היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אמרה אחר הצהריים (יום שני) לבג"ץ כי הממשלה הפרה את פסק דין הגיוס, שקבע כי עליה לפעול ולגייס את החרדים בהתאם לחוק הקיים - וכל עוד לא עבר חוק שפוטר אותם, כפי שהיא מנסה להעביר כעת.
בנובמבר האחרון קבע בית המשפט העליון כי על הממשלה לפעול בהתאם לבג"ץ הגיוס שקבע שיש לבצע גיוס שוויוני צה"ל. בג"ץ קבע כי על הממשלה לגבש "מדיניות אפקטיבית לגיוס חרדים" בתוך 45 ימים, תוך הימנעות מהענקת הטבות כלכליות למשתמטים: "ככלל, אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס, למשל כאלה המוענקות לתלמיד ישיבה בתור שכזה, כאשר הימצאותו בישיבה משמעה השתמטות מחובת הגיוס". בנוסף נקבע כי יש לפתוח בהליכים פליליים נגד משתמטים חרדים.
בהרב-מיארה הבהירה כי "הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין והסעדים האופרטיביים שהופנו כלפיה, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין, ובכך הפרה את פסיקת בית המשפט. הפרה בוטה זו היא חמורה במיוחד, לנוכח קריאות פומביות של מי משרי הממשלה שלא לציית לצווים שיפוטיים מסוימים מבלי שהממשלה או העומד בראשה מגנים או מתנערים מהן. זאת, שעה שעסקינן בפסק דין שעוסק גם הוא בהפרת הדין - הפרה מודעת ומתמשכת, תוך פגיעה חריפה בשוויון, אשר פסק הדין הורה לממשלה לטפל בה".
3 צפייה בגלריה
"לממשלה אין כוונה של ממש לקיים את פסק הדין". רה"מ נתניהו ושר הביטחון כ"ץ
(צילום: קובי גדעון/ לע״מ)
היועמ"שית הזכירה את דבריו של השופט נעם סולברג, שלפיהם המשך ההשתמטות ההמונית שמכשירה הממשלה פוגעת לא רק בשוויון, אלא בצורך ביטחוני ממשי. לכן, אמרה, "יש מקום להורות לראש הממשלה ולממשלה לקיים לאלתר את הצו שהורה לממשלה לנקוט בפעולות משלימות נרחבות במישור האזרחי-כלכלי".
בהרב-מיארה הזכירה כי בפסק דינו, סולברג גם אמר כי תפקידו של בית המשפט אינו לגבש מערכת אכיפה אפקטיבית, ולא להורות על צעדים ספציפיים - אלא רק לעמוד על החובה המשפטית והכללית של הממשלה לעמוד בחוק, ולהתוות לה קווים מנחים. סולברג, בדברים הללו, הדגיש כי כי ככל שהפרת החובה תימשך, "ייתכן שבעתיד נידרש גם ליותר מכך".
לדברי היועמ"שית, התנהלות הממשלה "מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות, ובפרט שעה שהמפרים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל. התנהלות זו פוגעת באחד מעמודי התווך של השיטה הדמוקרטית בישראל - עקרון הפרדת הרשויות - ומערערת את מערך האיזונים והבלמים ההכרחי לקיומו של שלטון דמוקרטי מתפקד. כאשר הרשות המבצעת אינה רואה עצמה כפופה לצווים שיפוטיים, נשללת מן הרשות השופטת יכולתה למלא את תפקידה החוקתי כגורם המפקח על חוקיות פעולות השלטון, ונפתח פתח מסוכן לשלטון כוח בלתי מרוסן".
היא הוסיפה: "הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ההצהרות של חלק משרי הממשלה אשר קוראים בפומבי לא לציית לצווים שיפוטיים מסוימים של בית המשפט הנכבד, ללא שדברים אלה זוכים לגינוי או התנערות פומבית מצד ראש הממשלה. הצהרות מעין אלה מערערות את עקרון שלטון החוק ועושות דה-לגיטימציה למערכת המשפט כולה, ויש בהן גם כדי להשליך על ענייננו. כל זאת כאשר ברקע הדברים עולה שאין כל כוונה של ממש לקיים את פסק הדין והסעדים שהופנו כלפי הממשלה".
במקביל, מזכיר הממשלה יוסי פוקס ביקש הערב מבג"ץ ארכה ליישום פסק הדין, וטען כי "הייעוץ המשפטי לממשלה דוחק להתנגשות רשויות ולמשבר חוקתי ומנסה למנוע מהממשלה לקבל ארכה ליישום פסק הדין". פוקס מסר כי "הציפייה של הממשלה מהייעוץ המשפטי שאמור לסייע לקדם את מדיניותה היא ליזום בעצמו את בקשת הארכה ולהתנגד לבקשת הביזיון. על אחת כמה וכמה שאנו מצפים מהייעוץ לשיתוף פעולה ושיתור אחר פתרונות, ולא ללבות מחלוקות במקום שאינן קיימות. לכן מצופה מהייעוץ המשפטי לא להציג את הממשלה כמפרה את פסק הדין במקום שבו היא מסבירה שזה לא המצב".
הוא האשים כי "הניסיון הבוטה של הייעוץ המשפטי להציג את התנהלות הממשלה כהפרה מתריסה של צו שיפוטי חמור במיוחד כאשר מדובר בייעוץ המשפטי לממשלה. זאת משום שככל הנראה, אין במדינת ישראל כולה גורם שרגיל לעשות דין לעצמו ולהפר הוראות וצווים שיפוטיים בענייני מועדים יותר מאשר הייעוץ המשפטי. כל מי שעוקב אחרי עבודת הייעוץ המשפטי יודע שהם רואים בצווים שיפוטיים בענייני מועדים המלצה בלבד".
