים בהתאם ל"דרישות הציבור".
נתניהו מצידו מעוניין לבצע בליץ חקיקה כדי להוריד את החוק מסדר היום, לייצב את ממשלתו ולהרחיק את הבחירות מנושא הגיוס, בתקווה שהם יתקיימו רק בקיץ. אך לא בטוח שכך הדברים אכן יתנהלו, שכן בייעוץ המשפטי צפויים לדרוש שורה ארוכה של דיונים. בתום הדיונים בוועדה - ואם יגובש רוב למרות קבוצת המתנגדים בליכוד ובציונות הדתית - החוק יעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, תוך שנתניהו דורש שהחרדים יצביעו בעד.
פורסם לראשונה: 22:56, 27.11.25
