נגמרה התחמושת? הדיווחים על מלאי הטילים המתרוקן בארצות הברית החלו להתפרסם ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה עם איראן, ואפילו עוד לפני על המחסנים שעדיין לא מולאו מחדש. במשך חודשים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושר המלחמה שלו פיט הגסת' חגגו הסכמים ראשוניים עם חברות ביטחוניות להרחבת הייצור של מערכות הגנה אווירית מסוג "פטריוט", טילי שיוט מסוג "טומהוק" וכלי נשק אחרים הנחשבים קריטיים למלחמה אפשרית מול סין, רוסיה או צפון קוריאה.
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", לוקהיד מרטין, למשל, תגדיל את ייצור טילי הפטריוט המיירטים שלה מדגם PAC-3 ל-2,000 בשנה, לעומת 600 כיום; ותכפיל פי 4 את ייצור המיירטים למערכת ה-THAAD מ-96 ל-400. אך הבעיה, כך לפי העיתון האמריקני, היא שלממשל אין את המימון או את התמיכה של הקונגרס לרכישת הנשק שלו הוא זקוק למלחמות אפשריות בעתיד.
בינתיים, הפנטגון מסיט לשימוש עצמי משלוחי תחמושת שיועדו לבעלות ברית של ארה"ב, כצעד זמני, עד שיחלו הזמנות הנשק הגדולות החדשות. התעשייה הביטחונית האמריקנית הכריזה על תוכניות שאפתניות לייצור תחמושת ומיירטים נוספים - אך חלק ניכר מהרחבת הייצור לא ישפיע על המצב במשך כמה שנים.
ביומיים האחרונים, הגסת' הופיע בפני ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים והסנאט, ודחק במחוקקים לאשר את המימון כדי שהפנטגון יוכל לרכוש את הנשק. מדובר למעשה בחלק מבקשת התקציב של משרד המלחמה העומדת על 1.45 טריליון דולר, ושלא כוללת את הכסף הנוסף שהמשרד צפוי לבקש עבור עלויות המלחמה באיראן.
בכיר בפנטגון אמר השבוע לסוכנות הידיעות רויטרס שהמלחמה עם איראן עלתה לארה"ב 25 מיליארד דולר, אך לפי ההערכות הסכום הסופי יהיה גבוה בהרבה.
המלחמה רוקנה משמעותית חלק גדול ממלאי התחמושת העולמי של צבא ארה"ב, שכן הפנטגון שולח פצצות, טילים וציוד אחר למזרח התיכון ממפקדות באסיה ובאירופה, מה שמותיר אותן פחות מוכנות צבאית. "אם המלאי שלנו אוזל אחרי כמה שבועות של לחימה באיראן, אנחנו רחוקים מאוד מהמקום שבו עלינו להיות עבור רוסיה וסין", אמר טוד הריסון, מומחה לתקציב ביטחון במכון AEI. "מעולם לא בנינו את מאגרי התחמושת שלנו לרמה הנדרשת, במיוחד אם חושבים על היכולת להילחם במלחמה גדולה".
מאגרי התחמושת של ארה"ב היו נמוכים ממילא בגלל המלחמה באוקראינה ומבצע "פטיש חצות", ההפצצה האמריקנית של מתקני הגרעין בשנה שעברה.
נכון לעכשיו, הפנטגון מעמיד את הצרכים האמריקניים במקום הראשון. ביום שני האחרון, הודיע הגסת' לשר ההגנה של אסטוניה שהוא משעה את האספקה של שש יחידות של HIMARS - מערכת רקטות ארטילרית קלה, מדויקת וניידת - שאסטוניה, מדינה קטנה הנמצאת בחזית נאט"ו מול רוסיה, חתמה על חוזה לרכישתן. גורמים אסטוניים אמרו כי העיכוב, שיימשך כנראה לפחות כמה חודשים, נגרם בשל המלחמה באיראן. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי גורמים רשמיים בארה"ב העבירו מסרים דומים לכמה מדינות נוספות באירופה ובאסיה.
תקציב ה-1.5 טריליון דולר יבטיח שארה"ב "תמשיך להחזיק בצבא החזק ביותר בעולם בעודנו מתמודדים עם סביבת איומים מורכבת", אמר מר הגסת'. "האתגר הגדול ביותר, היריב הגדול ביותר העומד בפנינו בשלב זה, הם המילים הפזיזות, חסרות היכולת והתבוסתניות של הדמוקרטים בקונגרס וחלק מהרפובליקנים".
אבל הבחירה של הגסת' בגישה הלוחמנית מול חברי בית הנבחרים, לא בהכרח תשיג לו את מה שהוא מבקש וככל הנראה תפגע במאמצים שלו. ובינתיים, חברות התעשייה הביטחונית עוקבות בדאגה. כך למשל, לפי ה"טיימס", בכירי לוקהיד מרטין ציינו כי קבלן הביצוע ימתין עד שהפנטגון יבטיח את המימון לפני שימשיך להרחבת הייצור.
