פרטים חדשים על הקשר בין שב"כ לבין הליכוד סביב חקירת הטענות לזיופים והשפעה זרה בבחירות בחודש שעבר: שבוע אחרי הבחירות שוחח ראש הארגון דוד זיני עם ראש מטה טוהר הבחירות של המפלגה, שגיא קייזלר, וביקש ממנו להעביר לו חומר שיוכל לאשש את הטענות. בין השניים קיימת היכרות מוקדמת. בעקבות זאת מסר לו קייזלר דוח שמפרט לכאורה זיופים ועדויות על פעולות בלתי-חוקיות בקלפיות ביום הבחירות. המסמך, שכונה "דוח אלף", כולל עדויות שאספו אנשי ליכוד ונכתב בו כי עם תום יום הבחירות הוגשו 1,281 תלונות בצורה מרוכזת לוועדת הבחירות המרכזית ולמשטרה.
(צילום: רועי ידובסקי / ועדת הבחירות המרכזית, אלכס קולומויסקי, אוליבייה פיטוסי)
"מדובר ב-1,281 עדויות על הפרת דיני הבחירות, השפעה פסולה, אי-סדרים וחשדות לפגיעה בטוהר הבחירות במגזר הערבי", טען קייזלר בדו"ח. "יש לציין, כי תלונות רבות הינן כנגד עובדי ועדת הבחירות המרכזית: מזכירי קלפיות, מתכללים וסדרנים. כלל התלונות הועברו גם באופן ישיר ללשכת מפכ"ל משטרת ישראל, וחלק מהמתלוננים גם הגישו תלונות למשטרה באופן פיזי או מקוון".
על רקע זה מתכוון היועץ המשפטי של הליכוד, עו"ד אילן בומבך, להגיש ערעור על תוצאות הבחירות. "לצערנו, אנו נאלצים לקבוע, כי ועדת הבחירות המרכזית, אשר קיבלה מהמדינה ומעם ישראל את המנדט לשמור על טוהר הבחירות, מעלה בתפקידה בזמן אמת, וכעת, גם מטעה את הציבור לחשוב כי היא קיימה חקירות או בדיקות מינימליות של התלונות שהוגשו", כתב קייזלר. "בפועל, ההצהרות של ועדת הבחירות בדבר תקינות הבחירות אינן יכולות להתקיים בלי שמילאה את חובתה הבסיסית לבדוק, או לכל הפחות, לוודא שגורמי אכיפה ו/או ביטחון בודקים את התלונות לגופן".
בליכוד טענו בין השאר ל-183 מקרים של "ליווי וכניסה לפרגוד", 227 מקרים של "המרצה לא חוקית" שכוללים רישום שמי ושימוש באפליקציות להעברת נתוני מצביעים בזמן אמת - ול-13 מקרים של התערבות גורמים חיצוניים שכוללים "התפרצות ראשי רשויות, חברי כנסת וגורמים עברייניים או פוליטיים לתוך הקלפי".
בשבוע שעבר, עוד לפני שנחשף חלקה לכאורה של לשכת ראש הממשלה בפרשת מעצר פעילי רע"מ בבוקר הבחירות, אמר יו"ר ועדת הבחירות השופט נעם סולברג כי בחקירה המתנהלת בשב"כ בנוגע לחשדות למימון זר בבחירות אין ראיות לעת עתה. גם פרשת פעילי רע"ם, לפי שעה, לא הבשילה או התקדמה.