ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון), בכפוף לתיקונים, את חוק "אפקט פלדשטיין". הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, נועדה לדבריו להגן על "המתריעים בשער בנסיבות ביטחוניות". זאת, לא בפעם הראשונה, למרות הביקורת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהתריעה בחוות דעתה כי החוק "משתלב בקמפיין ציבורי, המכוון להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי הנוגע גם לסביבת ראש הממשלה".
הצעת החוק מבקשת להעניק הגנה פלילית לעובדי מערכת הביטחון והמודיעין וכן לחיילי צה"ל, בעת שיעבירו מידע מודיעיני רגיש לראש הממשלה או לאחד מחברי ועדת השרים לענייני ביטחון, (הקבינט המדיני-ביטחוני) או ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. ההגנה תינתן במקרים שבהם אותם עובדים או חיילים רואים כי ישנה חשיבות עליונה בהבאת מידע בלתי ממודר לדרג מקבלי ההחלטות ללא מעבר בצינורות המידע המקובלים.
"תיקון זה", נכתב בהצעת החוק, "נועד להבטיח שראש הממשלה וחברי ועדת השרים יהיו חשופים למידע מודיעיני רלוונטי בלתי ממודר, כך שיוכלו לקבל תמונה מודיעינית שלמה ומדויקת ככל האפשר. חשיפה מלאה למידע מודיעיני מאפשרת קבלת החלטות מושכלות ומקיפות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לביטחון המדינה ולשמירה על חיי אדם".
ח"כ רוטמן הסביר כי "הצעת החוק הזו נולדה במחשבתי בימיה הראשונים של המלחמה וגובשה לאור האירועים האחרונים. בימים שלאחר אירועי 7 באוקטובר היו דיווחים על התצפיתניות שהתריעו למפקדיהם ועל אותה נגדת בחיל המודיעין שהתריעה גם כן ועמדתה לא נשמעה".
כמו כן, ציין ח"כ רוטמן, "בחשיפה מאוחרת, התגלה כי המידע המטריד שהצביעו עליו נשאר במערכת הביטחונית ולא הובא לידיעתם של נבחרי הציבור. כתוצאה מכך, החיילות אשר ניסו להתריע ולהזעיק את הגורמים הביטחוניים מפני מתקפה אפשרית, נתקלו בחסמי הבירוקרטיה הצבאית. משם הרעיון התחיל להתגלגל".
לדבריו, "הצעת החוק הנוכחית מכבדת את העיקרון הדמוקרטי שלפיו האינטרס הציבורי, התרומה לביטחון המדינה והגדרת ביטחון המדינה נעשים על ידי הדרג המדיני ולא בהכרעות עקיפות כדוגמת הגשת כתבי אישום וחקירות על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וגורמי החקירה. ההצעה הזו תפתור חסמים מהסוג הזה ותבטיח שכאשר יש מידע ביטחוני מהותי שצריך להגיע באופן ישיר לגורמים הרלוונטיים הוא לא ייעצר בדרך".
לפני כחודש וחצי אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה פה אחד את הצעת החוק שנחשפה ב-ynet - שלפיה קציני צה"ל יקבלו "מסלול ירוק" חופשי להעברת מידע מסווג לראש הממשלה. זאת, חרף התנגדות של גורמים ביטחוניים שטוענים כי החקיקה מיותרת וחרף התנגדות היועמ"שית שהזהירה מחקיקה פרסונלית. במכתב ששלח אז המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הוא אף הזהיר מעידוד הדלפות ומ"פוליטיזציה" של עבודת גורמי המודיעין.
כעת, צפויות להתמזג שתי הצעות החוק, והחקיקה צפויה לצד לדרך למרות התנגדות הייעוץ המשפטי. בחוות הדעת ששלחה היום היועצת המשפטית לוועדת השרים נכתב כי "הצעת החוק משתלבת בקמפיין ציבורי שמתקיים ביחס להליך המשפטי, ומבקשת לכאורה להשפיע עליו, ומשכך עולה חשש כי עסקינן בחקיקה פרסונלית המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי תלוי ועומד הנוגע גם לסביבתו של ראש הממשלה".
כמו כן, ציינה בהרב-מיארה כי "מדובר בהמשך מגמה של הצעות חוק שנדונו בוועדת שרים לחקיקה בשבועות האחרונים, תוך שימוש ברוב הקואליציוני ובהליך החקיקה לצורך התערבות פוליטית בהליכים מתנהלים מסוימים ולהשפעה על עניינו של אדם קונקרטי. זאת בפרט בחקירה שבה מעורבים גורמים המקורבים לשלטון".
במערכת הביטחון, כאמור, הביעו התנגדות בחודש שעבר להצעת החוק שאישרו השרים. "המסמך שהנגד גנב ונתן לפלדשטיין היה נגיש במערכות שקיימות בלשכת ראש הממשלה לגורמים המוסמכים", אמר גורם צבאי בכיר לקראת כינוס הוועדה ב-1 בדצמבר. "כל טענה אחרת על הסתרת מידע מראש הממשלה אינה נכונה. גם כשהם לקחו את המסמך זה לא היה במטרה להראות אותו לראש הממשלה".
הצעת החוק שאושרה בחודש שעבר בוועדה זכתה לשם "חוק פלדשטיין" בעקבות פרשת המסמכים הסודיים, שבה נאשם אלי פלדשטיין, דובר רה"מ לעניינים ביטחוניים, שקיבל מסמכים וחומרים מסווגים מבלי שהיה מורשה לכך - והדליף אותם לעיתון זר באופן שפוגע בביטחון המדינה. כתב אישום הוגש נגד פלדשטיין, ונגד הנגד ארי רוזנפלד - שעדיין מצוי במעצר. אם הצעות החוק יעברו, הן יוכלו להשפיע על המשך ההליך המשפטי מול השניים.
