הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), דנה היום (שני) על הדוח המיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בעניין שימוש המשטרה בכלים טכנולוגיים. נציגי המבקר ציינו בדיון כי המשטרה השתמשה ברוגלות לשאיבת מידע היסטורי בניגוד לחוק, שופטים חתמו על צווים מבלי להבין את יכולות הכלי, וייעוץ משפטי "פסיבי" איפשר מעקב ללא פיקוח. המשטרה טענה בתגובה כי מדובר ב"תקלות טכניות בלבד": "פעלנו תחת צווים".
מאז שאופן השימוש של המשטרה ברוגלות עלה לסדר היום לפני כארבע שנים, ובהמשך ניסוח דוח מררי והקמת ועדת הבדיקה הממשלתית - המשטרה "תקועה" ולא משתמשת בכלים האלו לצורכי חקירה של פשיעה חמורה. בכיר במשטרה אמר ל-ynet כי "יש כלי שדומה למטוס קרב מתקדם ועם כל הוועדות פשוט שברו לו את הכנפיים. כלי אסטרטגי ומשמעותי למלחמה בפשיעה ובמעשי הרצח במגזר הערבי תקוע ולא משתמשים בו". ח"כ מיקי לוי, ניצב בדימוס ולשעבר מפקד משטרת מחוז ירושלים, אמר בדיון כי "המשטרה חד משמעית לא עשתה כל עבירה פלילית בפרשת הרוגלות. גם אם היו טעויות, כולנו טועים".
במשטרה אמרו כי הם כבר ארבע שנים "זועקים מעל כל במה" להחזיר את השימוש ברוגלות לצד מגבלות ופיקוח, בזמן שהם עדיין משלמים על הטכנולוגיה ומתחזקים אותה עד לרגע שיינתן האישור - כך שתוך שעות המשטרה תוכל לעשות בהם שימוש במלחמה בפשיעה. כרגע, ציינו במשטרה, הכנסת לא מחוקקת ומסדירה בחוק את הכלי שמוכן על המדף - והארגון נסמך על חוק האזנות סתר מלפני עשרות שנים שלא התעדכן עם התקדמות הטכנולוגיה.
בינתיים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מדבר בקול כפול. הוא מצטלם כשלצידו לוחמי מג"ב בכפרים ערביים וצועק ש"באנו לבצע משילות", ומנגד - לא דואג למשטרה וליחידות העילית, שנלחמים בפשיעה ואמורים לפענח מקרי רצח, לקבלת "הקלף מנצח" בלחימה בארגוני הפשיעה והרצח. השר, ששולט גם בוועדה לביטחון לאומי, לא מקדם שם את הנושא לחקיקה.
לפי דוח המבקר שהוצג בדיון, בעוד שחוק האזנות הסתר מתיר למשטרה להאזין וליירט שיחות של חשוד מרגע הוצאת הצו - הכלים הטכנולוגיים שבהם השתמשה המשטרה שבאמצעותם חדרו למכשירי סלולר של יעדים פליליים שהגדירו, ביצעו פעולה של "שאיבה". כלומר, הכלים העתיקו מהמכשיר הנייד גם מידע היסטורי שנאגר בו בעבר, התכתבויות וואטסאפ ישנות, פתקים, יומנים ורשימות אנשי קשר.
בן גביר מתעמת עם אזרח בנגב. "נגמרה ההפקרות"
המבקר אנגלמן: נעשו פעולות אסורות בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים הטכנולוגיים לצורכי אכיפה
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
פעולה זו בוצעה ללא הסמכה חוקית מפורשת. כמו כן, קובע הדוח כי השופטים שחתמו על הצווים לא היו מודעים ליכולות האמיתיות של הכלים. המשטרה הציגה את הבקשות כ"האזנות סתר" רגילות, ולא שיקפה לשופט שאישור הצו יעניק למעשה גישה לכל "סודותיו" של האדם, כולל חומרים מלפני הוצאת הצו - ובכך נמנעה ביקורת שיפוטית אפקטיבית.
בנוסף, המערכות שאבו באופן אוטומטי גם חומרים חסויים ומידע פרטי שאינו רלוונטי לחקירה. נקבע כי גורמי הפיקוח היו פסיביים, הסתמכו באופן עיוור על דיווחי המשטרה ולא יזמו בדיקה עצמאית של הכלים הטכנולוגיים והשלכותיהם המשפטיות בזמן אמת.
ח"כ מהליכוד: "המשטרה - עבריינים ברשות החוק"
יו"ר הוועדה ח"כ שוסטר אמר כי "העשור האחרון הביא התפתחויות טכנולוגיות עצומות המשמשות לייעול המאבק בפשיעה, ואין עוררין על חובת המדינה להישאר מעצמה מובילה בתחום. אולם, הדוח חושף פערים קשים בהיעדר אסדרה וכלי פיקוח. משרד המשפטים סופג ביקורת על היעדר פעולה יזומה והסתמכות פסיבית על מידע חלקי מהמשטרה, במקום ליזום בירור מעמיק. הביקורת מעלה תהיות קשות על פרקטיקות עבודה ועקיפה של נהלים וביצוע פעולות אסורות. אסור להתעלם ולפסוח על החובה המקודשת להגן על זכויות הפרט לפרטיות".
יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, אמר כי "זו בדיקה נרחבת ושונה מכל מה שנעשה בעבר. בדקנו את כל התהליך מקצה לקצה – מההתקנה ועד הביעור – בתשעה כלים טכנולוגיים שונים. זיהינו ליקויים ובעיות בתהליכים, אך לא זיהינו כוונה פלילית מודעת של שוטר או קצין לעבור על החוק, ולכן התיק לא הועבר למישור הפלילי".
ח"כ משה סעדה (הליכוד) אמר כי "אנשי המשטרה ביצעו עבירות פליליות. הם היו עבריינים ברשות החוק. כל חריגה מהיתר היא עבירה שדינה חמש שנות מאסר. אני זועק כבר ארבע שנים שכל 36 שעות נרצח אדם, אך השוטרים אומרים לי שאין להם כלים כי היועמ"שית מנעה זאת מהם. הדם על הידיים של מי שמונע את זה ורוצחים מסתובבים חופשי והתיקים לא מפוענחים רק כי היא לא מאפשרת את השימוש בכלי החוקי הזה". נציגי הייעוץ המשפטי הכחישו את דבריו של סעדה, וטענו כי החוק מוכן לחקיקה.
נצ"מ גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי במשטרת ישראל, אמר כי "האמירה שהמשטרה עושה עבירות פליליות היא האשמה חמורה ולא נכונה. עד היום לא נמצא מקרה אחד שהמשטרה האזינה למישהו בלי צו שיפוטי. בצורה טכנולוגית היו תקלות, וכשעושים ופועלים קורות תקלות. הודינו בכך כבר ב-2022 לגבי שאיבת המידע לאחור. מאז 'הכתבה השקרית' התחולל שינוי אדיר הכולל נהלים חדשים, עדכוני מצב ושגרת דיווח הדוקה ליועמ"שית ולכנסת".
