בג"ץ הורה לשר המשפטים יריב לוין להבהיר אם בכוונתו לקדם בתקופת הבחירות את מינוי ראש מח"ש והוועדה שתבחר בו - במסגרת החוק החדש - בהתאם למגבלות החלות על מינויים בכירים בידי ממשלת מעבר, שכן ההליך צפוי להימשך עמוק לתוך תקופת הבחירות. לפי פסיקת בג"ץ, ממשלת מעבר נדרשת לנהוג בריסון ולהימנע מהחלטות משמעותיות וממינויי בכירים, אלא אם קיים צורך ציבורי חיוני. לכן, יצטרך לוין להסביר כיצד בכוונתו להשלים את המינוי חרף המגבלות המשפטיות.
השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז תהו כיצד זה ייעשה "בהתאם להלכה הפסוקה בכל הנוגע למינויים בתקופת בחירות" .אתמול עדכנה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את בג"ץ כי המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד מנהל היחידה לחקירות שוטרים הוארך שוב על ידי מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד עד 16 באוגוסט, כך שיסתיים, כאמור, כחודשיים לפני הבחירות שמתוכננות ב-27 באוקטובר.
אחרי הגשת המועמדויות יש למנות ועדה שתבחן אותן, ואז נדרשת תקופת זמן לבחינת המועמדים כך שהתוצאה היא ששר המשפטים, יריב לוין, צפוי למנות את ראש מח"ש עמוק בתוך תקופת הבחירות. במכתבה של היועמ"שית שהוגש במסגרת ההליך שנפתח בעקבות העתירה של התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין, כתבה היועמ"שית כי "הקול הקורא שפורסם לתפקיד מנהל היחידה לפי חוק פקודת המשטרה הוארך עד 16 באוגוסט, ולנוכח זאת יסתיים ההליך במקרה הטוב כחודשיים לפני הבחירות".
לפי פסיקת בג"ץ מרגע שעבר החוק לפיזור הכנסת הממשלה מאבדת את אמון הכנסת ולכן היא רשאית להמשיך לפעול רק כדי למנוע ריק שלטוני וכדי לא לפגוע במערכות המדינה והשירות לאזרח. לכן, לפי בג"ץ, עליה לנהוג בריסון ואיפוק ולא לקבל החלטות משמעותיות - שבפסיקה נאמר בין היתר שגם מינויי בכירים בשירות המדינה יאסרו.
"על ממשלת מעבר לנהוג באיפוק"
לפי בג"ץ, גם מינויי שרים חדשים מוגבלים לתקופה זו. באחד מפסקי הדין הסבירה נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות כי "משחדלה ממשלה לכהן אך טרם הושבעה ממשלה חדשה, ממשיכה הממשלה לפעול מכוח עיקרון הרציפות, המוסדר באופן תמציתי בסעיף 30 בחוק יסוד הממשלה. הצורך בהבטחת הרציפות השלטונית נובע מן החשש להיקלע ל'ריק שלטוני', ככל שלא יובטח המשך פעולתה של הממשלה".
עם זאת, סייגה כי "עצם קיומה של ממשלת מעבר אשר אינה נהנית מאמון הכנסת ועל כן סמכותה מעוגנת בלגיטימציה דמוקרטית חלשה בלבד, מעורר קשיים חוקתיים. כמו כן קיים חשש משמעותי שממשלה כזו תפעל ממניעים פסולים ולצורך השגת רווח פוליטי בבחירות הקרבות או במטרה לכבול את ידי הממשלה הבאה".
(צילום: אלי מנדלבאום)
לכן, כתבה חיות כי "מטעמים אלה, נקבע בעבר בפסיקה כי אף שלממשלת מעבר נתונות סמכויותיה של ממשלה רגילה, בבוא ממשלת מעבר להפעיל את סמכויותיה, עומד לרשותה מתחם סבירות צר מזה העומד לרשות ממשלה רגילה. בהקשר זה ציין בית המשפט כי במתח שבין הצורך ביציבות שלטונית והמשכיות ובין זמניותה של הממשלה ומקור סמכותה הבעייתי, על ממשלת מעבר לנהוג איפוק בפעולותיה אלא אם כן קיים צורך ציבורי חיוני בעשייה, וגם אז מוטלת עליה החובה לפעול להגשמתו במידתיות".
"בשים לב לאמירות אלה קבע בית המשפט, בשורה ארוכה של החלטות, כי ככלל יש להימנע ממינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי בתקופת כהונתה של ממשלת מעבר. הטעמים שניתנו לכך בפסיקה נוגעים, בין היתר, לחשש שהמינוי עשוי להיתפס כמונע משיקולים פסולים, במיוחד מקום שהמינוי נתפס כעניין שאין ממנו חזרה וכן לחשיבות שראה בית המשפט, במקרים מסוימים, לכך שהגוף המדובר ישקף את דעתו העדכנית של הציבור".
חוק מח"ש אושר לפני כחודשיים בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי ועל אף אזהרות חוזרות ונשנות כי מדובר למעשה ב"טקס קבורה לחקירות השחיתות". החוק מוציא את מח"ש מהפרקליטות, הופך אותה ליחידה עצמאית במשרד המשפטים הכפופה ישירות לשר המשפטים. גם נגד חוק זה הוגשו עתירות לבג"ץ, שעדיין לא החליט האם להקפיא את כניסתו לתוקף.
43 חברי כנסת תמכו אז בהצעה, מול 39 שהתנגדו. במערכת המשפטית העריכו שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה ויהפוך שוטרים מעובדים למען האזרח - לעובדים למען השלטון באותה עת. בנוסף, קיים חשש שחקירות שחיתות יפחתו, שכן שוטרים יחששו שייפגע הקידום שלהם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר. "מדובר בטקס הקבורה של חקירות שחיתות. חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות, תחת אזהרה, למקורב לשלטון", הסביר גורם משפטי בכיר.
