הורשעה הנהגת שהפקירה למוות את רפאל בן ה-4
(צילום: עידו ארז)
השופט טל פרי קבע בהכרעת הדין: "מיד לאחר התאונה הנאשמת המשיכה בדרכה, לא עצרה ולא הזעיקה כוחות הצלה. הנאשמת לא עצרה לבדוק במי פגעה אלא המשיכה בנסיעה לביתה. הנאשמת הגיעה לביתה, הבחינה בנזק לרכב, אך לא דיווחה לרשויות. בריחה של נהג ממקום התאונה הוא מעשה אנטי חברתי וראוי שהוא ייענש בחומרה. הנאשמת פנתה לאחר התאונה לעורך דין, דבר המלמד על מודעות כי פגעה באדם. הנאשמת הפקירה את הילד למותו".
האם שמחה הביעה סיפוק מהחלטת בית המשפט. לדבריה, "השופט קבע שהיא הפקירה את הילד למות. היא שיקרה. כל מה שהיא אמרה על האופנוע, שהיא לא ראתה את אבא שלי, הוא לא מאמין לה. עכשיו נשאר שהיא תשלם על זה, כי מה שאנחנו מבינים, שיש מצב שהיא תקבל רק עבודת שירות. אנחנו נמשיך להילחם, אנחנו פה עדיין, זה עדיין לא נגמר".
האם אמרה עוד: "היא ניסתה לצאת מזה בלי כלום, בטענה שהיא לא ידעה. והיא ידעה שהיא הרגה לי את הילד. אני רוצה שהיא תשלם על זה במאסר ולא בעבודת שירות והחיים ממשיכים, כי החיים שלי לא המשיכו. הילד שלי לא חזר הביתה. הוא נשאר בן ארבע".
עו"ד שחר מנדלמן, סנגורה של פסלר, אמר: "אני לא מסכים עם הקביעה של בית משפט כפי ששמעתי אותה היום. אני חושב שהחלופה של עבירה שנעשתה ברשלנות היא אולי יותר מתאימה מאשר כוונה להפקיר את הקטין. אנחנו צריכים לזכור שהתאונה המצערת הזאת קרתה שלא באשמת הנאשמת, ואין שום טענה כזאת של הפרקליטות שהיא גרמה לתאונה".
הסנגור הוסיף: "כל המחלוקת פה מסתכמת, בסופו של דבר, האם הייתה לה כוונה להפקיר או לא הייתה לה כוונה להפקיר. כן, אבל אפשר להסביר את זה שהיא התייעצה עם עורך דין - מה שקבע בית משפט. לגבי השיחה עם עורך הדין, זה היה יום לאחר התאונה, זה לא היה ביום התאונה. אז דברים קצת הוצאו מהקשרם ובנו פה תילי תלים על אמירות שאני חושב שלא היה צריך לתת להם את המשקל שנתנו להם".
הדריסה וההרשעה הקודמת שבוטלה
לפי כתב האישום, פסלר נהגה ברכבה בשדרות בן גוריון בעיר, פגעה בסבו של רפאל ובשני נכדיו - והמשיכה בנסיעה. רפאל נפצע אנושות ונפטר בבית החולים. לאחר שהודתה בעבר בעבירה, בית המשפט ביטל במרץ 2024 את הרשעתה בטענה כי ייתכן שלא התקיים אצלה היסוד הנפשי לעבירה, אך קיים הליך הוכחות מחדש. בעדותה האחרונה טענה פסלר כי סברה שאופנוע פגע בה, ולא אדם.
במאי 2023, בשעת אחר הצהריים, נהגה פסלר ברכבה בשדרות בן גוריון בנתניה. לפי כתב האישום, היא פגעה בתמיר צגאי ובשני נכדיו, מתן ורפאל אדנה בן ה-4, והמשיכה בנסיעה מבלי לעצור. רפאל נפצע באורח אנוש, ובהמשך נקבע מותו בבית החולים.
למחרת איתרה המשטרה את רכבה של פסלר, שנחקרה בחשד לגרימת התאונה הקטלנית ולהפקרה לאחר פגיעה. בחקירתה טענה כי כלל לא הבחינה שפגעה במישהו, וחשבה שאופנוע פגע בה. לבסוף הוחלט בפרקליטות להאשים אותה רק בעבירת ההפקרה – החלטה שעוררה זעם ציבורי נרחב.
הזעם גבר גם לאחר שנקבע כי בתה של פסלר, שעל שמה היה רשום הרכב, לא תועמד לדין. בפרקליטות טענו כי נבחנה מעורבותה ונשללה, וכי הרכב היה בשימוש האם בלבד. ההחלטה הובילה להפגנות בנתניה ובמרכזים נוספים, שבהן דרשו בני משפחת אדנה ופעילים "צדק לרפאל".
במהלך המשפט הודתה פסלר והורשעה בעבירת ההפקרה, אך בשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה כי לא התקיים אצלה היסוד הנפשי הדרוש להרשעה, מאחר שלא ידעה שפגעה באדם. השופט פרי קיבל כאמור את הטענה, ביטל את ההרשעה, והורה לקיים הליך הוכחות מחדש.
בעדותה בבית המשפט טענה פסלר כי באותו יום הרגישה טוב, וראייתה הייתה תקינה לדבריה. היא סיפרה שאכלה בראנץ' אצל בתה, נסעה לבקר חברה, ובדרכה חזרה "הרגישה בום" וראתה את המראה השמאלית נשברת. "חשבתי שאופנוע פגע בי", אמרה. "כשראיתי שהוא ממשיך לנסוע – חשבתי שהכול בסדר". התובע בתיק הוא עו"ד שגיא שגב מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי).
