אחרי שהואשם בחטיפת ספינה ונעצר בקפריסין בעקבות צו מעצר בינלאומי, בית המשפט המחוזי בלרנקה הורה היום (שלישי) על הסגרתו של האזרח הישראלי אלכסיי ברודסקי (לשעבר קרצגור) לידי רוסיה, שם צפוי לעמוד לדין בעבירת פיראטיות חמורה שהעונש עליה עד 15 שנות מאסר. עורך דינו של ברודסקי, ניר יסלוביץ, הודיע שיגיש ערעור על ההחלטה.
ברודסקי בן ה-47 מואשם על ידי הרוסים במעורבות בתכנון וביצוע חטיפה של אוניית המטען "Arctic Sea". הוא נעצר בפרשה כבר בשנת 2009 ושוחרר בערבות, אך נמלט והוכרז כמבוקש על ידי האינטרפול. התביעה הרוסית, שמובילה את החקירה, ביקשה זמן רב את הסגרתו.
אוניית המשא Arctic Sea, שנשאה את דגל מלטה, יצאה מנמל יאקובסטאד בפינלנד ב-23 ביולי 2009 עם מטען עצים. כיממה לאחר מכן, בלילה, הותקפה הספינה בים הבלטי על-ידי חמושים שהתחזו לשוטרים. החמושים עלו על הספינה, היכו באכזריות את 15 אנשי הצוות הרוסים, קשרו ונעלו אותם בתאים והשתלטו על האונייה.
החטיפה עוררה ספקולציות רבות, ובין השאר עלו טענות למטען סודי של נשק רוסי או קשרים למודיעין, אך הרשויות הרוסיות הכחישו זאת ואמרו שמדובר בפעולה פיראטית. חיל הים הרוסי השתלט על האונייה ב-17 באוגוסט 2009 ליד איי כף ורדה באוקיינוס האטלנטי. שמונת החוטפים הראשיים – בעיקר מאסטוניה ולטביה – נעצרו והורשעו בפיראטיות ובחטיפה בבית משפט רוסי ב-2011. הם נשלחו לעונשי מאסר של עד 15 שנים. הם טענו שהם היו "שכירי חרב", ושמטרתם הייתה להגביר ביקוש לשירותי אבטחה ימית.
חקירה מקבילה בלטביה, שפורסמה ב-2009, חשפה את מעורבותו בפרשה של קרצגור - בעל עסקי פרסום בריגה, שתואר אז כאדם "אוהב סושי ומשחקי מחשב". על פי החשדות הוא לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של התקיפה, כולל גיוס כוח אדם ושילוב לוגיסטיקה מלטביה. אם יוגש נגדו כתב אישום הוא צפוי להיות מואשם בפיראטיות חמושה, בחטיפה ובסחיטה.
הרוסים טענו כי ביקשו את ההסגרה שלו מישראל ולא נענו בחיוב לאחר שהוא נמלט למדינה, ואף טענו כי הוא שימש כמאבטח של נשיא המדינה ואף שירת בצבא ב"מחוזות פלסטין בירושלים". לפי הטענה של רוסיה, קרצגור היה במחלקת הביטחון של בית הנשיא בשנים 2003-2006, כלומר בימי כהונתו של משה קצב כנשיא המדינה. עורך דינו יסלוביץ טען שמדובר בטענת כזב, ושמרשו מעולם לא עבד בבית הנשיא והיה חייל במג"ב ירושלים.
עו"ד ניר יסלוביץברודסקי הגיע לקפריסין באוניה של "מנו ספנות" - ולא ידע שתלוי ועומד נגדו צו מעצר בינלאומי שהוציאו הרוסים באמצעות האינטרפול. עורך דינו טען בפני בית המשפט כי מדובר בזיהוי שגוי וכי לא הוכח שהוא האדם המבוקש. כמו כן העלה חשש לפגיעה בזכות להליך הוגן ברוסיה, במיוחד לאור פרישת רוסיה ממועצת אירופה וכן כי חלה התיישנות על העבירה.
בית המשפט קבע כי הוכח שהאדם שנעצר בקפריסין הוא האדם המבוקש. נקבע כי שינוי השם הרשמי מ-Kertsgur Alexey ל-Alex Brodsky בשנת 2012 הוסבר ואומת באמצעות אינטרפול, וכי יתר פרטי הזיהוי (תאריך לידה, מקום לידה, אזרחות) תואמים במלואם. הטענה בדבר הבדל במספרי הדרכונים נדחתה, שכן מדובר בדרכון חדש שהונפק שנים לאחר הדרכון הישן המופיע בהודעת האינטרפול.
עוד קבע בית המשפט כי אין די בטענה כללית על היעדר פיקוח של בית הדין האירופי על רוסיה לאור פרישתה. על המבוקש להוכיח קיומו של סיכון ממשי ואישי לפגיעה בזכויותיו. במקרה זה, לא הובאה כל ראיה קונקרטית לסיכון אישי. לגבי טענת ההתיישנות נקבע כי לפי הדין הרוסי העבירה לא התיישנה. ההליכים הושעו בשל הימלטות המבוקש. רשויות רוסיה פעלו לאורך השנים לאיתורו.
בית המשפט קבע כי מתקיימים כל התנאים הפורמליים והמהותיים לפי חוק ההסגרה הקפריסאי והאמנה האירופית להסגרה. לפיכך, הורה על מעצרו עד להשלמת הליך ההסגרה לרוסיה.
עו"ד ניר יסלוביץ מסר בתגובה כי "בימים הקרובים יוגש ערעור מפורט לבית המשפט העליון בקפריסין על החלטת בית המשפט המחוזי בלרנקה להורות על הסגרתו של אלכס ברודסקי לרוסיה". לדבריו, "במהלך הליך ההסגרה העלו נציגי הפדרציה הרוסית טענות שלפיהן מר ברודסקי שירת כמאבטח של נשיא מדינת ישראל ואף 'נלחם בשטחים הכבושים במזרח ירושלים' — אמירות בעלות אופי מדיני מובהק, שאינן רלוונטיות להליך הפלילי ומעוררות חשש ממשי כי הבקשה נגועה בשיקולים פוליטיים הא ותו לא".
לסיכום קרא עו"ד יסלוביץ לגורמים המוסמכים במשרד החוץ "לבחון בדחיפות את הדברים ולהפעיל את הכלים הדיפלומטיים העומדים לרשותם. ההליך טרם הסתיים, והערעור יעמוד על מכלול הכשלים המשפטיים בהחלטה".
