אחד ממוקדי תשומת הלב בשיחות בין ארצות הברית לאיראן - משא ומתן שלא ממש מתקיים - הוא גורל האורניום המועשר לרמה גבוהה. ההערכה היא שרובו של חצי טון האורניום האיראני שהועשר לרמה הקרובה לזו שעשויה לשמש לפצצות אטום קבור במתחם מנהרות שהאמריקנים הפציצו ביוני האחרון. אבל אותו חצי טון אורניום הוא רק חלק קטן מהבעיה.
ב"ניו יורק טיימס" צוין כי לפי פקחים בינלאומיים, יש לאיראן כיום כ-11 טון אורניום ברמות העשרה שונות. לאחר טיהור נוסף, זה מספיק לבניית עד 100 פצצות אטום - יותר מההערכה בנוגע לארסנל הגרעיני של ישראל, שנאמד לפי דיווחים זרים בכ-90 פצצות אטום.
1 צפייה בגלריה


שיירה בכניסה למתקן באיספהאן. האורניום המועשר לרמה גבוהה קבור שם?
(צילום: AIRBUS DS (2026))
כמעט כל המלאי האיראני הזה נצבר לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נטש את הסכם הגרעין שעליו חתם קודמו ברק אובמה. טהרן עמדה בהתחייבותה להעביר לרוסיה כ-12.5 טון - כ-97% מהמלאי הכולל שלה - וכך נותרו למתכנני הנשק שלה כמויות קטנות מדי לבנייה של אפילו פצצה אחת.
בעת שטראמפ פרש מההסכם ב-2018 מבלי להחליף אותו בהסדר אחר, לאיראן לא היה אפילו מספיק חומר לפצצה אחת - אבל אז היא החלה להעשיר במהירות. במלחמה הנוכחית, טראמפ דיבר על אפשרות לפשיטה שתתפוס את חצי טון האורניום המועשר לרמה גבוהה - המספיק לכ-10 פצצות - אבל לא התייחס למלאי הכולל של 11 טון אורניום.
כבר ב-2006 החלה איראן להעשיר אורניום בקנה מידה תעשייתי, וב-2010 העלתה את רמת ההעשרה ל-20% - סף שמבדיל בין שימוש אזרחי לצבאי. בהמשך, התקדמה לרמות העשרה גבוהות יותר. בהסכם מתקופת אובמה, נאסר על איראן לעבור רמת העשרה של 3.67%, והמלאי הוגבל ל-300 ק"ג עד 2030. אך לאחר פרישת טראמפ והחזרת הסנקציות, איראן חרגה מכל המגבלות הללו.
תקיפות אתרי הגרעין, בשנה שעברה
(צילום: דובר צה"ל)
ב-2021 היא חידשה את ההעשרה ל-20%, ולאחר פיצוץ מסתורי באתר בנתנז - שיוחס לישראל - העלתה חלק מהמלאי ל-60% - קרוב מאוד לרמה צבאית. ביוני 2025 הפציץ טראמפ מתקני העשרה מרכזיים, והכריז שהתוכנית “הושמדה”, אך בפועל גורמים רשמיים אמרו שהיא רק "עוכבה".
לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לאיראן כ-10.9 טון אורניום מועשר ברמות של 2% עד 60%. לדברי מומחים, אם תמשיך להעשיר, ניתן להפיק ממנו עשרות רבות של פצצות אטום - בין כ־35 ל-100, תלוי ביכולת הטכנית. מיקום המלאי הזה אינו ברור, ועבור איראן זהו קלף מיקוח משמעותי. בנוסף, קיימת אי-ודאות לגבי מיקום מתקן העשרה חדש, ייתכן באזור איספהאן, בתוך רשת מנהרות הרריות - מה שמקשה מאוד על גילויו או השמדתו.
ב"ניו יורק טיימס" ציטטו בהקשר זה מומחה לגרעין מאוניברסיטת הרווארד שאמר כי לא ניתן "להפציץ ידע". ואכן, תנאי השטח ההרריים של איראן מאפשרים לה להסתיר מתקנים קטנים יחסית - בגודל של סופרמרקט - ולהמשיך בפיתוח חשאי של נשק גרעיני.








