המסע של הסבתא למען הנכדה החטופה בעזה: דבורה לשם בת ה-87, שאתמול הפגינה מול ביתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בתל אביב, הגיעה היום (שישי) לעמיקם, חיכתה לשר הביטחון יואב גלנט מחוץ לביתו - ואף שוחחה איתו.

דבורה היא סבתה של רומי גונן (23), שנחטפה לרצועה ממסיבת הטבע ליד רעים. היא הגיעה למושב עמיקם ביחד עם יפעת קלדרון, קרובת משפחתו של עופר קלדרון שנחטף לרצועה מניר עוז עם ילדיו סהר (16) וארז (12). הם שוחררו, הוא עדיין בעזה.
קלודין גלנט, רעייתו של שר הביטחון, יצאה אל השתיים שסיפרו לה על יקיריהן וביקשו ממנה ללחוץ על בעלה להחזיר את החטופים. לשם אף נתנה לקלודין דיסקית, שאותה ענדה על צווארה. "אני מוכנה שיכרתו את הראש שלי ושלא יפגעו בשערה מראש סינוואר. אם תיפול שערה מראשו, כל החטופים יירצחו", אמרה לשם לרעיית שר הביטחון.
השתיים חיכו להגעת גלנט למקום, וכשהגיע לשם הוא ניגש אליהן ושוחח עמן. דבורה אמרה לשר הביטחון כי "הנכדה שלי נפצעה מהיריות שלהם, הם ירו במכונית שלהם עם RPG. היד שלה נפצעה, והיא אמרה בטלפון: 'אמא, אני הולכת למות'. כל שלושת האחרים מתו, היא נשארה בחיים כי הם ראו שהיא נושמת. מישהו שחזר סיפר שראה אותה, שהיא לא במצב טוב, יותר מזה לא סיפר. בבקשה, תשים את הכל בצד עכשיו. תחזיר להם את כל החלאות. אם יקרה משהו לסינוואר הם יהרגו לנו את כל ה-138. אני נולדתי בפרס, אני מכירה אותם, אין להם לב".
2 צפייה בגלריה
דבורה לשם ויפעת קלדרון מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט בעמיקם
דבורה לשם ויפעת קלדרון מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט בעמיקם
השיחה בין גלנט ללשם וקלדרון
(צילום: שרון צור, ציפי חיטובסקי)
2 צפייה בגלריה
דבורה לשם סבתה של רומי גונן החטופה מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט בעמיקם
דבורה לשם סבתה של רומי גונן החטופה מול ביתו של שר הביטחון יואב גלנט בעמיקם
דבורה לשם ויפעת קלדרון, ליד ביתו של גלנט
(צילום: שרון צור)
גלנט, שאמר שוב ושוב כי הלחימה בעזה היא שהובילה לעסקת החטופים, אמר לשתיים: "שאנחנו ניתן להם את הכול והם יתנו לנו את הכול - זה לא מה שהם רוצים. יש להם שאיפות אחרות. זה רק הטעיה פסיכולוגית. זה לא המצב".
דבורה ויפעת: "אם זה לא יקרה מחר, הם ימותו".
גלנט: "אני מסביר משהו אחר, חמאס יוכל לדבר איתנו רק כשאנחנו מפעילים עליו כוח. לא נשב כאן ונגיד 'קחו', והם יסכימו. לכן הם משחקים. מה שהביא אותם זה שהם היו בלחץ ולא היה להם אוויר, זה יקרה עוד הפעם. מה שהם מקבלים לא מגיע אליהם. זה נותן דברים הומניטריים שמאפשרים לנו להמשיך לפעול".
דבורה: "אורז וכוס מים מהים. כמה אפשר לחיות מזה?"
גלנט: "לצערי זה לא תלוי רק בנו, יש צד שני והם משחקים, גם פסיכולוגית וגם עניינית. נעשה כל מאמץ".
יפעת: "שלא יחזרו בארונות, שיחזרו בחיים".
דבורה: "לא יהיה את מי להחזיר".
דבורה לשם אמרה כי היא מתכוונת להגיע בכל יום מימי חנוכה לביתם של מקבלי ההחלטות, ולהציב שם חנוכייה עם נרות כבויים.