הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אתמול (ראשון) לדיון נוסף, שבמסגרתו החליטה על שורת מינויים למשרות שיפוט - בעיקר במחוזות ירושלים והדרום. במהלך הישיבה התנהל ויכוח סוער סביב אחד מאנשי פורום קהלת, ששמו עלה כמועמד לכהונת שופט שלום.
2 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, EPA)
הוויכוח התנהל סביב מינויו האפשרי של עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת הימני, לשופט בית משפט השלום בירושלים. שניים משופטי העליון החברים בוועדה, מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן והשופטת דפנה ברק-ארז, בתמיכת ח"כ קארין אלהרר וחברת לשכת עורכי הדין יונית קלמנוביץ', התנגדו לבחירה - ועל כן החליט שר המשפטים יריב לוין שלא להעלות את ארליך להצבעה, ועל כן לא נבחר אף שופט שלום בירושלים.
השופטים פוגלמן וברק-ארז אמרו כי ארליך הוא מועמד ראוי, אך סברו שיש מועמדים טובים ממנו. ח"כ אלהרר וקלמנוביץ' אמרו כי אין למנות את ארליך לאור קשריו לפורום קהלת, ובעיקר מאחר שהוא מזוהה עם אחד האירועים הקשים לשלטון החוק בשנה החולפת - המהפכה המשפטית. עו"ד קלמנוביץ' אף הוסיפה כי לא הייתה בוחרת גם מועמד מהצד השני של המפה הפוליטית.
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג התפלג מחבריו לעליון ואמר כי הוא דווקא תומך נלהב בבחירה. לדבריו, ארליך היה בעבר מתמחה שלו והוא בעל כישורים מתאימים וניחן במזג שיפוטי. הוא התרעם על כך שאדם שהקדיש את זמנו וכישוריו לפעילות ב"פורום מחקרי", כלשונו, נפסל - בזמן שהציבור יכול ליהנות מאדם בעל אכפתיות ופעילות ציבורי ראויה המשביחה את השיפוט. "פעילותו מצביעה על כך שמדובר באדם אכפתי וערכי הפועל למען החברה", אמר סולברג, שסבר שפסילת ארליך פוגעת גם בחופש האקדמי וגם בחופש הביטוי.
2 צפייה בגלריה
השופט סולברג. ארליך התמחה אצלו בעבר
השופט סולברג. ארליך התמחה אצלו בעבר
השופט סולברג. ארליך התמחה אצלו בעבר
(צילום: שלו שלום)
מי שהיה נסער במיוחד בישיבה היה שר המשפטים יריב לוין, הוגה המהפכה המשפטית. הוא אמר כי טוב שהוויכוח הזה מתנהל, והוסיף כי כדאי שהציבור יהיה מודע לו. "האם מישהו שהיה פעיל חברתית וציבורית צריך לסבול מכך? זה רק מראה למה הצעתי את הרפורמה המשפטית. רציתי שמערכת המשפט תהיה של כולם. אני מבטיח לכם שהרפורמה המשפטית תתקדם איתי או בלעדיי", אמר לוין.
לדבריו, "עצם שלילת אדם מוכשר, רק כי יש לו עמדה מסוימת זו הסיבה לרפורמה. זה שאתם מסרבים למנות אנשים בעלי דעות אחרות לעליון ידוע, אבל גם לפסול שופטי שלום? מה נגיד לעורכי דין הרוצים להיות שופטים? שלא תהיינה להם דעות?".
ג'ויה סקפה שפיראג'ויה סקפה שפיראצילום: אתר הרשות השופטת
השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית אמרה בישיבה: "אני מרגישה מרומה ומטולטלת. אם הייתי נוקטת בקו הזה ופוסלת שופט שהשתלם ב"קרן וקסנר", אז חצי מהשופטים לא היו מתמנים. אני רק נגד בחירת שופטים המקלים על פורעים ומסיתים".
גם הפעם, כמו בישיבות הקודמות, לא נבחרו חמישה השופטים החסרים בבית המשפט המחוזי בירושלים. זאת, בשל התנגדות נציגי הימין בוועדה לבחירת שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא, בטענה שפסקי הדין שלה מקלים עם פורעים ומסיתים פלסטינים. סקפה-שפירא, נזכיר, גם הייתה השופטת שדנה ל-8 חודשי מאסר על תנאי את לוחמת מג"ב אוריאן בן כליפא, לוחמת מג"ב שהורשעה בתקיפת ערבייה בירושלים.
בישיבה הוחלט, כאמור על שורת מינויים. לבתי משפט השלום (משפחה) במחוז ירושלים מונו: הרשם הבכיר ערן אביטל, הרשמת הבכירה ריבי לב אוחיון; לבתי משפט השלום (משפחה) במחוז דרום מונו: עו"ד הילה אוחיון גליקסמן, רשמת הוצאה לפועל דיאנה פסו-ואגו; לבתי המשפט לתעבורה במחוז דרום מונו: עו"ד שחדה אבו מדיעם, עו"ד רועי בראון, עו"ד חופית עדן נבו-אבקסיס; לבתי המשפט לנוער מונו: עו"ד איחסאן ווהבי, השופטת הצבאית מרב יצחקי ועו"ד נטע לב.
פורסם לראשונה: 22:56, 07.04.24