אחרי ימים ארוכים של שתיקה מצידו של המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, שתיקה שפירושה אי-אישור הטיוטה המוסכמת לעסקה בין איראן לארצות הברית, הגיעה אתמול (שישי) תגובת-הנגד מצידו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בדמות הקשחת תנאי העסקה.
לפי גורם הבקיא בהתרחשויות, טראמפ זעם על כך שהוא, ארצות הברית והעולם כולו, ממתינים למוצא פיו של השליט הצעיר, זה שהומלך אחרי חיסול אביו במלחמה שבה פתח טראמפ, זאת, אחרי שהנוסח של הטיוטה הוסכם בידי הנושאים והנותנים המוסמכים משני הצדדים. אתמול הורה טראמפ להודיע לאיראנים כי הטיוטה למעשה אינה מקובלת עליו וכי הוא מקשיח את התנאים שסוכמו על ידי אנשיו, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר.
4 צפייה בגלריה
טראמפ וחמינאי הבן. מנהיג איראן לא אישר, ונשיא ארה"ב הקשיח את התנאים
(צילום: Hamed Jafarnejad/ISNA/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS, shutterstock, AP/Alex Brandon)
הקשחת התנאים של טראמפ מסבכת עוד יותר את המשא ומתן, שגם כך תלוי על בלימה. לפי שלושה גורמים שראו את טיוטת מזכר ההבנות, עד עתה מה שעיכב את ההתקדמות לא היה ניסוח נוסף של ההסכם, אלא האישור שטרם ניתן מצד חמינאי הבן.
לפי אותם מקורות, ארבעת הנושאים ונותנים המרכזיים, עבאס עראקצ'י ומוחמד באקר קליבאף מהצד האיראני, ו-וויטקוף וקושנר מהצד האמריקני, הגיעו להסכמה על מזכר הבנות. לדברי אותם גורמים, המזכר הזה אינו הסכם סופי ומפורט, אלא מסמך עקרונות שאמור לעצור את המלחמה ולפתוח פרק נוסף של משא ומתן על הסדר קבוע ורחב יותר.
ההבחנה הזו חשובה במיוחד משום שחלק מהפרסומים בארצות הברית הציגו את הטיוטה כאילו היא כוללת הסדר מפורט ומחייב בסוגיית הגרעין האיראני. לפי שלושת הגורמים שראו את המסמך, זה אינו המצב לפחות עד עתה, ובכל מקרה - לא סביר שטראמפ באמת יצליח לשכנע את איראן לקבל את השינויים שערך.
"לדעתי גם הוא מבין זאת", אמר אחד הגורמים, "והוא הכניס את השינויים הללו מרוב עצבים על כך שנותנים לו לחכות, וכדי לנסות ולדחוק את מוג'בתא לענות על הטיוטה המקורית. למרות שהאמריקנים מתעקשים כי אחרי האישור של מוג'תבא צריך גם אישור של טראמפ, אני מתקשה להאמין שהנשיא ידחה משהו שהוסכם על ידי וויטקוף וקושנר, שהם השליחים הכי נאמנים והכי קרובים והכי מתואמים של טראמפ".
לפי המקורות, מזכר ההבנות כולל שישה מרכיבים מרכזיים. הראשון הוא הפסקת המלחמה, לא רק בין ארצות הברית ואיראן, אלא "לרבות ובמיוחד בלבנון". הסעיף הזה עשוי להיות בעל משמעות דרמטית עבור ישראל, משום שהוא עשוי להגביל בתוך זמן קצר את חופש הפעולה שלה מול חיזבאללה.
אחד הגורמים אמר כי ההיכרות של ישראל עם נוסח הטיוטה היא אחת הסיבות לכך שישראל מגבירה בימים האחרונים את פעילותה בלבנון: ניסיון להפגין נחישות, להראות הישגים לציבור ולבייס הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם לרצות גורמים בצבא שדוחפים לצעדים חריפים יותר נגד חיזבאללה , עוד לפני שההסכם - אם בכלל יאושר - יסגור את החלון הזה.
תקיפות צה"ל בדרום לבנון. ישראל מגבירה את האש - לפני שהחלון ייסגר
(צילום: דובר צה"ל)
המרכיב השני הוא תקופה של 60 יום לניהול משא ומתן על הסכם סופי. תקופה זו ניתנת להארכה בהסכמה הדדית. כלומר, גם אם מזכר ההבנות יאושר, הוא לא יסיים את המחלוקות העמוקות בין הצדדים אלא ידחה אותן לשלב הבא. בתקופה הזו אמורים הצדדים לדון בסוגיות המרכזיות: הגרעין, הסנקציות, הנכסים האיראניים המוקפאים, ואולי גם הסדרים אזוריים רחבים יותר.
המרכיב השלישי הוא פתיחה מחדש של מצר הורמוז והסרת המצור האמריקני. לפי אחד המקורות, הנוסח קובע כי המצר ייפתח מחדש כפי שהיה לפני המלחמה. מקור אחר אמר כי בטיוטה יש התייחסות מפורשת ל"אותו מספר אוניות ביום" כפי שהיה לפני המלחמה. לפי הנוסח שתואר, קודם ייפתח המצר, תהליך שממילא ולנוכח המוקשים שאיראן פיזרה שם ייקח זמן, וזמן מה לאחר מכן יוסר בהדרגה הסגר הימי האמריקני על איראן.
המרכיב הרביעי הוא הגרעין האיראני - אבל דווקא כאן, לפי המקורות, הנוסח הוא כללי ומעורפל. הטיוטה אינה כוללת מנגנון ביצועי ברור לפירוק היכולות הגרעיניות, ואינה מפרטת מה יקרה לאורניום המועשר. היא רק קובעת כי הנושאים של "סילוק האורניום המועשר" מאיראן וההתחייבות האיראנית שלא לייצר נשק גרעיני, יידונו במסגרת ההסכם הסופי.
הטענה האמריקנית שטראמפ גם מציג בפומבי, כאילו איראן כבר קיבלה עליה שלא תהיה לה פצצה גרעינית וכי החומר המועשר יושמד, יכולה להתבסס על הניסוח שאומר כי הנושא של הסילוק יידון בנפרד. אבל איראן תוכל לטעון, וכנראה גם בצדק לפי שיחה עם משפטן מומחה בניסוח הסכמים מהסוג הזה, שהיא לא התחייבה לכלום ושום דבר.
המרכיב החמישי הוא שחרור הדרגתי של נכסים איראניים מוקפאים. לפי הטיוטה, שחרור הכספים יהיה מותנה בהתקדמות במשא ומתן לקראת הסכם סופי. כלומר, איראן לא תקבל מיד את כל הכספים המוקפאים, אבל תוכל להתחיל ליהנות מהקלות כלכליות אם יתברר שהשיחות מתקדמות.
המרכיב השישי הוא ביטול הסנקציות. לפי המקורות, הסכם סופי, אם יושג, יביא לביטול כל הסנקציות הראשוניות והמשניות. מדובר בסעיף בעל חשיבות עצומה מבחינת איראן, משום שהסנקציות המשניות הן אלה שמרתיעות חברות, בנקים ומדינות שלישיות מקשרים כלכליים איתה, גם כאשר אינם כפופים ישירות לחוק האמריקני.
בנוסף, בטיוטה יש התייחסות להקמת קרן השקעות בינלאומית שתשקיע באיראן כדי, בין השאר, לשקם את נזקי המלחמה הכבדים. בתקשורת הופץ כאילו יושקעו בקרן מאות מיליארדים ולפי חלק מהפרסומים נטען כי מדובר בלא פחות מטריליון דולר - אבל לפי המקורות שראו את ההסכם, אין בטיוטה כל התחייבות מפורשת מי ישקיע בקרן, זולת אמירה שזו לא אחריות אמריקנית, וגם לא צוין כמה כסף יושקע או באילו תנאים. הסעיף הזה עשוי לאפשר לטראמפ להציג את ההסכם ככזה שאינו כולל תשלום אמריקני ישיר לאיראן, בעוד שטהרן תוכל להציג אותו כפתח לשיקום כלכלי ולהשקעות עתידיות.
הבעיה המרכזית, שבינתיים הסתבכה, הייתה שהטיוטה - אף שכבר הוסכמה ברמת הנושאים ונותנים - טרם קיבלה את אישורו של מוג'תבא חמינאי. במשך ימים המתינו בוושינגטון, בטהרן ובמדינות המתווכות לתשובה מאיראן. בשלב מסוים התקבלה אינדיקציה ראשונית כאילו מוג'תבא השיב בחיוב, אך בהמשך התברר כי האינדיקציה הייתה שגויה וכי מדובר היה במסר שהגיעה מגורם אחר במשטר, ולא ממנו.
העיכוב הזה יצר כמה סכנות במקביל. ראשית, הוא עלול להביא את טראמפ למסקנה שהאיראנים מושכים זמן או "משחקים בו". לפי מקור ישראלי, נתניהו שחשוף למידע שנמסר לישראל, מנסה כל העת לנצל את היעדר התשובה כדי לשכנע את טראמפ שמוג'תבא חמינאי אינו מתכוון באמת לאשר את ההבנות, וכי מדובר בתרגיל איראני שנועד להרוויח זמן, לשחרר לחץ צבאי וכלכלי, ולפצל בין ארצות הברית לישראל.
שנית, היה ברור כי העיכוב עלול לערער את עצם ההסכמה שהושגה בידי וויטקוף וקושנר. בבית הלבן, לפי אחד המקורות, כבר כועסים על כך שהתשובה מטהרן עדיין לא הגיעה. ככל שהעיכוב נמשך, כך גדל הסיכוי שטראמפ, במיוחד אחרי שהציג את עצמו כמי שעומד לקבל "החלטה סופית" בחדר המצב, ירגיש שהוא נגרר או מושפל - ויחליט להפוך את השולחן. טראמפ עוד לא הפך את השולחן אבל הוא בהחלט הרעיד אותו ולא ברור מה יקרה כעת, כשהאישור של מוג'תבא טרם הגיע, ואילו התנאים של האמריקנים השתנו.
בנוסף, העיכוב מעניק זמן למתנגדי ההסכם בכל הצדדים לפעול נגדו. בישראל יש מי שמנסים לשכנע את טראמפ שההסכם מסוכן משום שאינו כולל התחייבות ברורה בנושא הגרעין. באיראן, מנגד, ייתכן שגורמים במשטר מתנגדים להסכם משום שהוא נתפס כוויתור גדול מדי מול ארצות הברית אחרי מלחמה. ככל שהאישור מתעכב, כך יש יותר זמן לדליפות, ספינים, לחצים פוליטיים ומניפולציות תקשורתיות. גורם אמריקני בכיר כאן בוושינגטון אומר כי גם ידם של גורמים ישראלים בתוך מערבולת הניירות, הטיוטות וההדלפות, וזאת בגלל שגורמים בכירים - שאת שמם הוא סירב לומר - מתנגדים לעסקה בחריפות. הגורם מונה את אותם ישראלים בקבוצה של "גורמים בעלי עניין שמנסים לפוצץ את התהליך כולו".
העיכוב עלול להוביל להסלמה צבאית נקודתית שתפוצץ את ההבנות לפני שיאושרו. בזירה הלבנונית, למשל, אם ישראל תמשיך להרחיב את פעילותה נגד חיזבאללה בניסיון לקבוע עובדות לפני כניסת ההבנות לתוקף, חיזבאללה עלול להגיב בירי עמוק יותר לעבר ישראל. תגובה כזו עלולה לגרור סבב חדש, ולספק לטראמפ או לאיראנים סיבה לסגת מההבנות.
חמישית, עצם העובדה שהטיוטה דוחה את הסוגיה הגרעינית לשלב הבא יוצרת סיכון מובנה: גם אם מזכר ההבנות יאושר, הוא עשוי להקפיא את המלחמה בלי לפתור את הבעיה שהוצגה כסיבה המרכזית לה - תוכנית הגרעין האיראנית. מבחינת ישראל, זו עלולה להיות התוצאה הבעייתית ביותר: עצירת הלחימה, פתיחת הורמוז, שחרור הדרגתי של כספים והקלה עתידית בסנקציות - וכל זאת בלי פירוק ברור של החומר המועשר או של התשתית הגרעינית.
הפער בין ההצהרות הפומביות לבין מה שמופיע בטיוטה עצמה הוא לב הסיפור. טראמפ מציג בפומבי הסדר שבו איראן מוותרת על נשק גרעיני, מצר הורמוז נפתח, מוקשים ימיים מפונים, והחומר המועשר יושמד בתיאום עם ארצות הברית, סין והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. אך לפי שני אנשים שראו את הטיוטה, המסמך שעליו הוסכם אינו כולל את מרבית הפרטים הללו. הוא הרבה פחות מחייב, הרבה יותר כללי, ובעיקר - הוא מעביר את הדיון הקשה באמת לשלב הבא.
לכן, השאלה כעת אינה רק אם מוג׳תבא חמינאי יאשר את מזכר ההבנות. השאלה היא גם מה יקרה אם יאשר: האם מדובר בתחילתו של מסלול להסכם סופי שיבלום את תוכנית הגרעין האיראנית, או בהפסקת אש רחבה שתעניק לאיראן זמן, כסף והקלה בלחץ, בלי לספק מענה אמיתי לבעיה הגרעינית. מבחינת ישראל, סוף המלחמה באיראן מצטיירת כעת כדומה מאוד לסוף המלחמה בעזה - מעין הפסקת אש ארוכה, אבל בלי להשיג את רוב היעדים בגללם האש הזו נדלקה מלכתחילה.
