כמו בכל פעם שנושאי דת ומדינה משתלטים על סדר היום, גם הפעם, לאחר פרסום המחקר שחשף את העלויות האדירות של אי-הפעלת הרכבת הקלה בשבת, צצו כמו פטריות אחרי הגשם מגיניו של "הסטטוס קוו" – אותו הסדר שגובש עוד בימי היישוב ואמור ליישב בין "הדת" לבין "המדינה". הטענה שלהם עולה פעם אחר פעם כמו תקליט שבור ובניתוק מרהיב מהמציאות של רוב הישראלים בשנת 2022. "אם אנחנו רוצים שתישאר פה מדינה יהודית", הם מסבירים, "שבת היא חלק מהערכים שלה. אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת זה אומר שכל מרכזי הקניות יהיו פתוחים וגם מוסדות התרבות. אפילו מאיר דיזינגוף חשש מכרכרה בעיר תל אביב בשבת".
אלא שבין השאר במחקר של שמואל רוזנר ופרופ' קמיל פוקס ראינו שהשבת של הישראלי הממוצע היא דתית פחות מזו של הוריו, וכתוצאה מכך, הציבור כולו הופך את השבת שלו למגוונת יותר, אולי ניתן לומר "מסורתית" יותר, ובוודאי פחות דתית והלכתית. ועדיין, כמעט שלושת רבעי מאה אחרי קום המדינה, ניכר שבנושא הזה - שנמצא בליבת הגדרת זהותה – יש כאלה שמבחינתם הסיבה לעשות משהו או לא לעשות אותו היא "כי ככה זה היה פעם".
ממילא, כל אחד ואחת שתשאלו מהו הסדר הסטטוס קוו יתארו סיפור אחר - כנראה כזה שיתאים לתפיסת עולמם. בישראל 2022 המוני מרכזי קניות אכן מארחים בכל סוף שבוע עשרות אלפי ישראלים מכל קצוות החברה, דבר שנראה כמעט דמיוני לפני 20 שנים. לעומת זאת, את העובדה שחברת אל על לא פועלת בשבת אנו רואים היום כחלק ממה "שתמיד היה", וזאת אף שמדובר בנוהל של 40 שנה בלבד, ושההחלטה שהתקבלה ב-1982 עמדה במוקד השיח הפוליטי ונתפסה כשינוי דרמטי.
המושג "סטטוס קוו" הפך מזמן לחלול מתוכן, וככזה הגיע הזמן שניתן לו למות בכבוד. מעבר לחוסר התועלת, טוב נעשה אם נפסיק להשתמש בו מסיבה הרבה יותר חשובה: אין ולא צריך להסתכל על העתיד שלנו, על אורח החיים שלנו ועל אופי המדינה רק דרך פריזמה מצומצמת של "מה היה".
מה זה בעצם סטטוס קוו? צפו
(צילום: אלי סגל)
אין אף נושא בחברה הישראלית שהעלאתו לשיח הציבורי נתקלת בניסיונות מוזרים לא לשנות דבר רק כי פעם, לפני עשורים רבים, מישהו חשב אחרת. סוגיות כלכליות ידונו בפריזמה של מה נכון לישראל 2022, וכך גם סוגיות ביטחוניות. אף אחד לא יעלה על דעתו שצריך להתנות קבלת ביטוח בריאות מקיף בכך שתחזיק כרטיס חבר בהסתדרות רק כי פעם זה היה מקובל ואדם שפוי לא יעז להצדיק הטרדה מינית באותו נימוק.
לעומת זאת, אם תעלה על בדל שפתותייך לדבר על נישואים אזרחיים, יתלוננו בפנייך ש"זה לא היה בסטטוס קוו". אם תדבר על כך שאין שום צורך ברבנות הראשית כרגולטור היהדות של כולנו, תשמע שוב את מגיני העבר מזדעקים להגנת המוסד המאובן.
אורי קידרצילום: גיא גלעדלא רק שמרנים עושים זאת, אלא גם ליברלים מבולבלים. גם הם, בחיוורונם הרעיוני, מנסים לעיתים להסביר שמה שהם מנסים לקדם לא "מפר" את הסטטוס קוו. הבריחה מהצורך הקריטי להגיד את המובן מאליו, שלא צריך לייחס חשיבות לשאלה מה התאים לפני 70 שנים, מגיעה בדרך כלל מחשש לא מובן לומר שהעתיד לא חייב להיראות כמו העבר.
אנו רוצים עתיד טוב יותר, מודרני יותר, מתאים יותר לחיינו. בישראל שבה התמיכה בתחבורה ציבורית בשבת כבר הגיעה לרוב ברור של הציבור - והיא עולה כל הזמן - אסור לנו להמשיך לכבול את עצמנו לעבר נוסטלגי. אנחנו חייבים לקדם את העתיד מבלי להסתכל על מה היה מקובל פעם, אלא על לאן אנו רוצים ללכת. או במקרה הזה, לנסוע. ברכבת הקלה. בשבת. הסטטוס קוו מת מזמן. זו ברכה. תנו לו לעזוב אותנו ואנחנו נעזוב אותו.
- אורי קידר הוא מנכ"ל ישראל חופשית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
