ביום ראשון הקרוב תגיע לסיומה ההארכה שקיבל שר המשפטים יריב לוין מבג"ץ בנושא כינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון. עם זאת, בצמרת הקואליציה מעריכים הערב (רביעי) כי אם בית המשפט העליון לא יסכים לבחירת מועמדו השמרני של לוין - לא ימונו לאחר מכן שופטים עד סוף הקדנציה שלו.
בקואליציה רואים למעשה את המועד שקבע בג"ץ כ"מס שפתיים" כדי להכשיר את בחירת ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לנשיא הקבוע. לוין מחה למעשה על הדחייה של שני המועמדים שהציע לתפקיד השופט "השמרן", ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון, לכן גם אם ייבחר לבסוף עמית, תחת צו בג"ץ, שר המשפטים צפוי להמשיך בצעדי המחאה שלו. בין היתר, השר, יחד עם השרה אורית סטרוק, יימנעו מהצבעות או יצביעו נגד המועמדים שיעלו בוועדה.
השר לוין נחוש למצות את החקירה נגד השופט עמית, שעניינה נחשף ב"ידיעות אחרונות", וסבור כי הגוף שצריך לעשות זאת הוא המשטרה. זאת למרות שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וראש אגף החקירות במשטרה בועז בלט, כמו גם כל פרקליטות המדינה, סבורים ש- 15 התלונות נגד השופט עמית אינן מעלות חשד לפלילים.
אחת הבעיות היא דרך הבדיקה של התלונות המשמעתיות כפי שעולה מהודעתו של לוין, ולפיה התלונות נגד עמית "מקימות עילה להעמדה לדין משמעתי", בשל הפרה לכאורה של כללי האתיקה. התלונות אמורות להתברר על פי תפיסת לוין בבית הדין המשמעתי לשופטים, ולא בוועדה לבחירת שופטים. אולם החוק שמכוחו מוקם בית הדין המשמעתי לשופטים קובע שחברי בית הדין יתמנו על ידי נשיא בית המשפט העליון, על פי החלטה של חבר שופטיו.
חברו של השופט יצחק עמית: "הוא לא אליטה"
(צילום: ליאור שרון)
השאלה היא מה יקרה עתה, כשאין נשיא לבית המשפט העליון – ואילו ממלא מקום הנשיא השופט עמית הוא נשוא התלונה. עוד נקבע בחוק כי "אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הוותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכול לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם". השאלה הנשאלת היא איך יוקם בית דין כזה כאשר כל שופטי העליון הם חבריו לעבודה של השופט עמית.
בסביבתו של לוין אמרו כי השר ניהל במשך יותר משנה "מאבק שלא היה כמוהו מעולם, וגרם לבית המשפט העליון את אחת המבוכות הגדולות בתולדותיו. המאבק חשף לציבור איך הדברים מתנהלים בצמרת מערכת המשפט ועד כמה שופטי בג"ץ דורשים דבר אחד מהציבור כולו, ועל עצמם מכילים כללים אחרים לגמרי".
לצד זאת בסביבת לוין מתחו ביקורת על הפסיקה: "החלטת בג"ץ היא ניסיון מגושם להראות כאילו מתקיים כאן הליך תקין. ממתי קובעים תאריך למינוי ללא קשר לשאלה האם הבדיקה בעניין המועמד הושלמה או לא?". עוד הוסיפו מקורבי שר המשפטים: "ההחלטה קובעת שלוין יביא בפני הוועדה את החומר הנוסף שהצטבר. אבל הוועדה היא לא גוף חוקר, ולכן כדי לקיים את ההחלטה חייבת להתבצע חקירת משטרה מעמיקה, שתביא את כל המידע הדרוש בפני הוועדה".
במקביל, בקואליציה טענו כי לאחר שכל ניסיונות השר להגיע לפשרה "בהסכמה רחבה" על כל נושא בחירת הנשיא, בחירת שופטים לעליון ונושאים נוספים - "דחקו את השר לקיר". לדבריהם, "השיא היה הוצאת הצווים נגד השר. פסילת כל ניסיון מצידו של השר על ידי שופטי בג"ץ במאמץ להגיע להסכמות - הוא ממחוללי המשבר הקשה".
