הדרך לעצור את ההטבות הכלכליות למשתמטים נחשפת: בימים אלו מושלם מערך דיגיטלי לאומי, דרכו יימסרו נתונים על משתמטים ועריקים מגיוס לגורמי המדינה האמונים על מתן ההטבות הכלכליות - כך שניתן יהיה לעצור את ההטבות לאותם חייבי גיוס.
מסיכום דיון שנערך לפני כשבוע וחצי בלשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וכלל את כל הגורמים המעורבים בגיוס לצה"ל, עולה כי במקביל להגברת הסנקציות הכלכליות על סרבני גיוס במגזר החרדי חלה עלייה במספר המתגייסים - אבל מספר המשתמטים צפוי לעלות בחדות בשל קיצור התקופה עד להוצאת צו ועד להכרזה על השתמטות.
על פי הנתונים שנמסרו, בצה"ל ישנם כיום 39,621 משתמטים. מתוכם, לפי הערכת הצבא, כ-75% הם בני הציבור החרדי. כמו כן, ישנם 52,460 מיועדים לשירות ביטחון אשר הוצאו בעניינם צווים - כש-80% מהם הם חרדים. לפי ההערכה, בשל קיצור התקופה עד להכרזה על השתמטות, בתוך כחצי שנה מספר המשתמטים יקפוץ ל-90 אלף. עוד הובהר כי תנאי להגשת כתב אישום פלילי נגד משתמטים הוא ביצוע מעצר או התייצבות של המלש"ב.
בעדכון שהעבירה היועמ"שית לבג"ץ בשבוע שעבר נכתב כי "לפי הנתונים שהציגו גורמי הצבא, עדיין ישנו פער משמעותי מבחינת היקף כתבי האישום המוגשים בעניינם של משתמטים בני הציבור החרדי לעומת יתר המגזרים. גורמי האכיפה בצבא ובמשטרת ישראל מתבקשים לעשות כל מאמץ לצמצם את פערי השוויון". לדבריה, "בעוד שבועיים יושלם הממשק הדיגיטלי שיאפשר מעקב בין משרדי ממשלה אחר המשתמטים והחלת הסנקציות הכספיות עליהם באופן מיידי".
לצד זאת, בצה"ל הציגו גם נתונים על גיוס חרדים בפועל: לפי דיווח הצבא, בחציון הראשון של 2025 עמד מספר המתגייסים החרדים על 1,866 - עלייה מוערכת של כ-50% לעומת החציון המקביל בשנת 2024. גורמים בצה"ל הדגישו בדיון כי הנתונים הללו עדיין רחוקים מלהלום את צורכי הביטחון של המדינה, את הצורך הדחוף שעליו הצביע הצבא בהגדלת הצבא הסדיר ואת עקרון השוויון. עם זאת, לדבריהם, העלייה במספר המתגייסים מלמדת על האפקטיביות של הגברת מאמצי האכיפה השוויונית ושל צעדים שנועדו למנוע הטבות כלכליות ממשתמטים.
הדיון התקיים בהשתתפות הפרקליט הצבאי הראשי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, קצין המשטרה הצבאית הראשי, ראש מחלקת כליאה במשטרה הצבאית, סגנית מפקדת יחידת מיטב, נציגי הייעוץ המשפטי של המשטרה, היועץ המשפטי של משרד האוצר, היועצת המשפטית למערך הדיגיטל וגורמי מקצוע ומשפט נוספים מרשות האוכלוסין, מערך הדיגיטל, משרדי המשפטים, האוצר והביטחון וצה"ל.
פסק הדין שהוביל לדיון אצל בהרב-מיארה
הדיון נערך, בין היתר, בהמשך לפסק הדין שניתן בנובמבר האחרון, בהרכב מורחב של בית המשפט העליון, בעתירות שעסקו בחובת המדינה לאכוף את חובת הגיוס באופן שוויוני ואחיד. בכל הנוגע למישור הפלילי, הבהיר בית המשפט כי הנתונים שהוצגו בפניו בנוגע להיקף צעדי האכיפה נגד משתמטים מהציבור החרדי, בהשוואה לצעדי האכיפה נגד משתמטים מהציבור הכללי, "מטרידים מאוד" - בפרט לנוכח שיעור בני הציבור החרדי שהוכרזו כמשתמטים.
בית המשפט קבע כי על המדינה לפעול בשקידה ראויה ובמהירות האפשרית לנקיטת הליכים פליליים ממשיים נגד מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי, ולהגיע בהקדם למצב שוויוני שבו שיעור המשתמטים החרדים שננקט נגדם הליך פלילי לא יפחת משיעורם בקרב כלל המשתמטים. עוד נקבע כי על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא ולפעול לאכיפת חובת הגיוס ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר בהפרת חוק המונית, מודעת ומתמשכת.
במישור האזרחי-כלכלי, בית המשפט נתן הוראות אופרטיביות שנועדו להבטיח את יישום פסק הדין ביחס להטבות כלכליות הניתנות כיום על ידי המדינה גם לחייבי גיוס. לפי גורמי המקצוע, ניתן להתנות את המשך קבלתן של חלק מההטבות בהסדרת המעמד מול רשויות הצבא - מהלך שלדבריהם הוא אפקטיבי, ישים ואפשרי כבר בטווח הזמן הקרוב.
בדיון הוצגו גם נתונים על אכיפה במעברי הגבול. גורמי רשות האוכלוסין דיווחו על שיפור בממשקי העבודה מול הצבא ועל עלייה באפקטיביות הפיקוח, בין היתר באמצעות ניטור מוקדם כבר בשלבי ההגעה לשדה התעופה. לפי הנתונים שהוצגו, מאז ינואר 2026 אחד מכל שישה חייבי גיוס המעוכבים במעברי הגבול אינו מורשה לעזוב את ישראל - לעומת אחד מכל כאלף בעבר. מאז 5 בינואר 2026, נאסרה יציאתם מהארץ של כ-100 חייבי גיוס.
4 צפייה בגלריה
ח"כ פרוש. "הייעוץ המשפטי לממשלה, המפכ"ל ובית המשפט העליון מובילים לאנרכיה ברחובות ישראל"
(צילום: עמית שאבי)
עוד עמדו גורמי הצבא על החשיבות שבביצוע פעולות אכיפה יזומות ופרטניות נגד משתמטים ועריקים, לצד עיכובם במפגשים אקראיים עם שוטרים. לדבריהם, אף שמגבלות המשאבים מאפשרות לבצע פעולות יזומות רק מול מספר קטן יחסית של משתמטים מתוך כלל המשתמטים, לאכיפה כזו יש אפקט הרתעתי מצטבר ומשמעותי.
גורמי המשטרה עדכנו כי בעקבות שיח עם המשטרה הצבאית החליט המפכ"ל רב-ניצב דני לוי לשנות את מדיניות המשטרה: מעתה, משתמט או עריק שיעוכב על ידי שוטר במסגרת "מפגש אקראי" יוחזק למשך כחצי שעה, עד להגעת גורם מהמשטרה הצבאית שיאסוף אותו להמשך טיפול.
ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה מסר: "הייעוץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל עושים יד אחת בגיבוי בית המשפט העליון כדי להוביל לאנרכיה ברחובות ישראל. המחשבה שרדיפה אחרי אברכים ובחורי ישיבות ברחובות תוביל לכניעת עולם התורה לוקה בעיוורון מוחלט על ההיסטוריה של העם היהודי מזה אלפי שנות רדיפה. האחריות לתוצאות החמורות של ההתנהלות הזו תהיה על ידיהם של כל אלו שישתפו פעולה עם מהלכים אלו. אני קורא מכאן לשוטרים - תזכרו, דורשים מכם לעצור יהודים בגלל שהם לומדים תורה, זה קטרוג גדול על עם ישראל. תחשבו היטב היטב על פועלכם".
