בחסות מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב, השתנתה דרמטית גם הפעילות של צה"ל. הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר אתמול (ראשון) בסיור בדרום לבנון כי "הפסקת האש שברירית ואנחנו במוכנות גבוהה לחידוש הלחימה". אבל הלילה הודיעו פקיסטן וקטאר על גוף חדש, בהנחתה על ישראל: "תא למניעת חיכוך" בלבנון. אז איך נראית הפעילות של צה"ל כרגע בדרום לבנון, איפה נמצאים הכוחות - ומה יהיה עם המתחם המבוצר של חיזבאללה ברכס עלי טאהר? ynet מסביר.
זמיר בדרום לבנון: חיזבאללה במצוקה קשה מאוד
(צילום: דובר צה"ל )
האם בצה"ל עודכנו על המנגנון החדש של איראן וארה"ב?
ככלל, ההוראות יורדות למטה וצה"ל פועל בהתאם להוראות הדרג המדיני. בצבא אומרים כי הכוחות יישארו בדרום לבנון עד לפירוז השטח ופירוז חיזבאללה מנשק בדרום לבנון. בצבא הציגו מפות לדרג המדיני והציעו איך הכי נכון לפרוס את הכוחות. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הבהיר בכמה הזדמנויות שמאז 7 באוקטובר על צה"ל להגן על הגבולות מעומק השטח - ולא מקו הגבול.
איך נראית הפריסה בלבנון?
לפני כמה ימים פרסם צה"ל את פריסת הכוחות בדרום לבנון. עומק החדירה של הכוחות אל תוך לבנון משתנה בין אזור לאזור, אבל העומק המירבי הוא כ-10 ק"מ מהגבול. מעבר לנהר הליטני, בגזרה המזרחית, על רכס עלי טאהר, נמצאים כוחות אוגדה 36 שצופים אל העיר נבטיה - מרכז כובד גדול של חיזבאללה. בגזרה המערבית, נמצאים כוחות אוגדה 91 וחטיבה 551 באזור הכפר מג'דל זון, שממוקם כ-10 ק"מ משטח ישראל. הוא שולט על בקעת צור.
צה"ל התמקם בשטחים הללו מכמה סיבות: להסיר איום ישיר על תושבי הצפון כמו פשיטה קרקעית או ירי נ"ט; לשלוט בתצפית ובאש על אזורים שבהם פועל חיזבאללה; ולהשמיד לארגון מנהרות ומתחמים תת-קרקעיים ששימשו אותו ללחימה נגד צה"ל.
אז מה צה"ל בכלל עושה כרגע?
מאז הפסקת האש, צה"ל לא יוצא להתקפות יזומות. הכוחות עצרו למעשה את ההתקדמות, ומתייצבים כעת בשטחים שנכבשו. מקו הגבול ועד הקו הצהוב, בקווי הכפרים הראשונים והשניים, ממשיך צה"ל בפירוק מה שבנה חיזבאללה לאורך השנים, לצד פתיחת צירים ויצירת סביבת הגנה.
איך נראות הוראות הפתיחה באש בלבנון?
בהיעדר תקיפות יזומות, אין כמעט התקפות על חלקים בדרום לבנון שצה"ל לא נמצא בהם. הפעלת האש מתנהלת בהתאם לאיום על הכוחות. לוחמים יכולים לירות על מי שמתקרב אליהם באופן מאיים, במיוחד אם הוא חמוש. בצה"ל מסבירים כי איום כזה מוסר גם אם הוא מעבר לקו הצהוב.
אבל, הרבה סימני שאלה אופפים את הוראות הפתיחה באש הללו. המצב מתפתח משעה לשעה, ולחלק מסימני השאלה האלה אין עדיין תשובות. אחת השאלות היא מה נחשב לאיום ממשי. אם צה"ל מאתר מחבל חיזבאללה נוסע על אופנוע, כשהוא חמוש, בין כפרים שקרובים לנקודה שבה נמצאים כוחות צה"ל - מותר או אסור לירות?
מה הסכנות?
העובדה שצה"ל נמצא בשטחים מאוד עמוקים בדרום לבנון מחד, והעובדה שהוא לא מורשה להתקדם קדימה מאידך, הופכת אותו לסטטי - ולמטרה נוחה עבור מחבלי חיזבאללה. אנשי הארגון לומדים את פריסת הכוחות של צה"ל, בונים תוכניות התקפה בהתאם - ומנצלים את היעדר היכולת של צה"ל לתקוף בגלל ההגבלות.
למה התקדמו כל כך עמוק, גם למקומות שבכלל לא צופים על היישובים?
מחלק מאותן נקודות שאליהן הגיע צה"ל, כמו רכס עלי טאהר שמול נבטיה, אי אפשר לירות ישירות לעבר יישובי הצפון. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר אתמול כי "המטרה שלנו ברורה - ונותרה הגנה על יישובי הצפון ועל אזרחי ישראל. גם הפעילות במרחבי עלי טאהר והבופור נועדה לשרת את התכלית הזו". בצה"ל אומרים כי באותם המקומות יש לחיזבאללה תשתיות אסטרטגיות, שבהן נעזר ללחימה ולירי לעבר יישובי הצפון. בצבא סבורים שצריך להשמיד אותן עבור ההגנה על תושבי ישראל והצפון.
האם המתחם הגדול ברכס עלי טאהר באמת יושמד?
מתחם רכס עלי טאהר הוא מתחם תת-קרקעי מבוצר, שנבנה בסיוע איראני ונחשב לאחד ממרכזי העצבים של חיזבאללה בדרום לבנון. בשל עומקו וביצוריו, מדובר במתחם שקשה מאוד לפגוע בו באמצעות תקיפות מהאוויר בלבד. אבל נוכח ההבנות והדרישה מצה"ל לנצור את האש, אין תשובה ברורה אם צה"ל ישמיד אותו, או שיעביר אותו לטיפול צבא לבנון. חיזבאללה מנסה לעצור את צה"ל מלהשמיד את המתחם, וכל מה שיקרה בשטח תלוי כמובן במה שיחליט הדרג המדיני.
האם צה"ל ייסוג, ומה יקרה עם תושבי הכפרים בגבול?
גם בצה"ל וגם בממשלה הבהירו שוב ושוב בימים האחרונים כי אין כוונה לסגת עד קו הגבול, או "עד הסנטימטר האחרון", כפי שדורש חיזבאללה. ייתכן שבסופו של דבר, צה"ל יחזור לנקודות שולטות באזור מרחב הקו הצהוב שהוגדר בהתחלה - קו הנ"ט - ושם יפעל במגננים או במוצבים קבועים. מעבר לכך, צה"ל מתעקש כעת על איסור חזרת תושבים לבנונים למרחבי הכפרים שנהרסו. התנגדות דומה נשמעה מצד הדרג המדיני. אבל גם האיראנים וגם חיזבאללה - מתעקשים ההפך.
