שלושה שבועות אחרי שבבוקר הבחירות נעצרו פעילי רע"מ בחשד לקניית קולות, נבדקת כעת גם שרשרת האירועים שהובילה למעצרים עצמם. מידע שהגיע מלשכת ראש הממשלה, מעצרים שהפכו למוקד של סערה פוליטית, חשדות למימון זר ועימות חזיתי בין ראש השב"כ דוד זיני ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
בנימין נתניהו, עידו נורדן, זיני
בנימין נתניהו, עידו נורדן, זיני
(צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', אוליבייה פיטוסי, ראובן קסטרו)
שתי הפרשות שהסעירו את מערכת הבחירות הסתעפו מאז לכיוונים חדשים, אך התשתית הראייתית שפורסמה עד כה אינה מבססת פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות. זה ציר הזמן של התגלגלות האירועים, החל מהמעצרים הדרמטיים בבוקר ההצבעה - ועד לחשיפת המקור שחובר ללשכת המפכ"ל. ynet מסביר.

המעצרים - והטענות ל"גניבת בחירות"

בבוקר הבחירות, 27 באוקטובר, הודיעה המשטרה כי בלילה נעצרו שלושה פעילים המזוהים עם רע"מ בנגב: איברהים אלגריבי (42) מאל עזאזמה, חוסיין מסעודין (63) משגב שלום וד"ר סיאף אבו ריאש (38) משבט א-סאנע. לפי המשטרה, בחיפושים בבתיהם נתפסו מעטפות עם עשרות אלפי שקלים במזומן ופתקי הצבעה של רע"מ. החשד: הכסף נועד לחלוקה למצביעים. התיק הועבר ללהב 433, ובהמשך נעצרו ארבעה חשודים נוספים, בהם שלושה מנהלי בתי ספר מתל שבע ומשגב שלום, ששוחררו למעצר בית.
כבר באותו יום פרצה מחלוקת. ברע"מ טענו כי המעצרים בוצעו לפני פתיחת הקלפיות במטרה לפגוע בהצבעה בציבור הערבי, והגישו תלונה לוועדת הבחירות המרכזית. נתניהו והליכוד הדהדו את הודעת המשטרה והציגו את המעצרים כהוכחה לניסיון לגנוב את הבחירות. מקור המידע שהוביל את המשטרה לבתי הפעילים לא היה ידוע לציבור.

המכתב של סולברג

ב-29 באוקטובר, יומיים אחרי הבחירות, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, שיגר מכתב לראש השב"כ דוד זיני והורה להעמיק את חקירת החשד להתערבות זרה בבחירות. סולברג ציין במכתב כי הוצגו לו חשדות להשפעה פסולה באמצעות מימון זר מגורמים הפועלים נגד ישראל. בכלי התקשורת דווח כי החשד מתמקד בהעברת עשרות מיליוני שקלים מקטאר, ובהמשך הוזכרה גם טורקיה.
דוד זיני ראש השב"כ בועדת הבחירות
דוד זיני ראש השב"כ בועדת הבחירות
"הבחירות תקינות בצורה מעוררת השראה", זיני ביום הבוחר
(צילום: ועדת הבחירות המרכזית)
באותו יום נחשף ששב"כ החזיק במידע ימים לפני הבחירות ולא העבירו לוועדה, זאת בניגוד לאמירתו של זיני ביום הבחירות כי הן מפוקחות ותקינות "בצורה מעוררת השראה". גורמים משפטיים הבהירו אז כי המידע אינו מבסס חשד לפגיעה שיטתית בטוהר הבחירות וגורמי אכיפה העריכו כי התיק נגד הפעילים חלש, שכן החשודים סיפקו הסברים למקור הכסף שנמצא ברשותם.
באופן שאולי ממחיש את טענת הגורמים, בבקשה להארכת מעצרם טען נציג להב 433 כי אבו ריאש "עושה חוגי בית כדי לגרום לאנשים להצביע לרע"מ, על אף שהוא רופא - וזה בעייתי". בית משפט השלום בבאר שבע האריך את מעצרם של אלגריבי ומסעודין עד יום ראשון ושחרר את הרופא למעצר בית. המשטרה ערערה, ומעצרו של אבו ריאש הוארך אף הוא.
במקביל נחשף כי המידע שהוביל למעצרי פעילי רע"מ הגיע מלשכת ראש הממשלה ממ"מ ראש הסגל, עדו נורדן, שהתקשר ישירות למפכ"ל דני לוי. עוד נחשף כי בניגוד לפרסומים, לא נתפסו תלושי דלק בבתי הפעילים והמשטרה מסרה כי אין קשר בין פרשת רע"מ לחקירת השב"כ את החשד להתערבות הזרה.

החשדות נחלשים

ב-1 בנובמבר, נערך בבית משפט השלום בבאר שבע דיון בבקשה להארכת מעצרם של הפעילים, ובו השופט ערן צברי מתח ביקורת על התשתית הראייתית שהציגה המשטרה, דחה את בקשתה להטיל מעצר בית על אבו ריאש והורה לשחררו ללא תנאים. חשודים נוספים שוחררו, אף שהמשטרה ביקשה להותיר חלקם במעצר. אחד העצורים הסביר בחקירתו כי המעטפות שימשו להעברת כספי צדקה מהמסגד, ולא לקניית קולות.
ההצהרה המשותפת אחרי העימות החזיתי

בערב התייצבו סולברג, זיני ובהרב-מיארה להצהרה משותפת וחריגה, שבה אמר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אף שהחשדות חמורים ומחייבים חקירה, הבחירות התנהלו בתקינות ותוצאותיהן משקפות את רצון הבוחרים. לדבריו, גם אם יאומתו החשדות, אין בתשתית הקיימת כדי לערער על התוצאות. בליכוד חלקו על הדברים וטענו כי "עננה כבדה" עדיין מרחפת מעליהן.
בשב"כ התקיימו דיונים דחופים ומבצעים פעולות אודות החקירה על מנת להשלימה עד ליום שבו צפויות להיות מוכרזות התוצאות באופן רשמי. במקביל, במה שנראה כניסיון לעכב את פרסום התוצאות הרשמיות, פנתה הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לכנס את נשיאות הוועדה כדי לקבל פרטים על מהות החשדות - עוד בטרם פרסום התוצאות.
באותו יום דווח כי השב"כ והמוסד אימתו נתיב להעברת כסף מקטאר לגורם פוליטי ברשימה המשותפת, כדי להמריץ בוחרים להגיע לקלפיות, אך הודגש שוב כי ההיקף אינו עשוי לשנות את תוצאות הבחירות. לצד זאת, נבדק גם אם הרשות הפלסטינית העבירה כספים למפלגות ערביות.

זיני דורש לחקור פוליטיקאים ערבים ללא ראיות

ב-3 בנובמבר נחשף ב-ynet כי בהרב-מיארה וזיני התעמתו בנוגע לחקירת החשד להשפעה זרה בבחירות כשראש השב"כ דרש לסווג באופן גורף את הפרשה כחשד לעבירות ביטחון - למרות מחלוקת עם בכירים בארגון - כדי להפעיל כלי חקירה מורחבים נגד חשודים, על אף שהחשדות נגדם עשויים להישאר במישור הפלילי. היועמ"שית התנגדה והבהירה כי מדובר בדרישה לא חוקית.
איימן עודה, אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה, מנסור עבאס
איימן עודה, אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה, מנסור עבאס
איימן עודה, אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה, מנסור עבאס
(צילום: אלכס קולומויסקי, ריאן פרויס, דוברות הרשימה המשותפת)
בהמשך דווח כי זיני ביקש לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות: מנסור עבאס, אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה וחבר כנסת נוסף, שזוהה בהמשך כאיימן עודה. לגבי עודה נטען כי יש "הסכמה מקיר לקיר" לכך שהראיות נגדו מספקות לפתיחת חקירה - אך את היתר זיני ביקש לחקור ללא ראיות.
ב-4 בנובמבר השב"כ פרסם מסמך תמציתי לחברי ועדת הבחירות, ולפיו מידע מודיעיני מצביע על הזרמת כספים בהיקף עצום ממדינות זרות ומגורמים בעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים. לדברי השב"כ, מדובר בתופעה הנוגעת לאלפי אנשים ואולי יותר. על פי דיווחים, זיני הזכיר סכומים של עד 100 מיליון שקל. בשב"כ הודו כי נדרשות פעולות חקירה נוספות כדי לבסס את ההיקף והחשדות.
ב-i24NEWS נחשפו אז פרטי העימות בין זיני ליועמ"שית כשדרש לחקור את חברי הכנסת. לפי הדיווח, בהרב-מיארה השיבה כי נדרש חשד סביר וזיני השיב: "תני לחקור ואז יהיה חשד סביר". ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, הזהיר מפגיעה בדמוקרטיה באמצעות חקירה לא-מידתית. בשב"כ מסרו לחדשות 12 כי לא ביקשו לחקור את חברי הכנסת עצמם אלא את סביבתם, וכי יפעלו לפי הנחיות היועמ"שית.

החומרים שהועברו - והממצאים: "אין דרמות"

ב-5 בנובמבר, אחרי שבמשך ימים נמנע מהעברת חומרים, השב"כ החל להעביר בפעימות חומרים לצוות החקירה המיוחד עם נציגי משטרה. בארגון הסבירו אז כי ההעברה של החומרים קורית בפעימות כי "זה לוקח זמן". לפי גורמים בשירות, "יש תהליכים שמבצעים ופגישות שצריך לקיים כדי שהכול יעבור כמו שצריך". החומרים נגעו לכאורה לקלפיות במגזר הערבי.
מני בנימין לצד בועז בלט
מני בנימין לצד בועז בלט
הורה לא להעביר לשב"כ חומרים בלי אישור. ניצב בועז בלט
(צילום: דוברות המשטרה)
למחרת, ב-6 בנובמבר, הורה ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, לשוטרים כי אין להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע הנוגע לפרשת הבחירות בלי אישורו. בלט כתב לשוטרים כי "אם שב"כ פונה אליכם בכל בקשת סיוע שנוגעת לבחירות - כמו סיוע בהורדת מצלמות, חקירות או כל פעולה אחרת - יש להפנות אליי ולא להיעתר לבקשתם עד לקבלת אישור האגף". בלט הדגיש: "שוב, כל בקשה באשר היא שנוגעת לבחירות, יש להפנות אליי".
ב-10 בנובמבר העבירה המשטרה ליועמ"שית חוות דעת, ולפיה החומרים שנבדקו אינם מבססים חשד לעבירות מימון בחירות או לעבירות ביטחוניות וכי גם התשתית הנוגעת לאיימן עודה - שבנוגע אליו דווח כאמור על "הסכמה מקיר לקיר" - חלשה. בליכוד טענו מנגד כי המשטרה אינה בודקת כראוי תלונות על אי-סדרים בקלפיות. גורם במשטרה אמר אז ל-ynet כי "אין דרמות כפי שניסו לצייר על השפעה זרה בבחירות לכנסת".
ב"עובדה" דווח אתמול כי עובד משרד ראש הממשלה לשעבר שמקורב למנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, הוא שהעביר את "המידע המפליל" נגד פעילי רע"מ שנעצרו בבוקר הבחירות. היום נחשף כי המקור המודיעיני הוא דניאל (דני) גרינברג, מי שהיה עוזרו של שלי.
לפי הדיווח, רכז מודיעין משטרתי יצר קשר עם גרינברג, והמידע שמסר הוזן למערכות המשטרה. שעות אחר כך פשטו לפחות 14 שוטרים על בתי פעילי רע"מ, ללא צווי חיפוש או מעצר. בתחקיר הוצג תיעוד מהפשיטה על ביתו של אבו ריאש, שנעצר ולא הורשה להצביע.
מעטפות ופתקי הצבעה בקלפי
מעטפות ופתקי הצבעה בקלפי
עוד נחשף כי במערכת אכיפת החוק נבדק חשד שהמידע הוכנס למערכת במכוון, כדי להביא למעצרים ביום הבחירות ולחזק את הקמפיין נגד ההצבעה הערבית. דיין דיווחה גם כי זיני ביקש ביום הבחירות להאזין לחמישה חברי כנסת ערבים, אך בקשתו נבלמה. לפי התחקיר, בפגישה עם גדי איזנקוט יומיים אחרי הבחירות טען זיני כי בידיו "קלסר עב כרס" ובו מידע משנת 2018 על גניבת בחירות בידי ערבים, שראשי השב"כ הקודמים התעלמו ממנו וכי הוא "הרים את האבן הזאת".
לשכת רה"מ דחתה את החשדות למהלך מתוכנן, אך בתגובתה אישרה כי מידע פלילי הגיע לנורדן וכי הוא חיבר את מוסר המידע למשטרה, "כפי שמצופה מאזרח שומר חוק". היא הכחישה מעורבות נוספת של ראש הסגל בחקירה וטענה כי שאר הפרסומים שקריים.
בנוסף, מוקדם יותר נחשף ב-ynet כי קצין מודיעין במשטרה במחוז דרום סירב להוציא לפועל את המעצרים של פעילי רע"מ ביום הבחירות, ודרש לפגוש את המקור שעל בסיס המידע שמסר התבקשה הפעולה המשטרתית. לדברי גורמים המעורים בחקירה, בשעות שקדמו למעצרים העבירו באגף החקירות והמודיעין במטה הארצי פרפרזה מודיעינית למחוז דרום, וביקשו לבצע את המעצרים. אלא שקצין המודיעין במחוז ביקש לבחון בעצמו את המידע ולעמוד על מהימנות המקור. עוד נודע ל-ynet כי המקור המודיעיני שוחח גם עם ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט.

מה שנותר פתוח

ל-ynet נודע כי גרינברג היה מעורב בעבר בפעילות הליכוד בחברה הערבית ונפגש עם נתניהו בתקופת הקמפיין. פרקליטו מסר כי גרינברג סיים את עבודתו במשרד רה"מ לפני כחצי שנה וכי מאז אין לו זיקה למערכת הפוליטית או מעורבות במערכת הבחירות.
במקביל, הנחה המפכ"ל לוי את סגנו, ניצב יאיר חצרוני, לבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות, שרשרת הדיווח והתנהלות המשטרה במעצרים. המסקנות אמורות להיות מוגשות בתוך שבוע. המשטרה מדגישה כי פעלה כדי לשמור על טוהר הבחירות - אך היועמ"שית הורתה לעצור את הבדיקה "עד לתיאום ובירור".
כך או כך, החשדות למימון זר עדיין טעונים בירור, אך עד כה לא נמסר על תשתית ראייתית שמבססת ניסיון רחב היקף להטיית התוצאות - דבר שמבהירים שוב ושוב היועמ"שית ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית נעם סולברג. בינתיים, תיק המעצרים נגד פעילי רע"מ נחלש והעצורים שוחררו, ובמקביל נבחנת השאלה מי הוביל למעצרים, ואם נעשה במידע שימוש ממניעים פוליטיים. השאלות הפתוחות נוגעות לא רק לעבירות בחירות, אלא גם לאופן שבו הפעילו רשויות האכיפה את סמכויותיהן בימים הרגישים ביותר של ההליך הדמוקרטי.