בעוד פחות מחודש ימלאו בדיוק ארבע שנים לפלישה הגדולה לעומק אוקראינה שעליה הורה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, פלישה שבה פתח את המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. דו"ח חדש חושף כעת את המחיר האדיר שגובה המלחמה הזו: 1.8 מיליון כבר נהרגו, נפצעו או נעלמו בקרבות. לפי הדו"ח של המכון ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) שבמושבו בוושינגטון, המניין כולל 1.2 מיליון לוחמים רוסים ועוד 600,000 לוחמים אוקראינים. הוא לא כולל את אלפי האזרחים האוקראינים שנהרגו בהפצצות הרוסיות הבלתי-פוסקות, ולעיתים גם נרצחו במעשי טבח מזוויעים.
• לדו"ח המלא – לחצו כאן
12 צפייה בגלריה
פוטין, זלנסקי וברקע ירי ארטילרי של צבא אוקראינה ובניין שהופץ בקייב. מתקרבים ל-2 מיליון הרוגים, פצועים ונעדרים
(צילום: REUTERS/Evgenia Novozhenina, REUTERS/Gleb Garanich, AFP, Oleg Petrasiuk/Press Service of the 24th King Danylo Separate Mechanized Brigade of the Ukrainian Armed Forces/Handout via REUTERS)
12 צפייה בגלריה
לוחם רוסי מניף את דגל ארצו בעיר פוקרובסק, בחודש שעבר. "1,000 רוסים נהרגו בכל יום בחודש דצמבר"
כותבי הדו"ח, שנסמך בין היתר על הערכות של ממשלות ארה"ב ובריטניה, מעריכים כי בקצב הנוכחי המספר הכולל של הכוחות שנפגעו במלחמה – הרוגים, פצועים ונעדרים – יחצה את הרף העגום של 2 מיליון באביב הקרוב. לפי הדו"ח, מספר הלוחמים הרוסים שנהרגו בקרבות עומד על בין 275,000 ל-325,000, בעוד מספר הלוחמים האוקראינים שנהרגו נע בין 100,000 ל-140,000. משמעות הנתונים הללו היא שהכוחות הרוסיים סופגים אבדות בפער גבוה הרבה יותר, בערך פי 2.5, מזה שסופגים הכוחות האוקראיניים – אולם מפני שלרוסיה צבא ענק ומספר לוחמיה בקווי החזית גדול פי שלושה מזה של אוקראינה, האובדן האוקראיני מייצג שיעור גדול יותר מבין כלל כוחותיה של קייב.
אף שרוסיה נהנית כבר יותר משנה ממומנטום בשדה הקרב, בעיקר במוקד הלחימה המרכזי דונבאס – חבל הארץ התעשייתי במזרח אוקראינה שפוטין מקווה לכבוש במלואו – בפועל מחיר הדמים הכבד שספגה לא הצליח להביא להתקדמות משמעותית ביעד הזה: לפי הדו"ח של CSIS, מאז ינואר 2024 רוסיה הצליחה לכבוש רק עוד 1.5% מכלל שטחי אוקראינה, וכעת היא שולטת על כ-20% משטחה, כולל חצי האי קרים שנכבש וסופח עם פרוץ הסכסוך ב-2014 (אז הופל במהפכה המשטר הפרו-רוסי בקייב, ובמקביל פרצו קרבות מול בדלנים רוסים בדונבאס).
מחברי הדו"ח ציינו כי למרות הנחיתות המספרית שלה בשדה הקרב, קייב מצליחה למנוע מרוסיה הישגים טריטוריאליים משמעותיים באמצעות אסטרטגיית הגנה מוצלחת, שבה היא עושה שימוש נרחב בתעלות, במכשולים נגד טנקים, במוקשים וכן בכטב"מים ובארטילריה. לפי הדו"ח, קצב ההתקדמות של רוסיה איטי למדי בשנתיים האחרונות, במיוחד בהתחשב באבדות הכבדות שספגה, וכוחותיה התקדמו באזורים השונים בחזית בקצב של 15 עד 70 מטר בלבד מדי יום, בממוצע. בדו"ח מודגש שקצב של 70 מטר ביום, כפי שהיה במתקפה אשתקד על העיר האסטרטגית פוקרובסק שבחבל דונבאס – שעדיין כבושה רק באופן חלקי – הוא איטי אף יותר מזה שרשמו למשל כוחותיהן של בריטניה וצרפת ב"קרב על הסום" במלחמת העולם הראשונה, שבו ניסו מדינות ההסכמה לפרוץ את קווי ההגנה הגרמניים, אך הצליחו להתקדם רק כ-10 ק"מ לאורך לחמישה חודשים – ובמחיר של מיליון נפגעים לשני הצדדים.
12 צפייה בגלריה
גם קייב סופגת אבדות קשות, ויש לה צבא קטן יותר. לוחם אוקראיני מציץ מתוך משוריין באזור דונייצק, בחבל דונבאס
(צילום: REUTERS/Serhii Korovainyi )
12 צפייה בגלריה
רכבת נוסעים נפגעה מכטב"ם בחרקוב, וחמישה נהרגו שם
(צילום: AFP PHOTO / UKRAINIAN EMERGENCY SERVICE)
בדו"ח מודגש כי האובדן שספגה רוסיה במלחמה גדול יותר מזה שספגה מעצמה כלשהי מאז מלחמת העולם השנייה. ארה"ב, למשל, איבדה במלחמת קוריאה 57,000 חיילים ועוד 47,000 במלחמת וייטנאם. האובדן הרוסי כעת גדול יותר לפי הדו"ח פי חמישה מכמות הלוחמים שברית המועצות איבדה בכל המלחמות שלחמה מאז תום מלחמות העולם השנייה, בכלל זאת במלחמה שניהלה באפגניסטן ובשתי המלחמות בצ'צ'ניה. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה ציין בשבוע שעבר כי רוסיה ממשיכה לאבד מדי יום המוני לוחמים, וטען שהנתון הממוצע בחודש דצמבר עמד על 1,000 ביום. "לא פצועים קשה, הרוגים", הוא אמר. "בשנות ה-80 באפגניסטן, הסובייטים איבדו 20,000 ב-10 שנים. עכשיו הם מאבדים 30,000 בחודש".
רוסיה עצמה, יש לציין, מפרסמת אמנם נתונים של חיילים שנהרגו אך ההערכות הן שמדובר במספרים קטנים בהרבה מהנתונים האמיתיים. הבוקר התייחס דובר הקרלמין דמיטרי פסקוב לדו"ח החדש, וטען שהוא "לא אמין". גם אוקראינה נמנעת מלפרסם נתונים רשמיים על כמות הלוחמים שאיבדה.
נשק גרעיני יש, עוצמה כלכלית הרבה פחות
הדו"ח, שמתפרסם על רקע המשא ומתן שמקדם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה, מטיל ספק גדול בטענותיהם של טראמפ ואנשי ממשלו ולפיהן ידה של רוסיה על העליונה. טראמפ אמר למשל בחודש שעבר בריאיון ל"פוליטיקו" כי הוא מעריך שמדובר בעניין של זמן עד שרוסיה תוכל להכניע את אוקראינה: "הם הרבה יותר גדולים. הם הרבה יותר חזקים. בשלב מסוים, הגודל ינצח", הוא אמר. אלא שלפי מחברי הדו"ח, הנתונים מהשטח "מצביעים על כך שרוסיה רחוקה מלנצח".
12 צפייה בגלריה
פוטין. "הכלכלה לא נשברה, אירופה וארה"ב כשלו להפעיל את כל כוחן"
(צילום: AP Photo/Pavel Bednyakov)
ב-CSIS מדגישים גם את המחיר הכלכלי שספגה רוסיה בעקבות המלחמה, בעקבות הסנקציות הכבדות שהטיל עליה המערב מאז הפלישה לעומק אוקראינה. מחברי הדו"ח מודים אמנם כי הסנקציות לא הצליחו "לשבור" את הכלכלה הרוסית, אבל לדבריהם היא נמצאת תחת לחץ הולך וגובר – ועדות לכך היא שבשנה שעברה הצמיחה ברוסיה עמדה על 0.6% בלבד. "רוסיה הופכת לכוח כלכלי מדרגה שנייה או שלישית", נכתב בדו"ח, שמזכיר את האינפלציה הגבוהה שם, את המחסור בשוק העבודה ואת הדעיכה בענף ההייטק הרוסי – כשאף חברה רוסית לא נכללה ברשימת 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם.
סת' ג'ונס, אחד ממחברי הדו"ח, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי השילוב בין הביצועים החלשים של רוסיה בשדה הקרב והצניחה בתפוקה הכלכלית שלה מצביעים על כך שהיא נחלשה משמעותית. לטענתו, קשה עוד להגדיר אותה כמעצמה של ממש: "למרות שלרוסיה יש עדיין כלי נשק גרעיניים וצבא גדול, היא כבר לא מעצמה גדולה ברוב המובנים הצבאיים, הכלכליים, המדעיים והטכנולוגיים". ב-CNN ציינו בהקשר זה כי לפי מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד, רוסיה מדורגת רק במקום ה-28 מתוך 36 המדינות המובילות בעולם בתחום ה-AI, אחרי מדינות כמו מלזיה, ספרד וסעודיה (ישראל, אגב, מדורגת שם במקום ה-14).
12 צפייה בגלריה
חיילים אוקראינים בזפוריז'יה, השבוע. אין עוד סיוע אמריקני "בחינם"
(צילום: Andriy Andriyenko/Press Service of the 65th Separate Mechanized Brigade of the Ukrainian Armed Forces/Handout via REUTERS )
למרות הקשיים הרבים שעמה מתמודדת רוסיה במלחמה, בשנה האחרונה היא שאבה עידוד מהצמצום הדרמטי בהיקף הסיוע והנשק שמקבלת אוקראינה מבעלות בריתה במערב, ובפרט מארה"ב: הנשיא טראמפ, נזכיר, מסרב לשלוח לה מאז שחזר לבית הלבן סיוע צבאי "בחינם" כפי שעשה קודמו ג'ו ביידן, ובמקום זאת דורש מבעלות הברית של קייב באירופה לרכוש את הנשק האמריקני עבורה, מכספן. אלו אמנם הסכימו לכך, אך היקף הסיוע עדיין מצומצם משמעותית ביחס לתקופת ביידן – וקייב זועקת להרחבת הסיוע, הן בנשק התקפי והן במערכות הגנה מפני הטילים והכטב"מים הרבים שרוסיה ממטירה עליה מדי לילה.
פוטין לא מרגיש מספיק כאב: "ארה"ב לוחצת לנסיגה אוקראינית"
מחברי הדו"ח מתייחסים לכך ומזהירים כי לא סביר שפוטין יסכים לסיום המלחמה כעת, בהסדר של פשרה, כל עוד המערב לא יגביר את הלחץ עליו. "ארה"ב ואירופה כשלו בהפעלה מלאה של הכוח הכלכלי והצבאי שלהן. אם הוא לא יחוש כאב גדול יותר, פוטין יגרור את שיחות המשא ומתן וימשיך להילחם – גם אם פירוש הדבר הוא שמיליוני רוסים ואוקראינים ייפגעו", נכתב בסיכום הדו"ח.
המשא ומתן הזה עדיין נמשך: ביום ראשון הקרוב צפויות להתחדש באבו דאבי השיחות בין נציגי רוסיה, אוקראינה וארה"ב, אחרי הסבב הראשון ביניהם בסוף השבוע שעבר – הפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה שבה נציגי שלוש המדינות מתכנסים סביב אותו שולחן. הסבב הקודם הסתיים עם הצהרות אופטימיות יחסית על "שיחות פרודוקטיביות", אבל בפועל בסוגיית המחלוקת המרכזית – דרישתה של רוסיה שאוקראינה תיסוג לחלוטין מכל השטחים שעדיין נמצאים בשליטתה בחבל דונאס – לא נרשמה פריצת דרך.
12 צפייה בגלריה
טראמפ וזלנסקי נפגשים בדאבוס, בשבוע שעבר. רק סוגיה אחת נותרה במחלוקת - אבל היא הקשה מכל
(צילום: Handout via REUTERS)
פוטין דורש במסגרת כל הסכם לסיום המלחמה נסיגה מוחלטת מחבל דונבאס, שבו רוסיה הצליחה כבר לכבוש את כל מחוז לוהנסק אך אוקראינה עדיין שולטת על כ-20% מהמחוז הסמוך שמממנו מורכב החבל הזה, מחוז דונייצק. מדובר ברצועת שטח המתפרסת על פני כ-50 ק"מ ושבה שוכנות ערים גדולות ואסטרטגיות מבחינת קייב, ובהן סולביאנסק וקרמטורסק. אוקראינה הקימה שם מערכי הגנה משמעותיים, שהעניקו לאזור את הכינוי "חגורת המבצר". בקייב סירבו במשך זמן רב לכל נסיגה משם, לא רק בגלל מחיר הדמים הכבד ששילמו כדי להגן על האזור, אלא גם בשל החשש שאם רוסיה תשתלט עליו הוא ישמש עבורה מקפצה נוחה לפלישה עתידית ללב אוקראינה. בצל לחץ אמריקני כבד על קייב להתפשר, הנשיא וולודימיר זלנסקי אותת כבר על נכונות לנסיגה מהאזור הזה, במסגרת התוכנית האמריקנית שקוראת להפוך את השטח ל"אזור כלכלי חופשי" ומפורז. זלנסקי דרש שנסיגה אוקראינית תיענה בנסיגה דומה של הכוחות הרוסיים משטח בהיקף דומה, ולא ברור אם רוסיה תסכים לתנאי הזה וגם לעצם ההצעה להפוך אותו למפורז (היא הסכימה לא לשלוח לשם כוחות צבא, אבל דרשה שתוכל להציב באזור כוחות שיטור).
על רקע המחלוקת הזו, שהשליח האמריקני סטיב וויטקוף (שמוביל את המשלחת האמריקנית במו"מ) הצהיר כי היא הסוגיה האחרונה שנותרה במגעים, אתמול דווח בעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" כי ממשל טראמפ לוחץ על אוקראינה להסכים לוותר על השטחים שבשליטתה בדונבאס – ורמז שההסכמה הזו היא תנאי מבחינת וושינגטון עבור חתימה על הסכם ערבויות ביטחוניות שיוענקו לאוקראינה. הסכם הערבויות הביטחוניות, שזלנסקי טען אחרי שנפגש עם טראמפ בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשבוע שעבר כי הוא מוכן כבר "ב-100%", מהווה מבחינת קייב תנאי הכרחי לכל הסכם עתידי מול רוסיה – כדי להרתיע אותה מפלישה עתידית אליה. ממשל טראמפ אמנם דחה את דרישתה של קייב להצטרף לברית נאט"ו, אבל לפי הדיווחים ההסכם המסתמן אמור להעניק ערבויות "בסגנון סעיף 5" באמנת נאט"ו – הסעיף שקובע כי אם אחת מחברות הברית הצפון-אטלנטית תותקף, כל שאר החברות יתגייסו להגנתה.
רכבת שעולה באש בחרקוב, מנזר שנהרס באודסה: נזקי התקיפות הרוסיות
(צילום: רויטרס)
הדיווח של "פייננשל טיימס" נסמך על שמונה גורמים המעורים בפרטים, ולדבריהם כאמור ממשל טראמפ רמז בפני קייב שהערבויות הביטחוניות לא יינתנו מבלי שזו תסכים לסגת מהשטחים שעדיין נמצאים בידיה בדונבאס. שניים מהגורמים ציינו כי וושינגטון הביעה נכונות להבטיח לקייב נשק רב יותר – אבל ב"מחיר" כניעה בפועל לדרישה הרוסית לנסיגה אוקראינית מדונבאס. גורם ממשל בכיר באוקראינה אמר לעיתון הבריטי כי בקייב גוברת אי-הוודאות סביב השאלה אם ארה"ב באמת מוכנה להתחייב להגן על אוקראינה. "הם עוצרים בכל פעם שבה ניתן להגיע לחתימה על ערבויות ביטחוניות", האשים.
"הטרור הרוסי", בשיא הקור
בבית הלבן אמרו בתגובה לדיווח שמדובר ב"שקר", והדגישו בתגובתם שמטרת ארה"ב במגעים היא להגיע להסכם שלום – מבלי להתייחס לסוגיית הערבויות הביטחוניות. גורם נוסף ששוחח עם העיתון, ותואר ככזה שמעורה בפרטים, אמר גם הוא שאין זה נכון לתאר את עמדת וושינגטון ככזו שמנסה לכפות על אוקראינה ויתורים טריטוריאליים, אבל בדבריו הוא גם אישר שערבויות ביטחוניות אמריקניות תלויות בהגעה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה – כזה שבו, לפחות לעת לעתה, מוסקבה מתעקשת על נסיגה אוקראינית. "ארה"ב אמרה שערבויות ביטחוניות תלויות בכך ששני הצדדים יגיעו להסכם שלום, אבל פרטי הסכם השלום תלויים ברוסיה ובאוקראינה", אמר אותו גורם.
12 צפייה בגלריה
הרס ופצועים גם בזפוריז'יה, אחרי עוד לילה של מתקפות רוסיות על ערי אוקראינה
(צילום: REUTERS/Serhii Chalyi)
כך או כך, בינתיים הלחימה בחזית נמשכת כל העת – וכך גם מתקפות הכטב"מים והטילים הרוסיות הבלתי פוסקות על ערי אוקראינה, שבעיצומו של החורף הקפוא שם מכוונות נגד מתקני אנרגיה. המתקפות מחוללות הפסקות חשמל נרחבות ופוגעות ביכולתם של מיליונים להתחמם בטמפרטורות המקפיאות, במה שלטענת קייב הוא ניסיון לשבור את רוח הקרב של האוקראינים ולאלץ אותם להיכנע. היום דיווחה אוקראינה על שלושה הרוגים בעוד לילה של מתקפות, שניים מהם בפרברי קייב ואחד באזור דניפרופטרובסק. פצועים נרשמו גם במתקפות על אודסה, קריבי ריה וזפוריז'יה. אתמול נהרגו במתקפות הרוסיות 12 בני אדם ברחבי אוקראינה, בהם חמישה ברכבת נוסעים שנפגעה מכטב"ם באזור חרקוב. על הרכבת היו 200 נוסעים, והנשיא זלנסקי האשים שמדובר ב"טרור" רוסי, ושלא היה עליה שום יעד צבאי שהצדיק מתקפה נגדה.
