הדיל של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם החרדים, שנחשף ב-ynet, יוצא לדרך: נוסח החוק להקפאת מעצרי המשתמטים החרדים, שפורסם היום (ראשון) על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, מקפל בתוכו - מלבד הפסקת ההליכים הפליליים נגד לומדי התורה, שממילא לא מתקיימים - גם תקדימים לחוק פטור מגיוס עתידי.
ההערכה היא כי מטרתו האמיתית של המהלך חורגת מפתרון זמני לבעיית המעצרים. הגדרת הסטטוס הברורה, בשילוב מנגנון הרישום וההצהרות, צפויים להוות תקדים שיסדיר דה-פקטו את מעמדם של לומדי התורה בישראל. ברגע שהממשלה תיגש לחוקק בעתיד חוק פטור מגיוס קבוע, המספרים והרשימות שיגובשו במסגרת החוק הנוכחי - שנוסח כהוראת שעה ל-90 ימים - ישמשו כקו בסיס. המנהיגות החרדית תוכל להציג את הרשימות המוסדרות ולדרוש את החרגת התלמידים מכל חובת גיוס בטענה ש"אלו הם לומדי התורה - ואותם אל תגייסו". בכך מניחה הוראת השעה ה"קלה" את התשתית להסדר פטור רחב וקבוע.
עם זאת, למרות שהוא נוסח כהוראת שעה ל-90 ימים, חוק המעצרים יהיה בתוקף במשך חצי שנה - ולא רק לאורך שלושה חודשים לתקופת בחירות. הסיבה לכך היא שסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי כל חוק שפג תוקף תוך ארבעה חודשים מרגע שהכנסת מתפזרת - מוארך אוטומטית עד סוף שלושה חודשים ראשונים לכנסת הבאה.
במסגרת הדיל שנחשף ב-ynet, נזכיר, נתניהו סיכם עם ראשי המפלגות החרדיות על קידום שורת חוקים הנוגעים לאינטרסים המרכזיים שלהן: חוק יסוד לימוד התורה, החוק למניעת מעצרי עריקים חרדים וחוק הכשרות. בתמורה, החרדים צפויים לתמוך במהלכים רגישים פוליטית עבור נתניהו והקואליציה - בהם קידום ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר, פיצול תפקיד היועמ"שית והסכמות סביב מועד הבחירות.
מה אומרת הוראת השעה?
ההצעה, המהווה למעשה תיקון לחוק שירות ביטחון, מעניקה לציבור החרדי ולנציגיו בכנסת את ההסדרים הנוחים והמבוקשים ביותר עבורם. באופן בולט, ההצעה נעדרת כל אזכור של יעדי גיוס כמותיים או שנתיים, וכן נמנעת לחלוטין מהשתת סנקציות כלכליות או פליליות על מי שיבחר שלא להתגייס לשירות צבאי.
כ"ץ מבטיח לראש ישיבת פוניבז' שיפעל להסדיר את הפטור מגיוס לחרדים, הבוקר
(צילום: קובי ברסלר, שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
מרגע שהחוק יאושר, יוקפאו ההליכים הפליליים נגד לומדי התורה למשך חצי שנה כאמור. בלב הצעת החוק ניצבת הגדרה ברורה, כמותית ומשפטית למושג "תלמיד ישיבה", ש"תורתו אומנותו". על פי הנוסח המצוי במסמך, כדי שצעיר יזכה להיכלל תחת מעמד זה ולקבל דחיית שירות, עליו ללמוד בישיבה לימודים תורניים באופן סדיר ורציף בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות שבועיות. עבור אברכים נשואים הלומדים בכולל, הרף שנקבע עומד על 40 שעות בשבוע. בנוסף, החוק קובע איסור על התלמיד לעסוק בכל עיסוק נוסף מעבר ללימודיו התורניים.
איך יוכיחו עמידה בתנאים ויוודאו את יישום החוק?
הוכחת העמידה בתנאים אלו תישען על תצהירים משפטיים: התלמיד יחויב לחתום על תצהיר בכתב בהתאם לפקודת הראיות, וראש הישיבה יידרש לספק תצהיר התומך בכך שהתלמיד אכן עומד בדרישות המחמירות. ראש הישיבה אף מחויב להודיע לפוקד הצבאי עד ה-14 בכל חודש על כל תלמיד שחדל ללמוד.
כדי לוודא את יישום החוק, המסמך מייצר מנגנון ממשלתי להסדרת המוסדות התורניים. שר הביטחון יוסמך לגבש רשימה רשמית של ישיבות מוכרות, בכפוף לאמות מידה שיאושרו על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. משרד הביטחון יקים מערך של מפקחים ייעודיים שיערכו ביקורות בישיבות אחת לשלושה חודשים. מוסד חינוכי שבו תתגלה אי-נוכחות חוזרת ונשנית של 20% מתלמידיו יספוג בתחילה התראה, ואם ההיעדרויות יימשכו - הישיבה תוסר לחלוטין מרשימת משרד הביטחון ותלמידיה ייאלצו לחפש מוסד חלופי.
הפגנת החרדים נגד גיוס בשבוע שעבר
(צילום: שאול גולן)
העוגן המיידי ביותר במסמך מתייחס כאמור לעצירת האכיפה כלפי מי שכבר נחשבים לעריקים - אכיפה שממילא לא מתקיימת, מאחר שהממשלה והמשטרה לא מסייעות לצה"ל להביא כ-90 אלף חייבי גיוס חרדים אל הבקו"ם. הצעת החוק קובעת כי במשך 90 ימים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה מכל סוג שהוא נגד מיועדים לשירות ביטחון שלא התייצבו; הפטור יחול על צעירים שיצהירו כי עמדו בתנאי הלימוד החל מ-1 ביולי 2023, ולשם כך יוקמו ועדות צבאיות מיוחדות בראשות קצינים בכירים (אלוף-משנה ושני סגני-אלופים), שיבחנו את הבקשות פרטנית. צעיר שיקבל אישור מהוועדה יזכה לכך שלא יועמד לדין, והליכים שכבר מתנהלים נגדו יופסקו לאלתר - ואף ביצועם של פסקי דין חלוטים נגדו יעוכב.
יש לציין כי נכון להיום, העריקים החרדים שנעצרים נתפסים באקראי על-ידי שוטרים, למשל במהלך הפגנה, ולא בפעילות יזומה. אלא שבמסגרת הוראת השעה החדשה, השוטרים לא יעכבו יותר עריקים עד להגעת המשטרה הצבאית.
הבעיות שהציפה יועמ״שית הכנסת
יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מתנגדת בחריפות לחוק והציפה בשיחות עם מזכיר הממשלה יוסי פוקס ואנשי הקואליציה שורה של קשיים משפטיים ומהותיים בנוסח. בין היתר, היא תהתה כיצד ניתן לקדם חוק שמעניק רק את ההקלות ללומדי התורה - הקפאת מעצרים והסדרת מעמדם - בלי לכלול בצידו יעדי גיוס, סנקציות פליליות או כלכליות, או מנגנון אכיפה שיבטיח שוויון בנטל.
יועמ"שית הכנסת. למה עריקים חרדים כן ועריקים חילונים לא?
(צילום: עמית שאבי)
אפיק גם העלתה את השאלה מדוע דווקא עריקים חרדים יזכו לחסינות ממעצרים, בעוד עריקים חילונים או בני הציבור הכללי ימשיכו להיות חשופים לאכיפה פלילית. בנוסף, היא הצביעה על חולשה במנגנון הפיקוח המוצע: ההסתמכות על הצהרות של תלמידי הישיבות וראשי הישיבות, לצד ביקורות תקופתיות בלבד וללא פיקוח ביומטרי או כלי בקרה הדוקים יותר.
הלחץ של שר הביטחון ומזכיר הממשלה על ביסמוט
ביסמוט פרסם את נוסח החוק לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ ביקש הבוקר לכנס את ועדת חוץ וביטחון בעניין הוראת השעה של עצירת מעצרי העריקים. במכתבו של כ"ץ לביסמוט נכתב כי "לאור מכתבו של מזכיר הממשלה שנשלח אליך על דעת ראש הממשלה, אבקשך לקבוע דיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון בהוראת השעה". הוא כתב כי בין היתר יש לכלול בהוראת השעה "את הסעיפים המגדירים מיהו תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו ומהם התנאים לעמידה בסעיפי הקפאת האכיפה".
ביסמוט ענה לכך באומרו כי יכנס בשבוע הקרוב את ועדת חוץ וביטחון כדי לדון בהוראת השעה. "כפי שציין מזכיר הממשלה, המשך מדיניות המעצרים עלול לפגוע במאמצי הגיוס ולהביא בפועל לירידה בהיקף המתגייסים", כתב ביסמוט. "מדיניות זו יוצרת קרע חסר תקדים ומתח בין הציבור הכללי לבין המגזר החרדי, כפי שבא לידי ביטוי באירועים כמו חסימות כבישים. מי שמוביל את הקו הנוקשה הזה מעניק בפועל רוח גבית למחרחרי ריב ומאפשר את העמקת השסע בחברה הישראלית".
התרחיש שתיאר נתניהו - ולא קרה
(צילום: לע"מ)
ברקע הדברים פורסם ברשתות החברתיות סרטון בו נראה כ"ץ משוחח עם הרב ברוך דב פּוֹבַרְסְקִי, ראש ישיבת פוניבז' וממנהיגי דגל התורה, במסגרת מפגש מאולתר שיזם העיתונאי החרדי ישראל כהן. הרב פוברסקי אמר כי "כל הזכות שלנו בארץ זה רק בזכות לומדי התורה. אם לומדים תורה - יהיה ביטחון". כ"ץ השיב לו: "אנחנו שלוחי מצווה - אתם נותנים לי כוח - בעזרת ה' הכל יסתדר". יחד עם זאת, שר הביטחון הבהיר הבוקר כי יש להבטיח המשך אכיפה פלילית על משתמטים שאינם לומדי תורה.
אמש (שבת) טען ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים כי ראשי ישיבות ההסדר החרדיות התריעו בפניו שמעצרי תלמידי ישיבות פוגעים במאמצי הגיוס לציבור החרדי. נתניהו אף תיאר תרחיש שלפיו נעשו מעצרים בתוך ישיבות ואמר כי צעדים כאלה מרחיקים מתגייסים. עם זאת, לא ידוע על מקרים שבהם בוצעו מעצרי עריקים בתוך ישיבות, וגם במכתב ששלחו ראשי הישיבות לא הופיעה טענה כזו.
