עוד לפני שמליאת הכנסת אישרה באופן סופי את חוק עונש מוות למחבלים, האיחוד האירופי העביר לישראל איומים מרומזים שלפיהם אם המהלך יעבור - הרי שמדובר בהפרה של "הסכם האסוציאציה" שמהווה מסגרת משפטית ליחסים בין אירופה לירושלים, ומכאן קיימת אפשרות להשעיית ההסכם. גורם בכיר, שמעורה ביחסי ישראל-האיחוד האירופי, אמר: "מה שמטריד אותם כרגע זה בעיקר ההתרחקות מהערכים המשותפים שבאה לידי ביטוי בעונש מוות".
חוק עונש מוות למחבלים אושר סופית
(צילום: ערוץ כנסת )
בסוף השבוע פרסם האיחוד האירופי הודעה חריגה שבה נכתב כי "האיחוד מעודד את ישראל לדבוק בעמדתה העקרונית הקודמת, בחובותיה על פי המשפט הבינלאומי, כמו גם במחויבותה לעקרונות דמוקרטיים, כפי שמשתקף גם בהוראות הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, כמו גם במחויבותה לעקרונות דמוקרטיים, כפי שמשתקף גם בהוראות 'הסכם האסוציאציה' בין האיחוד האירופי לישראל".
בדברים לא היה איום מפורש בסנקציות או בהשעיית ההסכם, אך בישראל יש מי שמפרשים את המשפט האחרון כ"איום סמוי" שאימוץ החוק יהווה הפרת מחויבות ישראלית ל"הסכם האסוציאציה" עם האיחוד האירופי - ומכאן פותח אפשרות לפגיעה בהסכם עד כדי השעיה שלו.
4 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר במליאת הכנסת לאחר ההכרזה על אישור חוק עונש מוות למחבלים עם שמפניה בידו
(צילום: שלו שלום )
עוד לפני אישור החוק בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר גורם מדיני בכיר בירושלים כי "אם הכנסת תאמץ את חוק עונש מוות למחבלים - הדבר יגרום לנזק משמעותי ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי". מסרים דומים הגיעו גם ממזכיר מועצת אירופה אלן ברסה. המזכיר ביקש למנוע את העברת החוק, והביע בפני בכירים ישראלים דאגה עמוקה מהחקיקה שפוגעת לדבריו בזכויות אדם ומרחיקה את ישראל ממסגרות ערכיות ומסט ערכים משותפים. "אין איום בסנקציות, אך יש אולי רמיזות", אמר הגורם המדיני. "זה בהחלט יכול להתניע תהליכים מדאיגים".
שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה קראו לישראל ביום ראשון לבלום את קידום החוק. ארבעת שרי החוץ הביעו "דאגה עמוקה" מהצעת החוק, והדגישו כי הוא עלול לשאת אופי מפלה בפועל ולפגוע במחויבותה של ישראל לעקרונות דמוקרטיים.
שר החוץ של בלגיה מקסים פיבו אמר כי אישור הצעת חוק עונש המוות מדאיג מאוד. לדבריו, "הריגה בחסות המדינה לעולם אינה צדק ולעולם אינה פתרון. חברה שמחויבת לזכויות אדם מבקשת אחריות מבלי לנקוט הרג. אנו קוראים לישראל לא להתקדם עם הצעת חוק זו, אשר סותרת את רוח והוראות 'הסכם האסוציאציה' בין האיחוד האירופי לישראל. בלגיה דוחה את עונש המוות בכל צורותיו ובכל הנסיבות".
השעיה חלקית של ההסכם עם ישראל מצריכה רוב מיוחס. בעבר, גרמניה ואיטליה בלמו מהלך כזה יחד עם מדינות קטנות ממזרח האיחוד האירופי. כעת, אחרי שהחוק עבר, לא ברור מה יקרה ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. סנקציות על ישראל מחייבות קונצנזוס מלא של כל המדינות. עד היום הונגריה הייתה זו שהטילה וטו, אך אם ויקטור אורבן יפסיד בבחירות בארצו - הרי שישראל צריכה להתרגל לאפשרות שמתנגדיה יוכלו לנסות להוביל הטלת סנקציות.
"זה צריך להטריד אותנו"
"הפגיעה בגישה חופשית למקומות הקדושים לנצרות, פגיעה בתקשורת זרה ואלימות מתנחלים מתמשכת הם חלק מהדברים שמטרידים את האירופים בנוסף לחוק עונש מוות", אמר הגורם הישראלי הבכיר שמעורה ביחסים עם האיחוד האירופי. "זה צריך להטריד אותנו, כי זה מה שיתורגם בסוף לפגיעה בישראל שנמצאת תחת סנקציות אירופיות מ-2024".
הגורם הבכיר אמר עוד: "היה מהלך בבריסל להטיל סנקציות מסוגים שונים על ישראל, שהגרמנים והאיטלקים בלמו. הנציבות עשתה את הדבר היחיד שיכלה לעשות בלי לשאול את המדינות. היא השעתה את כל הסיוע הבילטרלי לישראל שהוא סמלי. ואז נפרץ הסכר. חוץ מזה, יש סנקציות חסרות תקדים על מתנחלים אלימים ומאיימים בסנקציות על שרים ישראלים. אבל לסנקציות על אישים נדרש קונצנזוס מלא וזה לא היה.
"לגבי 'הסכם האסוציאציה' צריך רוב מיוחס לפי שיטת החישוב האירופי. כל עוד הגרמנים לצידנו ולא יהיו לבד, אז זה לא יקרה. לכן אנו צריכים להקשיב טוב מאוד לקולות שנשמעים בברלין. לגבי עונש מוות, מכתב שרי החוץ הוא אזהרה לישראל. יכול להיות שינקטו צעד סמלי, אבל האפקט המצטבר של כל מה שקורה כאן בסוף עלול להביא למהלכים יותר חמורים".
"עונש המוות אינו חוקתי מעיקרו"
זמן קצר אחרי שהכנסת אישרה ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים ונמנע אחד את חוק עונש מוות למחבלים, שקידמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וחברי סיעתו מעוצמה יהודית, הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ. בעתירה הובהר כי "עונש המוות אינו חוקתי מעיקרו, וזאת בשל הפגיעה האנושה והבלתי הפיכה בזכות לחיים. ההסדרים שקבועים בחוק זה, והעובדה שנוסח כך שיחול על פלסטינים בלבד, מעצימים את אי-החוקיות ואי-החוקתיות שבעונש המוות".
עוד צוין בעתירה כי "החוק יוצר שני מסלולים משפטיים מקבילים - אחד בדין הצבאי ואחד בדין הישראלי - שנועדו לחול אך ורק על פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, ואזרחי ישראל ותושביה. בבתי המשפט הצבאיים - שלהם סמכות שיפוט על פלסטינים בגדה המערבית - הוא קובע עונש מוות חובה שניתן לחרוג ממנו במקרים החריגים שבחריגים ומתיר להטילו ברוב רגיל (במקום פה אחד) ושולל מהמפקד הצבאי את הסמכות להעניק חנינה, ובכך שולל מהנאשם הגנות ומונע ממנו להוכיח את חפותו.
"בבתי המשפט בישראל - שבהם נשפטים תושבים ואזרחים ישראלים - הוא מוסיף עבירה חדשה שעונשה מוות או מאסר עולם למי שפעלו 'במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל', כך שיחול על פלסטינים בלבד ולעולם לא יוכל לחול על יהודים. החוק מורה על ביצוע ההוצאה להורג בתלייה - פרקטיקה אכזרית במיוחד ובלתי מקובלת אפילו בארצות הברית - תוך 90 ימים ממועד פסק הדין הסופי, באופן שאינו מותיר די זמן להגשת בקשה למשפט חוזר או לחנינה, בדין הישראלי (שם זכות החנינה לא נשללה)".
לפי האגודה לזכויות האזרח, "משום שמערכת המשפט אינה חסינה בפני טעויות, הליך כה פוגעני ומהיר מעלה באופן משמעותי את החשש מפני הוצאה להורג של חפים מפשע. החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות אדם, אינו הולם את ערכיה של מדינה דמוקרטית ונעשה על רקע תכלית נקמנית וגזענית אסורה. משום היותו פוגע בזכויות חוקתיות, בתכליות הדין הפלילי ובהגנות המוקנות מכוח משפט זכויות אדם והמשפט הבינלאומי ההומניטרי - יש לבטלו".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הודיע כי גם בכוונתו לעתור לבג"ץ נגד החוק: "מדובר בחוק שהוא חרפה, חוק לא מוסרי, שעומד בסתירה לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולהוראות הדין הבינלאומי שישראל קיבלה על עצמה. אסור לאפשר להוראות החוק הזה להיוותר בספר החוקים של מדינת ישראל".
לשכת יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן גינתה בחריפות את אישור החוק. ברמאללה הגדירו אותו "הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי", ואף "פשע מלחמה". הלשכה מסרה עוד כי "החוק מנוגד ל'אמנת ז'נבה' ולזכויות אדם בסיסיות", והזהירה כי הוא יוביל להסלמה ולפגיעה ביציבות האזורית.
במקביל, "מועדון האסיר הפלסטיני" מסר לערוץ "אל-ערבי" הקטארי: "חוק ההוצאה להורג של אסירים סולל את הדרך לשלב חדש של פגיעה בעצורים הפלסטינים ומאפשר לישראל להמשיך בפשע רצח העם".
