זה קרה שעות אחרי שהנשיא דונלד טראמפ הצליח לאכוף הפסקת אש בין ישראל לאיראן בסבב ההסלמה הקצר ביניהן בתחילת השבוע, ואם זה היה נגמר במוות – לא מן הנמנע שזה היה מוביל לחידוש המלחמה. "וול סטריט ג'ורנל" חושף היום (שבת) פרטים חדשים על הפלת מסוק האפאצ'י האמריקני ליד מצר הורמוז, תקרית שהובילה לשני לילות רצופים של חילופי אש בין ארה"ב לאיראן – שנבלמו רגע לפני לילה שלישי של תקיפות, בעקבות פריצת הדרך שהשיגו המתווכים הקטארים והפקיסטנים.
6 צפייה בגלריה
טראמפ, מוג'תבא חמינאי ומסוק אפאצ'י
(צילום: Hamed Jafarnejad/ISNA/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS, AP/Alex Brandon)
תקרית הפלת המסוק, כך דווח ב"'ג'ורנל" מפי גורמי ממשל אמריקניים, אירעה בסביבות השעה 1 בלילה שבין שני לשלישי (לפי השעון המקומי): המסוק סרק באותה עת את השמיים כחלק מהמאמץ להגן על ספינות אזרחיות מפני איומיים איראניים, כאשר אחד האיומים הללו – כטב"ם מתאבד – התפוצץ הישר מולו. לפי הגורמים, בעקבות הפיצוץ מערכת הנחיה מבוססת אינפרא-אדום של המסוק התפרקה, נפלה על רגליו של הטייס – וחרכה חלק מחליפת הטיסה שלו. "מה שנותר מהכטב"ם נתקע בתוך המסוק", תואר בעיתון האמריקני.
המסוק התרסק ונחת במים, ולפי הגורמים האמריקניים שני הטייסים "ההמומים" פלטו את מה שנותר מחופת תא הטייס וקפצו אל המים – תוך שהם מתחמקים מלהבי הרוטור, שניות ספורות לפני שהמסוק שקע. הם צפו במים במשך שעתיים לפני שחולצו על ידי כלי שיט בלתי מאויש (כשב"ם). העובדה שהטייסים שרדו את התקרית סייעה כנראה למניעת הסלמה משמעותית, וטראמפ אמנם הודיע כי ארה"ב תגיב – אבל ניכר כי קיווה שהתגובה לא תחסל את הסיכויים לעסקה עם איראן, תוך שהוא מודיע לה מראש שארה"ב תתקוף ומדגיש כי הוא "חייב" לפעול כך.
טראמפ: זה הסכם נהדר
(צילום: מתוך הרשת החברתית איקס)
ועדיין, חילופי האש בשני לילות רצופים עוררו חשש מתרחיש של הסלמה בלתי נשלטת, כשטראמפ עצמו הביע תסכול מהיעדר ההתקדמות במגעים ואיים "לפוצץ לאיראן את הצורה" ולתקוף שוב, בלילה שבין חמישי לשישי. ב"וול סטריט ג'ורנל" מדווחים כעת פרטים נוספים על "המרוץ" של המתווכים הקטארים והפקיסטנים להשגת פריצת דרך – כדי לשכנע את טראמפ לבטל את התקיפות. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי "נקודת המפנה" נרשמה אחרי שביום רביעי חזרה משלחת של דיפלומטים קטארים מביקור בטהרן, עם נוסח חדש לטיוטת הסכם שלום. גורמים אמריקניים אמרו כי בשלב זה בפקיסטן הצליחו לשכנע את טראמפ שההסכם קרוב, והוא ביטל את התקיפות המתוכננות. הדיווח הזה מצטרף לדיווח מוקדם יותר של "ניו יורק טיימס", שלפיו באותו ערב, ביום חמישי, "הפקיסטנים אמרו לטראמפ: 'יש לנו עסקה'".
ביממה האחרונה הביעו כל הצדדים – וושינגטון, טהרן והמתווכות – אופטימיות ש"שלום קרוב יותר מאי פעם", אבל בפועל לא הוכרזה רשמית חתימה על מזכר הבנות, שבכל מקרה לא יפתור סופית את המחלוקת על תוכנית הגרעין וידחה את הסוגיה הזו למשא ומתן עתידי. בצהריים הודיע ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף כי השלמת העסקה תתרחש "כנראה" ב-24 השעות הקרובות, וכי מיד אחר כך ייערך טקס חתימה "אלקטרוני", כלומר מרחוק ובלי לחיצת יד, וכי בשבוע הבא ייערכו לאחר מכן "שיחות בדרג טכני". הוא כבר הודה לאיראן ולארה"ב ותיאר את העסקה כ"הסכם שלום היסטורי שיהיה בסיס איתן לשלום בר-קיימא".
6 צפייה בגלריה
שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י. טהרן טוענת ל"הססנות בצד השני"
(צילום: Sedat Suna/Getty Images)
גם משרד החוץ הפקיסטני טען כי טקס חתימה אלקטרוני צפוי להיערך מחר, אבל מנגד דובר משרד החוץ של איראן טען אחר הצהריים שהחתימה לא תקרה מחר. הדובר איסמעיל בקאי הוסיף כי יש אפשרות שהדבר יקרה "בימים הקרובים", ולצד זאת הזהיר כי "חובה לשמור על זהירות בכל הנוגע למועד החתימה בגלל ההססנות של הצד השני". בהמשך הודיע המשרד כי צוות איראני לא צפוי להגיע בימים הקרובים לז'נבה או פקיסטן, כנראה עבור טקס חתימה, "בימים הקרובים" – אם כי האמירה לא שוללת בהכרח חתימה מרחוק, כפי שהפקיסטנים אמרו שיקרה. בהמשך הודיע טראמפ עצמו כי טקס החתימה ייערך מחר.
כאמור, הצדדים דנים לא דנים כעת בהסכם שלום של ממש אלא במזכר הבנות קצר – שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר אמש כי הוא יהיה "קצר יותר משני עמודים" – שלפי הדיווחים יאריך את הפסקת האש ב-60 ימים. בתקופה זו איראן תסיר את האיום שלה לתקוף ספינות שחוצות את מצר הורמוז, ותאפשר להן לנוע בחופשיות בנתיב הסחר שדרכו עברה לפני המלחמה חמישית מאספקת הנפט העולמית; בעוד ארה"ב תסיר את המצור שלה על נמלי איראן – ובמקביל הצדדים ינהלו משא ומתן על הסכם סופי, שבמוקד שלו ההגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית.
יש עוד פערים
למרות האופטימיות מכל הצדדים, יש עדיין פערי גרסאות באופן שבו מתואר ההסכם הזמני – כשבין היתר ארה"ב מנסה להציגו ככזה שבפועל כן יבטיח את פירוק תוכנית הגרעין, בעוד שאיראן מתעקשת שהדיונים על הסוגייה נדחו לאותו משא ומתן עתידי. גורמים המעורבים במגעי התיווך אמרו בהקשר זה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי למעשה, עד כה שני הצדדים לא התפשרו על הקווים האדומים שלהם. גורם קטארי אמר לעיתון כי יש עדיין פערים ביניהן – על שאלת הפשרת מיליארדי דולרים של כספים איראניים מוקפאים, השליטה במצר הורמוז וסילוק האורניום המועשר לרמה גבוהה שבידי איראן. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי איראן ממשיכה בין היתר להתעקש על גישה "בשלב מוקדם" לכספים המוקפאים שלה, כשעד כה היא דרשה באופן פומבי לקבל מיד אחרי החתימה על מזכר ההבנות 12 מיליארד דולר מאותם כספים מוקפאים – דרישה שארה"ב שללה.
6 צפייה בגלריה
ספינות במצר הורמוז. טהרן עדיין מתעקשת על דרישת התשלום - ועדיין לא ויתרה על הדרישה לקבל מיליארדים מכספיה המוקפאים
(צילום: US NAVY / AFP)
המחלוקות הללו באו אתמול לידי ביטוי בהודעה זועמת שפרסם הנשיא טראמפ בעקבות הפרסומים באיראן שפירטו לכאורה את 14 הנקודות במזכר ההבנות – באופן שקרוב הרבה יותר לעמדה האיראנית. בין נטען כי איראן אכן תקבל 12 מיליארד דולר מיד עם החתימה על המזכר, וארה"ב תידרש להסיג את כוחותיה מקרבת איראן. טראמפ תיאר בתגובה את האיראנים כ"חסרי כבוד ויושר", ועל רקע מתקפת כטב"מים שלדבריו נבלמה נגד ספינות הודיות, הוא איים במרומז: "מוטב שהם יתאפסו על עצמם – ומהר!". לפי הדיווח ב"ג'ורנל", בעקבות התסכול שלו מההדלפה האיראנית על נוסח ההסכם, הנשיא הורה לצוותו לקדם נרטיב נגדי כדי להדוף את הטענות שההסכם גרוע וחלש, או שאיראן תקבל כספים כלשהם לפני שתמלא את התחייבויותיה.
ואכן, אמש ערך גורם בכיר בממשל האמריקני תדרוך לכלי התקשורת, שבו הדגיש כי ההסכם "מבוסס ביצועים" וכי איראן תקבל הקלות בסנקציות והטבות כלכליות רק אחרי שתנקוט צעדים ממשיים בכל הנוגע לתוכנית הגרעין. הוא אמר שאם תפרק את מתקני הגרעין שלה, תשים סוף לתוכנית העשרת האורניום ותפסיק לממן ארגוני טרור כמו חיזבאללה בלבנון, היא תוכל לזכות בהקלות כלכליות נרחבות שישפרו את מצבה הכלכלי הרעוע.
ועדיין, נשאלת השאלה האם מאחורי הקלעים עשוי להיות איזשהו סיכום סודי שיעניק לאיראן כספים באופן מהיר יותר, עוד לפני פשרות של ממש מצדה בכל הנוגע לתוכנית הגרעין, ואמש דווח למשל בסוכנות הידיעות רויטרס כי איחוד האמירויות, שכעת משנה את מדיניותה הלעומתית כלפי איראן ומתקרבת אליה, הסכימה להפשיר מיליארדי דולרים עבורה. לפי הדיווח, שני מקורות במזרח התיכון אמרו כי אבו דאבי תשחרר 10 מיליארד עבור הרפובליקה האיסלאמית, בעוד ששני מקורות אחרים טענו כי מדובר בכ-20 מיליארד – שיופשרו כתנאי להפסקת התקיפות האיראניות. אחד המקורות אמר כי פעימה ראשונה בסך 3 מיליארד כבר הפכה זמינה לאיראן. הלילה הכחישה איחוד האמירויות את הדיווח, וטענה כי לא העבירה כספים לאיראן. "לא שוחררו כספים מוקפאים ולא הועברו מאיחוד האמירויות או דרכה", נכתב בהצהרה.
6 צפייה בגלריה
שיגור טילים איראניים לעבר ישראל, בהסלמה בתחילת השבוע
(צילום: WANA (West Asia News Agency)/ via REUTERS)
גם ב"ג'ורנל" צוטטו גורמי תיווך שאמרו כי ההסכם הראשוני דוחה למשא ומתן עתידי את הדיון על תוכנית הגרעין – וגם על הפשרת הנכסים האיראניים שמוקפאים מחוץ לשטחי הרפובליקה האיסלאמית. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי גם לאחר התדרוך שערך אמש הבכיר האמריקני , לא ברור אם איראן תקבל את התנאים של ארה"ב בכל הנוגע לפירוק תוכנית הגרעין שלה, כשבעבר גם דווח כי ארה"ב כבר הסכימה בפועל לוותר על הדרישה לאיסור מוחלט ותמידי של העשרת אורניום, אלא רק להקפאה למשך כ-20 שנה, כשאיראן מנגד מתעקשת על תקופה קצרה יותר.
אגרת מעבר? מעתה אמרו "תשלום על שירותים"
פער נוסף נוגע לסוגיית השליטה על מצר הורמוז: ארה"ב התעקשה, לפחות עד עתה, שהמצר ייפתח בלי שום גביית תשלום מספינות, אבל איראן ממשיכה להצהיר כי הוא ייפתח תחת שליטתה ותחת הסדרים חדשים, ולא יחזור למצב שהיה לפני המלחמה, כשהתנועה הייתה חופשית לחלוטין ולא נוהלה על ידי טהרן. אמש אמר שר החוץ האיראני עראקצ'י כי במקום "אגרת מעבר", איראן ועומאן (שנמצאת בצד השני של המצר) יגבו תשלומים על "שירותים" שלכאורה ניתנים לספינות מצדן. בעבר דווח כי מדובר בחלופה מכובסת לדרישת אגרת מעבר, מפני שגביית אגרה שכזו אסורה על פי החוק הבינלאומי במעברי ים טבעיים.
"קיימנו התייעצויות טובות עם עומאן בנוגע למצר הורמוז והגענו למסקנות. סביר להניח שנפרסם בקרוב תוכנית פעולה משותפת בנוגע למצר. ייגבו עמלות עבור שירותים במצרי הורמוז. שירותים אלה לא יהיו עוד בחינם", אמר עראקצ'י בריאיון לטלוויזיה האיראנית, והדגיש: "שני נושאים נדחו עד להסכם הסופי – הסרת הסנקציות על איראן ותיק הגרעין. נושאי ההעשרה ומאגר החומרים המועשרים יוכרעו בהסכם הסופי".
גם סוגיית לבנון לא ברורה עדיין, כשעראקצ'י טען אתמול כי משמעות ההסכם היא שישראל תידרש לסגת מדרום לבנון, בעוד שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר אתמול שלא תהיה כל נסיגה מאזור הביטחון בדרום לבנון. הבכיר האמריקני אמר בהקשר זה בתדרוך אמש כי למרות שההסכם מדבר על "שלום אזורי נרחב" וכי משמעות המונח הזה כוללת גם את לבנון, ישראל לא נדרשת במסגרתו לוותר על זכותה להגנה עצמית. "אם האיראנים לא יעמדו במחויבות שלהם (בהסכם), אני לא מצפה מהישראלים שלא להגיב", הוא אמר – אמירה שייתכן כי משמעותה היא עדיין הגבלת ידה של ישראל לטיפול באיומים מיידיים בשטח.
אחר הצהריים פרסם משרד החוץ האיראני הודעה נוספת שצפויה כמובן להיתקל בהתנגדות אמריקנית, והוא מסר כי "חובה לשים סוף" לבסיסים ולנוכחות צבאית זרה באזור – כלומר מדובר בדרישה לנסיגה של צבא ארה"ב מהמזרח התיכון, ובפרט ממדינות המפרץ שבהן יש בסיסים אמריקניים רבים.
הדילמה של טראמפ, ושל איראן
העובדה שהפרטים כעת עמומים מאוד מאפשרת לעת עתה לשני הצדדים לטעון לניצחון, אבל ניכר כי שניהם מעוניינים בהסכם. "אין להם שום ברירה אחרת", טען דני סיטרינוביץ, לשעבר בכיר באמ"ן וחוקר עמית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). לפי ה"ג'ורנל", ה"זיגזג" של טראמפ בין איומים לבין הצהרות על הסכם מדגיש את הדילמה שבה הוא נמצא, כשיהיה לו קשה לשווק כל עסקה שאיראן תהיה מוכנה לחתום עליה כניצחון עבורו ועבור ארה"ב, בפרט על רקע ההשוואות שייעשו להסכם הגרעין המקורי של ברק אובמה מ-2015, שממנו טראמפ פרש שלוש שנים מאוחר יותר, בכהונתו הראשונה. לפי העיתון, האסטרטגיה של טראמפ היא לפיכך לדחות את הסוגיות השנויות במחלוקת – בתקווה שזה יספיק כדי להביא את טהרן לשולחן המשא ומתן.
איראן, מנגד, ניצבת בפני דילמה פוליטית משלה בכל הנוגע לניסיון של תומכי ההסכם בטהרן לשכנע את משמרות המהפכה וגורמים קיצוניים במשטר, שמתנגדים בתוקף לדרישותיו של טראמפ להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין, מבלי שוושינגטון מעניקה מראש ויתורים כמו שחרור כספים מוקפאים. הקרע הפנימי הזה נגלע אתמול כשסוכנות הידיעות "פארס" – שמזוהה עם משמרות המהפכה – תקפה את שר החוץ עראקצ'י וטענה שבהצהרותיו המפויסות יותר הוא לכאורה "תומך" בטראמפ. אבל לאיראן, שספגה הרס גדול במלחמה וכלכלתה עדיין נתונה במשבר כבד בעקבות הסנקציות האמריקניות, יש אינטרס גדול בהשגת עסקה שתביא להקלות בסנקציות הללו ותסיר גם את המצור האמריקני שמונע ממנה לייצא נפט. בדיווחים אתמול בטהרן על פרטי מזכר ההבנות נטען בין היתר כי הוא יכלול תוכנית שיקום כלכלי בהיקף "מינימלי" של 300 מיליארד דולר.
