מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים ונמנע אחד את חוק עונש מוות למחבלים, שקידמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וחברי סיעתו מעוצמה יהודית. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בחוק, בן גביר הביא למליאה שמפנייה. ח"כ לימור סון הר-מלך, שהכריזה על אישור הצעת החוק, בירכה: "שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה". ynet העביר את ההצבעה בשידור ישיר.
אושר חוק עונש מוות למחבלים
(צילום: ערוץ כנסת )
השר בן גביר ציין בדבריו לפני ההצבעה את רצח בני משפחת פוגל באיתמר ב-2011. "הגיעה שעת הדין - קול דמי אחינו ואחיותינו זועק מן האדמה, והיום אנחנו עושים צדק היסטורי", אמר השר בן גביר. "היום אנחנו מרתיעים, היום אנחנו מחזירים את הגאווה לעם ישראל. היום אנחנו מחזירים את השפיות למדינת ישראל. חוק עונש מוות למחבלים שחבריי ואני מעוצמה יהודית הובלנו הוא חוק היסטורי שמשנה את תמונת המצב".
בן גביר הוסיף: "מי שרצח וטבח ושחט ועשה זאת ממניע לאומני - אין עוד צורך בעמדת היועמ"שית כדי שיוצא להורג. במשך שנים חיכינו לעמדה של היועמ"שית, חיכינו לעמדה של הפרקליטות, אבל זו בוששה לבוא. ברירת המחדל היא עונש חובה. גם ללא בקשת היועמ"שית אפשר, ולמעשה הכלל הוא עונש המוות, החריג הוא מאסר עולם".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד ציין בדיון שקדם להצבעה כי הוא מתנגד להצעת החוק. לדבריו, "מה שמונח פה על שולחן הכנסת, הוא לא חוק. זה תרגיל מעוות ביחסי ציבור, שמשתמש בציניות בכאב המוצדק ובזעם המוצדק של אזרחי ישראל בשביל לעשות סיבוב פוליטי. החוק הזה לא כולל את הנוחבות. רימו אתכם. עבדו עליכם, החוק הזה לא כולל את עזה. לא כולל את רוצחי 7 באוקטובר".
לפיד אמר עוד: "אני מתנגד לחוק הספציפי הזה מפני שהחוק הזה הוא כניעה לחמאס. החוק הזה הוא חלומו של חמאס. החוק הזה הוא מה שרצה החמאס כשהוא פלש לישראל ב-7 באוקטובר. אנחנו לא כמו החמאס, אנחנו בדיוק ההפך מהחמאס. אנחנו לא באנו למזרח התיכון כדי לקבל עלינו את חוקי השריעה. אנחנו לא הקמנו מדינה יהודית בשביל לקבל עלינו את הסטנדרטים המוסריים של האיסלאם הרדיקלי. חלומו הגדול של חמאס הוא שנקבל עלינו את תרבות הדם והמוות שלו".
החוק מעורר קשיים משפטיים וגם חשש לבעיות בינלאומיות, אך בקואליציה הוחלט להשלים את המהלך לדרישת בן גביר שאיים מצידו על שלמותה אם החוק לא יעבור. הדין הצבאי מאפשר עונש מוות במקרים קיצוניים ובתנאי שהוא יתקבל בהכרעת מוסד שיפוטי פה אחד. בהיסטוריה של המדינה נעשה שימוש במקרה כזה רק במקרה של הצורר הנאצי אדולף אייכמן.
בן גביר רצה בתחילה לקבוע עונש מוות חובה למחבלים ללא רשות ערעור וללא אפשרות להמתקה בעונש. ראש הממשלה נתניהו דרש לרכך את הנוסח מחשש לפגיעה בינלאומית, ותבע שתהיה אפשרות לשיקול דעת שיפוטי במקרים מיוחדים וגם אפשרות ערעור. בשל כל אלה בן גביר נאלץ להתפשר.
הנוסח הנוכחי
לפי הנוסח הנוכחי, החוק מבחין בין עונש מוות למחבל ביהודה ושומרון לבין עונש מוות בדין הישראלי. בדין ביהודה ושומרון יהיה חוק עונש מוות ברירת המחדל, אך לא חובה באופן מוחלט כפי שדרש בן גביר. לפי הנוסח, יהיה שיקול דעת שיפוטי להטיל מאסר עולם, והשופטים יידרשו לנמק מניעים חריגים. לא תהיה אפשרות לחנינה או להקלה בעונש על-ידי אלוף פיקוד.
בנוסף, שר הביטחון יהיה בעל הסמכות לקבוע את מקום העמדתו לדיון של מחבל מיהודה ושומרון - בבית משפט צבאי או לחלופין בבית משפט רגיל. כמו כן, לפי הנוסח של בן גביר לא תהיה חובה להחלטה פה אחד של השופטים להטיל עונש מוות ביהודה ושומרון, והיא לא תותנה בבקשת העונש על-ידי התביעה.
בדין הישראלי כתוב שחוק עונש מוות יהיה רק למי שגרם למותו של אדם "מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל". בנוסף, החוק גם קובע כי הממשלה לא תוכל לשחרר מחבלים שנידונו למוות בעסקאות חטופים עתידיות.
לפי נוסח הצעת החוק, "המטרה היא לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, לצורך מאבק בטרור". בהמשך הצעת החוק נכתב כי "הגורם בכוונה למותו של אדם במטרה לפגוע באזרח או תושב ישראל מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל דינו - מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבד".
בהתייחס למשך הזמן עד לביצוע עונש המוות צוין: "גזר דין מוות חלוט יבוצע תוך 90 יום בידי שירות בתי הסוהר. מצא ראש הממשלה כי התקיימו סיבות מיוחדות שבשלהן יש לדחות את ביצוע גזר הדין, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שגזר את העונש בבקשה להורות על עיכוב הביצוע גזר הדין לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 180 יום". עוד צוין כי "גזר הדין יבוצע באמצעות תליה. ביצוע גזר הדין ייעשה בידי סוהר שהנציב מינה לכך".
הביקורת נגד החוק
ההסתייגות המרכזית של המל"ל וגופי ביטחון נוספים מהחוק נובעת מהחשש להפרת הדין הבינלאומי, כמו למשל אמנת ז'נבה שדורשת אפשרות להגשת בקשת חנינה לנידונים.
עידן בן יצחק, היועץ המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי, אמר בדיון שבו אושר הנוסח לקריאה שנייה ושלישית: "לאורך כל הדרך אמרנו שאנחנו לא מביעים עמדה בשאלה הערכית האם נכון או לא להטיל עונש מוות. עונש מוות הוא עונש בלתי הפיך ולכן צריך להיות זהירים בביצוע שלו ובמתן גזר הדין. לגבי ההסדר שנקבע ביהודה ושומרון, הוועדה בתחילה רצתה להגדיר את עונש המוות כעונש חובה, אך בסופו של תהליך ניתן שיקול הדעת לתת עונש מאסר עולם".
הוא ציין עוד: "קושי נוסף בהצעת החוק הוא שלא ניתן לתת חנינה לאדם שנידון למוות, דבר שמנוגד לאמנה הבינלאומית ועלול להציב קשיים. בנוסף, החקיקה מציינת מספר הבדלים בין המשפט של אזרחי ישראל לבין המשפט ביהודה ושומרון ואנחנו רואים בזה קושי מסוים. לפי הצעת החוק, שר הביטחון יקבע את המדיניות וזה לפי דעתנו לא מעורר מניעה חוקתית".
ההתנגדות החריפה באירופה
שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה הביעו הסתייגות נחרצת מהחוק. בהצהרה משותפת, שפורסמה אמש על-ידי משרד החוץ הגרמני, צוין: "אנו מודאגים במיוחד מהאופי המפלה דה-פקטו של הצעת החוק. אימוץ הצעת חוק זו עלול לפגוע במחויבויותיה של ישראל בנוגע לעקרונות דמוקרטיים". במקביל, האיחוד האירופי העביר לישראל איומים מרומזים שלפיהם אם חוק עונש מוות למחבלים יעבור - הרי שמדובר בהפרה של הסכם האסוציאציה, ומכאן יש אפשרות להשעיית ההסכם.
האיחוד האירופי פרסם בסוף השבוע הודעה חריגה, שבה נכתב: "האיחוד מעודד את ישראל לדבוק בעמדתה העקרונית הקודמת, בחובותיה על פי המשפט הבינלאומי, כמו גם במחויבותה לעקרונות דמוקרטיים, כפי שמשתקף גם בהוראות הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל כמו גם במחויבותה לעקרונות דמוקרטיים, כפי שמשתקף גם בהוראות הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל".
בדברים לא היה איום מפורש בסנקציות או בהשעיית ההסכם, אך בישראל יש מי שמפרשים את המשפט האחרון כ"איום סמוי" שאימוץ החוק יהווה הפרת מחויבות ישראלית להסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי - ומכאן פותח אפשרות לפגיעה בהסכם עד כדי השעיה שלו.
גורם מדיני בכיר אמר כי "אם הכנסת תאמץ את חוק עונש מוות למחבלים - הדבר יגרום לנזק משמעותי ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי. מסרים דומים הגיעו גם ממזכיר מועצת אירופה אלן ברסה. המזכיר ביקש למנוע את העברת החוק, והביע בפני בכירים ישראלים דאגה עמוקה מהחקיקה שפוגעת לדבריו בזכויות אדם ומרחיקה את ישראל ממסגרות ערכיות ומסט ערכים משותפים.
גורם מדיני סיכם: "אין איום בסנקציות, אך יש אולי רמיזות. בשום מקום לא כותבים שיהיה הליך חד-משמעי נגד ישראל, אבל זה בהחלט יכול להתניע תהליכים מדאיגים".
פורסם לראשונה: 19:37, 30.03.26
