חידוש העימות הצבאי הישיר בין ארצות הברית לאיראן מספק הוכחה נוספת לכך שטהרן אינה מתכוונת לוותר בקלות על מנוף השליטה במצר הורמוז שהשיגה במהלך המלחמה. לאחר כחודש ללא תקיפה אמריקאית, תקפו הכוחות האמריקניים הלילה שני משגרים של משמרות המהפכה באי לארכ שבפתח המצר, שעמדו, לטענת סנטקו"ם, לשמש להנחת מוקשים ימיים. בתוך שעות שיגרו משמרות המהפכה טילים לעבר בסיסים שבהם מוצבים כוחות אמריקניים בירדן. לתקרית קדמה פגיעה נוספת במכלית במצר.
שיגורי הטילים מאיראן לירדן
ההתפתחויות האלה הגיעו דווקא לאחר ימים שבהם נדמה היה כי האופטימיות חוזרת למקבלי ההחלטות בוושינגטון. הצלחת ארצות הברית לפנות מוקשים מהנתיב המרכזי במצר, ללוות מספר גדל והולך של כלי שיט ולהחזיר חלק מתנועת הנפט, לצד המחיר הגובר שהמצור הימי גובה מכלכלת איראן, הזינו הערכות כי טהרן מאבדת מומנטום. עם זאת, יש להתייחס בזהירות גם להצהרות האמריקניות. נתוני חברות העוקבות אחר תעבורת הנפט במצר מצביעים על כמויות נפט נמוכות משמעותית מאלה העולות מהנתונים הרשמיים שמפרסמים בארה"ב. אין בכך כדי לבטל את ההישג בפתיחה חלקית של המצר, אך בהחלט יש מקום להיזהר מהכרזות ניצחון מוקדמות.
העימות האיראני-אמריקני אינו משחק סכום אפס. העובדה שארצות הברית וישראל נכשלו עד כה בהשגת יעדיהן האסטרטגיים, ובהם שינוי משטר, פירוק תוכנית הגרעין ונטרול יכולות הטילים, אינה הופכת את איראן למנצחת. איראן אמנם הצליחה לסגור את הורמוז ולהמחיש את יכולתה להסב נזק קשה לשכנותיה ולכלכלה העולמית, אך היא יצאה משלב הלחימה בעצימות גבוהה עם נזק כלכלי ותעשייתי כבד, הנהגה חדשה שעדיין מתקשה להתבסס ואתגרים גוברים ביכולתה להפעיל את שלוחיה.
באותה מידה, העובדה שאיראן מאבדת כעת תנופה, שהמצר נפתח חלקית ושהמצור מכביד עליה יותר ויותר אינה הופכת את ארצות הברית למנצחת. לאיראן עדיין יש יכולת להסלים באמצעות תקיפת מכליות או כוחות אמריקניים, חרף מאמצי האמריקאים לפגוע ביכולות הגילוי והשיגור שלה, הטלת מוקשים נוספים וביצוע פעולות חבלה לחופי המפרץ, או באמצעות שלוחיה בתימן, בעיראק ואולי אף בלבנון. לפיכך, וושינגטון עלולה ליפול לאותה מלכודת שבה נפלה טהרן לאחר סגירת הורמוז: הערכת יתר של הישג זמני, ביטחון עצמי מופרז והנחה שהזמן פועל בהכרח לטובתה.
העימות האיראני-אמריקני אינו משחק סכום אפס. העובדה שארצות הברית וישראל נכשלו עד כה בהשגת יעדיהן האסטרטגיים, ובהם שינוי משטר, פירוק תוכנית הגרעין ונטרול יכולות הטילים, אינה הופכת את איראן למנצחת
בתוך כך, מתרבים באיראן הסימנים להחרפת הוויכוח בצמרת בין מצדדי ההסדרה עם ארצות הברית לבין מתנגדיה. הנשיא מסעוד פזשכיאן הדגיש כי מלחמה אינה תמיד הפתרון ויו"ר המג'לס מוחמד-באקר קאליבאף טען כי משא ומתן מעמדת כוח אינו ביטוי לכניעה. שר החוץ לשעבר עלי-אכבר צאלחי אף הציע לאמץ את דרכו של הנביא מוחמד, שהסכים לפשרה עם אויביו במסגרת הסכם חודייביה ורק לאחר שהתחזק פנה לכבוש את העיר מכה.
הוויכוח נוגע גם לסוגיית הגרעין. יוסף פזשכיאן, בנו ויועצו של הנשיא, הצהיר כי "חיינו אינם תלויים בהעשרת אורניום" וכי יש לשקול את תועלתה מול מחירה. סגן הנשיא מוחמד-ג'עפר קאא'ם-פנאה אמר כי אילו ידע שההתעקשות על ההעשרה תוביל למות המנהיג, היה מוותר עליה. ההתבטאויות עוררו תגובות חריפות מצד הרדיקלים, שהאשימו את הפרגמטים בכניעה, בהעברת מסרי חולשה ואף בשירות האויב. בכל מקרה, אין בשלב זה כל עדות לכך שמנהיג איראן, מוג'תבא חמינאי, מוכן לאמץ קו פייסני ולהפגין גמישות שתאפשר לכל הפחות לחזור למתווה מזכר ההבנות עם ארצות הברית, שקרס זמן קצר לאחר חתימתו ביוני האחרון.
אין משמעות הדבר שאיראן אינה ממשיכה לשלם מחיר כבד בעקבות המצור הימי הנמשך. היומון הכלכלי האיראני המוביל הזהיר השבוע כי בתרחיש של המשך המתיחות והמצור עלולה האינפלציה להתקרב ל-100 אחוז עד סוף השנה האיראנית בחודש מרץ הקרוב. אלא שגם המצב הכלכלי אינו מבטיח את קריסתה הכלכלית, ועל אחת כמה וכמה הפוליטית, של הרפובליקה האיסלאמית, שמאמצת כלכלת הישרדות שבמרכזה הקלות כלכליות מיידיות לשכבות החלשות. יתר על כן, גם ההכרזות הדרמטיות מארצות הברית על "יום הפלישה הכלכלי" אינן מבטיחות את הצלחת המערכה הכלכלית. כך, למשל, דיווח השבוע ה"וול סטריט ג'ורנל" כי עסקים איראניים ממשיכים לפעול בדובאי חרף ההכרזות על השעיית הקשרים הכלכליים והמסחריים בין איראן לאיחוד האמירויות. זוהי עדות נוספת לקושי לנתק במהירות קשרים כלכליים עמוקים ולמגבלות הלחץ האמריקני על שותפותיה המסחריות של טהרן.
רז צימט גם אם בסופו של דבר תסכים ההנהגה האיראנית לפשרה שתאפשר את פתיחתו המלאה של מצר הורמוז, ולא רק מעבר של כלי שיט בחסות ליווי צבאי אמריקני, אין בכך כדי לספק פתרון של ממש למשבר במפרץ. מה שנראה ברגע מסוים כשינוי דרמטי במאזן הכוחות לטובת צד אחד עלול להתברר בתוך ימים או שבועות כיתרון זמני בלבד. ובינתיים, איראן ממשיכה לשמר בידיה את היכולות הגרעיניות שנותרו לאחר שתי המערכות הצבאיות ולסוגיית הגרעין, שמבחינת ישראל נמצאת בראש סדר העדיפויות, אין פתרון נראה לעין.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).







