נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניפק הערב (יום ד') הצהרה מעניינת, ולפיה המלחמה תסתיים "מיד" אחרי בחירות אמצע הכהונה בארה"ב, שייערכו ב-3 בנובמבר. את הדברים אמר אחרי שנשאל על הזינוק במחיר הנפט בעקבות ההסלמה המחודשת מול איראן, כשמחיר חבית נפט גולמי חצה היום את רף 100 הדולר, וטראמפ טען שהמחיר הזה יצנח - אבל רק אחרי בחירות האמצע. ברקע לדברים, נזכיר, הערכות שנשמעו בעבר מפי פרשנים וגם גורמים ישראלים ולפיהן ייתכן שאחרי הבחירות, כשהלחץ הפוליטי על טראמפ להימנע ככל האפשר מעליות מחירים שיפגעו בסיכויי הרפובליקנים לשמור על הרוב הזעום שלהם בשני בתי הקונגרס, הנשיא עשוי לחדש את הפעילות הצבאית העצימה נגד איראן.
טראמפ: המלחמה באיראן תסיים מיד אחרי בחירות האמצע
(צילום: רויטרס )
בשיחה עם כתבים לפני שהמריא לוועידה רפובליקנית בדאלאס הנערכת לקראת הבחירות - בהן מוטלת על הכף השליטה בקונגרס בוושינגטון - נשאל הנשיא מדוע הוא סבור שהמלחמה תסתיים מיד אחרי הבחירות, ותקף בתשובתו את הדמוקרטים המקווים להשתלט מחדש על בית הנבחרים והסנאט: "כי הם (האיראנים) כבר לא יכולים להחזיק מעמד. הם נואשים לנסות להשפיע על הבחירות, כדי שנקבל שם קבוצה נחמדה וחלשה של אנשים (כוונתו לדמוקרטים), שיעזבו אותם בשקט ויאפשרו להם להשיג את הנשק הגרעיני שלהם. כל מה שהם רוצים זה נשק גרעיני, ואם יהיה להם נשק גרעיני, כל העולם יהיה בצרות צרורות".
לפני שעלה למטוס ה"אייר פורס 1" החדש שלו - זה שקיבל במתנה מקטאר - נאלץ טראמפ לפי הדיווחים להמתין כ-10 דקות, בעקבות בדיקה שנערכה שם למגלשת החירום של המטוס, שהורדה אל מול הצלמים המסקרים את הנשיא. טראמפ נשאל על כך ואמר ש"הם רק עשו לו בדיקה". הוא ציין כי "הם בדקו את זה מקודם, והם רצו לוודא. אני מניח שהם כבר העלו אותה מחדש, הם רצו לראות שהכול עובד מושלם". כשנשאל אם בטוח עבורו לעלות למטוס - כשברקע כבר התקרית החריגה שבה הוברח מהמטוס הקטארי למטוס חלופי בטורקיה בחודש יולי, מחשש למתקפה איראנית - הוא השיב: "כן, אחרת לא הייתי עליו".
מגלשת החירום שנפתחה ב"אייר פורס 1" הקטארי. טראמפ נדרש לחכות עד לסיום הבדיקה
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
(צילום: Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
(צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
בתוך כך, ולראשונה זה 20 שנה, מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה הערב ברוב קולות בין המדינות החברות מהלך של הפניית איראן למועצת הביטחון של האו"ם – בעקבות הקביעה כי טהרן מפרה את התחייבויותיה במסגרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. למהלך לא צפויות השלכות מעשיות כמו סנקציות חדשות, מפני שכל הצעה כזו תיחסם לבטח על ידי בעלות בריתה של איראן, סין ורוסיה, המחזיקות בזכות וטו במועצת הביטחון – אבל העברת הסוגיה לגוף העליון של האו"ם נתפסת כהסלמה דיפלומטית מצד המערב, וטהרן איימה כי תגיב לכך.
את ההצעה להפניית איראן למועצת הביטחון הובילו ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה, והיא אושרה במועצת הנגידים של סבא"א ברוב של 23 מדינות, מתוך 35 בסך הכול. בהצבעה שנערכה במטה סבא"א בווינה התנגדו לפי הדיווחים רק שלוש מדינות – רוסיה, סין וניז'ר. שמונה נמנעו, ואחת לא השתתפה בהצבעה. המהלך מהווה המשך ישיר להחלטה קודמת של סבא"א מ-12 ביוני 2025 – יום לפני שישראל פתחה במלחמת "עם כלביא" נגד איראן, שבסיומה הפציצה ארה"ב את מתקני הגרעין האיראניים המרכזיים – ושבה נקבע כי איראן מפרה את המחויבויות שלה במסגרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
דגל איראן מול מטה סבא"א בווינה, ופקח של סוכנות הגרעין
(צילום: AP)
ההפרות הללו נוגעות לחקירות שסבא"א מנהלת כבר שנים ארוכות סביב שרידי אורניום שאותרו בכמה מתקני גרעין לא-מוכרזים באיראן, חקירות שנפתחו בעקבות חשיפת "ארכיון הגרעין" על ידי המוסד ב-2018 – והחשד הוא שמדובר במתקנים ששימשו בעבר את איראן לתוכנית הגרעין הצבאי שלה, תוכנית שהיא מכחישה רשמית כי אי-פעם ניהלה. בעבר דווח שהתוכנית הזו נסגרה ב-2003, אבל בישראל טוענים כי היא נמשכה גם לאחר מכן. איראן הביעה בעבר זעם על ההחלטות נגדה בסבא"א, טענה כי היא סיפקה בכך לכאורה תירוץ לישראל לתקוף – והגבילה דרמטית את שיתוף הפעולה עם פקחי הגרעין, שלא מורשים לבקר במתקני הגרעין מאז שהופצצו ביוני אשתקד.
סירובה של איראן לשתף פעולה עם סבא"א ולאפשר לפקחיה לבקר במתקני הגרעין הוא כעת מוקד חדש לחיכוך, והביא להחלטה נוספת נגד הרפובליקה האיסלאמית בחודש יוני השנה – שבו דרשה מועצת הנגידים מאיראן לחשוף מה עלה בגורל האורניום המועשר שלה. לאיראן, נזכיר, היו ערב "עם כלביא" 440.9 ק"ג של אורניום שכבר הועשר ל-60% – קרוב מאוד לרמה הנדרשת של 90% עבור נשק גרעיני – והכמות הזו מספיקה לפי ההערכות ללפחות 10 פצצות אטום. בעבר דווח שחלק גדול מהחומר המועשר הוטמן עמוק באדמה באזור מתקן הגרעין שהופצץ באיספהאן, אבל איראן כאמור לא מאפשרת לסבא"א להגיע לשם או למתקנים האחרים שהותקפו, נתנז ופורדו, ושגם בהם ייתכן שנקבר אורניום מועשר.
הצנטריפוגות בנתנז, לפני שהמתקן הופצץ ביוני 2025
(צילום: AP)
שאלת האורניום המועשר נותרה סוגיה מרכזית מאז פרוץ מלחמת "שאגת הארי" בסוף פברואר השנה, והעובדה שהוא נותר עמוק באדמת איראן נתפסת ככישלון משמעותי בהשגת יעדי אותה מלחמה – לסיכול מוחלט של איום הגרעין האיראני. החשש הוא שאיראן תוכל להשתמש בחומר הזה ובצורה פשוטה ומהירה למדי תוכל באזור סודי – אולי המתקן ב"הר המכוש" שנחפר לעומק רב מאוד העלול להעניק לו חסינות מפצצות חודרות בונקרים – להעשיר את האורניום לרמה הנדרשת לנשק גרעיני.
למרות שלהפנייתה למועצת הביטחון לא צפויות להיות כאמור השלכות מעשיות של ממש, איראן איימה ביום שני לנקום על החלטה שכזו. בינתיים לא הוכרזה תגובה מעשית מצד משטר האייתוללות, אבל סגן שר החוץ האיראני כאזם גריב אבאדי מתח עליה ביקורת: "הם תוקפים את מתקני הגרעין של איראן, הנמצאים תחת פיקוח, משבשים את תהליך האימות התקין, ואז משתמשים בשיבוש זה עצמו כעילה להעברת החלטה במועצת הנגידים. באמצעות תמרונים כאלה לא תוכלו לפצות על כישלון המדיניות והפעולות שלכם, וגם לא להשיג תוצאות כלשהן במועצת הביטחון".
צילום לוויין של "הר המכוש" באיראן, מיוני השנה. חשש שהוא חסין מפצצות חודרות בונקרים
(צילום: Vantor/Handout via REUTERS )
גם בהודעה שפרסמה הערב נציגות איראן בסבא"א לא היה אזכור לפעולת תגמול כלשהי. "פעם נוספת, החלטה פוליטית בעניין איראן התקבלה במועצת הנגידים של סבא"א ללא הסכמה פה אחד", מסרה המשלחת האיראנית בסוכנות הגרעין הבינלאומית. "המצב הנוכחי נוצר אך ורק בשל מעשי התוקפנות הפליליים של ארה"ב ושל המשטר הישראלי. המטרה ההזויה של ארה"ב, לכפות על העם האיראני הגדול 'כניעה' ולבזוז את הנפט שלו, לעולם לא תתממש", נמסר עוד.
