לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נמאס כנראה מהמשחק המשונה שמשחקים איתו שני פלגי המשטר באיראן: הפלג המיליטנטי, בהובלת משמרות המהפכה, שמשתמש גם בסמכותו של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי; והפלג המתון, בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראקצ'י, שכנראה רוצים להמשיך את הפסקת האש על פי מזכר ההבנות שעליו חתמו הצדדים לפני כמה שבועות.
טראמפ כנראה הבין שמי שמנהל את העניינים בשטח הוא הפלג הקיצוני בהובלת משמרות המהפכה. עדות לכך אפשר למצוא בתקיפות החוזרות ונשנות של האיראנים על מכליות נפט וספינות מטען במצר הורמוז, בתקיפות הנגד של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOMׁׂׂ) בתגובה - ולאחר מכן בתקיפות החוזרות של האיראנים על בסיסים אמריקניים במדינות המפרץ.
הריטואל הזה, כאמור, נמאס לנשיא האמריקני. הדבר ניכר לא רק בדברים שהוא כותב ברשת החברתית שלו, אלא גם בריאיון שהעניק ל"פוקס ניוז". לכן החליט טראמפ לפגוע בשתי ציפורים במכה אחת: במשמרות המהפכה ובאיראן בכלל הוא פוגע באמצעות חידוש המצור על נמלי איראן - לא רק על הנמלים בתוך המפרץ הפרסי, אלא גם על הנמלים האיראניים שלחוף האוקיינוס ההודי.
המטרה השנייה שטראמפ מנסה להשיג היא לפגוע במדינות נאט"ו ובסין, שסירבו לסייע לו בלחץ על איראן לפתוח את המצר. טראמפ מטיל למעשה מעין מס מעבר בשיעור של 20% על כל מטען שיועבר במצר בחסות החיפוי האווירי והימי שיעניקו כוחות ארה"ב, כדי לאפשר לספינות לעבור בבטחה.
עראקצ'י ופזשכיאן. טראמפ מבין שמי שמנהל את העניינים בשטח הוא הפלג הקיצוני, ולא הם
(צילום: AP Photo/Angelina Katsanis)
מס המעבר הזה צפוי בהחלט להעלות את מחירי הנפט בסין, במדינות אחרות באסיה וגם באירופה. זה אמור להיות, כביכול, העונש על כך שמדינות אלו אינן מסייעות לארה"ב. מלבד זאת, הטלת המס על ספינות המטען ומכליות הנפט שיעברו במצר הורמוז תסייע לארה"ב לכסות את העלויות הניכרות שיהיו לה, ככל הנראה, כתוצאה מהצורך לספק ליווי וחיפוי מוגברים לשיט המסחרי בנתיב הדרומי, הסמוך לחופי עומאן.
לארה"ב יש יכולת לספק חיפוי כזה באמצעות הכוח הימי והאווירי שלה שנמצא באזור, אבל העלויות מתחילות להכביד על הממשל האמריקני. לכן הוא מבקש לגלגל אותן גם על צרכני הנפט, שכאמור אינם מוכנים לבוא לעזרתה של ארה"ב, ללחוץ על איראן ולהשתתף באבטחת מצר הורמוז כנתיב שיט בינלאומי.
על פי הידוע, האיראנים שלחו נציגים מטעם משמרות המהפכה, והאמריקנים שלחו קצינים ודיפלומטים שדנו, כנראה עד אתמול בערב, בסידורי המעבר. לפי עדותו של טראמפ, הצדדים כמעט השיגו הסכמה, אך אז דרשו האיראנים שינויים והמשא ומתן התפוצץ. כתוצאה מכך התנהלו ביממה האחרונה חילופי מהלומות שעדיין נמשכים במפרץ.
ייתכן שנציגי משמרות המהפכה, שנושאים ונותנים כעת ישירות עם ארה"ב, יחזרו בעקבות הצעד של טראמפ לשולחן המשא ומתן - ואז נחווה שינוי נוסף. בעיקרון, מה שאנו עדים לו כעת הוא מלחמת התשה שישראל אינה מעורבת בה לפי שעה, אך היא מתנהלת בדפוס שמשרת דווקא את האינטרסים הישראליים ומונע את הסרת הסנקציות ואת הפסקת הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני על איראן.
תיעוד מהתקיפות במחוז חוזסטאן באיראן, בלילה האחרון
הבעיה היחידה היא שבזמן האחרון פועלים האיראנים באופן שנראה כניסיון לשקם את מתקני הגרעין שנפגעו, ומסרבים לאפשר לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על הנעשה בהם. על פי צילומי הלוויין שהתפרסמו, נראה כי האיראנים אינם מחדשים לפי שעה את העשרת האורניום או פעילות אחרת בתחום ייצור הנשק הגרעיני, אלא רק מבצרים את מתקני הגרעין ו"מקשיחים" אותם - כדי למנוע פגיעה נוספת או למזער את נזקיה של תקיפה נוספת, אם האמריקנים או ישראל יתקפו אותם עם התחדשות הלחימה.
מלחמת ההתשה הזאת היא למעשה מלחמה על שני דברים: על השליטה במצר הורמוז ועל תמונת הניצחון שבכירי משמרות המהפכה רוצים להשיג. מצד אחד, הפלג המיליטנטי במשטר האיראני רוצה להחזיק במצר הורמוז כנכס כלכלי עבור איראן וכמנוף אסטרטגי להפעלת לחץ - לא רק על מדינות המפרץ יצרניות הנפט, אלא על כלכלת העולם כולו.
מצד שני, ארה"ב אינה מוכנה לאפשר לבכירי משמרות המהפכה לטעון, ובצדק מבחינתם, כי ניצחו במלחמה: לא רק מפני שלא הפסידו בה, אלא מפני שרכשו לעצמם נכס כלכלי מניב ומנוף אסטרטגי גלובלי כתוצאה מהתקיפה שנועדה, לדברי הנשיא טראמפ, להכניע אותם.
