השופט בדימוס אשר קולה, שנבחר בחודש מאי לנציב תלונות הציבור על שופטים, ניצב היום (שלישי) שוב במרכז תשומת הלב הציבורית: שר המשפטים יריב לוין הודיע כי החליט למנות אותו למנהל חקירת הדלפת הסרטון מפרשת שדה תימן - צעד שמעורר התנגדות חריפה מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וצפוי להגיע לבג"ץ.
לפי הודעת לוין לממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קולה הסכים לבקשה. לוין נימק את בחירתו בכך שקולה הוא "בעל ידע וניסיון בתחומי המשפט הפלילי, עומד בראש מערכת היכולה לסייע בידו בביצוע התפקיד, אינו כפוף לשום גורם בייעוץ המשפטי לממשלה, ויזכה לאמון ציבורי רחב, החיוני כשמדובר בעניין כה רגיש ובעת המורכבת הזו". קולה עצמו מסר כי הוא מסכים לקבל את התפקיד "ככל שיוחלט להטילו עליו, בכפוף לכל דין".
קולה, בן ה-71 שמתגורר בחיספין שברמת הגולן, נחשב לשופט ספקן ובלתי תלוי ולדמות יוצאת דופן בנוף המשפטי. הוא נבחר לנציב הראשון בתפקיד לאחר שינוי החוק שנתפס כחלק מהמהפכה המשפטית של לוין, שבמסגרתו קיבלה הוועדה החדשה בראשות השר רוב קואליציוני. מתנגדיו טענו אז כי מדובר בצעד פוליטי העלול לפגוע בעצמאות המוסד, אך גם מבקריו הודו ביושרו ובמקצועיותו. בהודעה על בחירתו נמסר כי "השופט קולה מביא עמו משנה סדורה, ניסיון שיפוטי וניהולי עשיר, יושרה מקצועית וראייה ביקורתית ומאוזנת שכה נדרשת לתפקיד".
הוועדה לבחירת הנציב בחרה בו ברוב של חמישה חברים מתוך שבעה. לצד לוין כיהנו בה השרה עידית סילמן, ח"כ אופיר כץ, המשנה לנשיא העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס ורדה וירט לבנה, הדיין בדימוס הרב יצחק זר והסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד-כנען. רובינשטיין ולבנה התנגדו למינוי, אך הדגישו כי אין בכך כדי לפגוע בכשירותו של קולה וציינו כי הם מאחלים לו הצלחה בתפקיד "שיש בו לא אחת משום דיני נפשות".
קולה שימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ונודע כשופט ביקורתי כלפי מערכת התביעה. הוא מוכר בעיקר בשל ניהול המשפט החוזר של רומן זדורוב, שבו זוכה מרצח תאיר ראדה. במהלך המשפט מתח ביקורת חריפה על הפרקליטות ואמר: "נעשו כאן דברים שלדעתי אסור שייעשו במדינה מתוקנת. אני לא יכול לדון בתיק הזה בנפש חפצה כשהתביעה עושה מה שהיא עושה". הוא הסביר שזיכה את זדורוב משום שכתב האישום נבע מ"תקלה מההתחלה", אך גם שיבח את מערכת המשפט שאיפשרה לנהל משפט חוזר.
קולה נבחר על ידי הוועדה בראשות לוין בחודש מאי משום שהוא נתפס כמתאים לחזון של השר ושל הימין - שופט שאינו חלק מהברנז'ה הבכירה, ספקן, שאינו דווקא פרו-תביעה ואינו חושש להביע את עמדתו בחופשיות. הוא מחזיק בעמדות שמרניות בכל הנוגע ל"פוליטיקה המשפטית", אך גם מתנגד להקצנה מכל צד. מי שמכירים אותו מתארים שופט יסודי שאינו חוסך את דעותיו מהפרקליטות, מהנאשמים ומהסנגורים גם במהלך הדיונים עצמם.
לאחר פרישתו השמיע קולה עמדות עצמאיות גם בזירה הציבורית. הוא התנגד לפסילת החוק לביטול עילת הסבירות על ידי בג"ץ, אך במקביל יצא נגד הקריאות בממשלה שלא לציית לפסיקותיו. "כולנו מבינים שצריך לכופף את הראש בפני פסיקות בג"ץ. זו השיטה הדמוקרטית", אמר, והוסיף: "ואם זו השיטה הדמוקרטית, למה למען השם כל כך הרבה הפגנות? למה לאיים במרד?". בריאיון ל"כאן" במרץ האחרון אמר: "אני לא רואה משבר חוקתי. פיטורי היועצת המשפטית לממשלה - זה לא קץ הדמוקרטיה". לדבריו, רעשים חיצוניים לא משפיעים על בית המשפט אלא רק העובדות שמוצבות בפניו.
