ראש הממשלה בנימין נתניהו היה המתנגד הגדול ביותר להסכם הגרעין שחתמה ארצות הברית עם איראן ב-2015, בימיו של ברק אובמה בבית הלבן, וניהל נגדו מלחמת חורמה לפני שנחתם. הפתרון שהציע אז, לדבריו, היה בפשטות "הסכם טוב יותר". לימים החליט דונלד טראמפ, בכהונתו הראשונה כנשיא, לפרוש מההסכם - ואיראן פתחה במרוץ גרעיני שנמשך מאז ועד מבצע "שאגת הארי", תוך שישראל מחבלת בו מעת לעת. לבסוף, הצליחה איראן להגיע למעמד של מדינת סף גרעינית - שמשמעותו היא שיש לה את הידע, התשתיות והחומר הדרושים לבניית פצצה גרעינית תוך זמן קצר, גם אם טרם חצתה את הקו כדי לייצר אחת כזו בפועל.
את המרוץ הזה ביקשו ישראל וארה"ב לגדוע אחת ולתמיד במלחמה האחרונה, והציבו זאת כמטרה מרכזית - לצד תוכנית הטילים וגם הפלת המשטר. אלא שלפי מה שידוע עד כה, כלל לא בטוח שהשיחות עם איראן חותרות לכך. נתניהו, שב-2015 נכנס לעימות ישיר עם ממשל אובמה בנאום ניצי בקונגרס, והסביר זאת בכך שהמו"מ הוא הזמן של ישראל להשפיע עליו, מעדיף הפעם שלא להיכנס לעימות כזה עם ממשל טראמפ. למעשה, במשך כמעט יממה סירב ראש הממשלה להתייחס פומבית למתווה, להעביר עליו ביקורת או להביע בו תמיכה - וזאת על אף שלפי הדיווחים ישראל שוב הושארה מחוץ לשולחן המשא ומתן.
ההסכם המתגבש, לפי הדיווחים, אמור להתחיל בפתיחה של מצר הורמוז בתמורה להסרה חלקית של סנקציות - ולאחר מכן ידונו הצדדים במשך כחודשיים על סוגיות הגרעין. המו"מ כולו אמור להתנהל תחת הסכמה איראנית כללית כלשהי לכך שתמסור לבסוף את האורניום המועשר לרמות מתקדמות, ותעצור את תוכנית הגרעין. אז מה השתנה לעומת ההסכם שנחתם בין המעצמות לאיראן לפני 11 שנה? ynet מציג את ההבדלים שניתן להצביע עליהם כבר כעת - וגם את נקודות הדמיון.
5 צפייה בגלריה
אובמה, טראמפ ונתניהו
(צילום: dom zara/shutterstock, JOE RAEDLE / AFP, REUTERS/Jonathan Ernst)
משך הזמן
ההסכם משנת 2015 כלל הגבלות משמעותיות על תוכנית הגרעין של איראן, שתוקפן נקבע לפקוע הדרגתית לאחר 15-10 שנים. עד אז, תוכל להעשיר אורניום רק לרמה של 3.67%, ולא תוכל לבנות מתקני העשרה או כורי מים כבדים. נקבע כי פעילות העשרת האורניום של איראן תוגבל למתקן בודד אחד, שבו ייעשה שימוש בצנטריפוגות מן הדור הישן בלבד, תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מתקנים אחרים, נקבע אז, יומרו על מנת למנוע סיכוני הפצה.
נתניהו הזהיר אז כי שברגע שיפוג תוקף הסעיפים הללו, איראן תוכל לזנק קדימה אל עבר פצצה. כעת, כך נראה, ההסכם המתגבש בין איראן לארה"ב שוב לא מדבר במונחים של "נצח" - כפי שטען טראמפ בהתחלה - אלא במונחים של 30 או 20 שנה. בכיר בממשל האמריקני אף צוטט ב-CBS כמי שאומר כי פרק זמן ההתחייבות של איראן הוא "חסר משמעות", והשאלה החשובה ביותר היא "מנגנון האכיפה".
איראן, יש לציין, מתעקשת שיותר לה להעשיר אורניום בשטחה בתקופת הזמן הזו, גם אם תחת מגבלות מסוימות, בעוד בארה"ב אומרים כי לא תתאפשר העשרה כזו - ומדובר במחלוקת שצריכה להיפתר בהמשך המו"מ.
השארת תשתיות הגרעין על כנן
ההסכם ב-2015 לא דרש מאיראן לפרק לחלוטין את מתקני הגרעין התת-קרקעיים שלה, אלא רק לצמצם את פעילותם, את מספר הצנטריפוגות ואת מלאי האורניום המועשר. נתניהו טען שהשארת התשתית מאפשרת לאיראן לשמר ידע ויכולות, ובכך מקבעת את מעמדה כ"מדינת סף גרעינית".
היום אמר נתניהו כי בשיחתו עם טראמפ, "הסכמנו שכל הסכם סופי עם איראן חייב להסיר את סכנת הגרעין. המשמעות היא פירוק מתקני ההעשרה הגרעיניים של איראן והוצאת החומר הגרעיני המועשר משטחה". בנוסף, יש לציין, אתרי גרעין רבים באיראן ספגו פגיעות משמעותיות כתוצאה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, ובישראל מאמינים שניתן יהיה לזהות אם איראן תנסה לשקם אותם.
איראן, כאמור, מתנגדת לכך, אך ככל הנראה הסכימה עקרונית להוצאת האורניום המועשר משטחה - אך עדיין לא ברור איך הדבר ייעשה, וכיצד. ההסכם הנוכחי, בכל מקרה, עוצר את המלחמה לפרק זמן מוגדר מבלי שאיראן מוותרת על האורניום המועשר שקבור תחת הריסות התקיפות הישראליות והאמריקניות. טהרן, לפחות פומבית, דורשת כי כל הסכם עתידי יאפשר לה להמשיך ולהחזיק בתוכנית גרעין למטרות שלום.
הפשרת כספים ומימון טרור אזורי
בהסכם ב-2015, נתניהו התריע כי הסרת הסנקציות הכלכליות תפשיר נכסים איראניים בשווי עשרות מיליארדי דולרים ותזרים הון עצום לקופת המשטר בטהרן. הוא טען שהכסף הזה לא ישמש לשיפור הכלכלה האזרחית, אלא יופנה לחימוש ומימון שלוחיה של איראן במזרח התיכון - בהן חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, והחות'ים בתימן - מה שיגביר את חוסר היציבות והאלימות באזור.
בפועל, ההסכם הנוכחי מזרים גם הוא לפי הדיווחים מיליארדי דולרים לכלכלתה של איראן - ומסיר ממנה סנקציות מסוימות כבר בראשיתו, עוד לפני שוויתרה בפועל אפילו על חלק אחד בתוכנית הגרעין שלה. בצה"ל אומרים כי איראן כעת, אחרי שני מבצעים צבאיים מוצלחים, נמצאת במשבר עמוק, והסרת סנקציות עלולה להרימה מהקרשים ולמחוק את ההישגים הצבאיים. על כן במערכת הביטחון מתנגדים לפי שעה למתווה, ומזהירים כי הוא "קונה שקט במחיר של איום ארוך טווח".
התעלמות מתוכנית הטילים הבליסטיים
נתניהו מתח ביקורת קשה על כך שההסכם ב-2015 נותק לחלוטין משאר הפעילויות העוינות של איראן, ובפרט מתוכנית הטילים הבליסטיים שלה. איראן המשיכה לפתח טילים בין-יבשתיים שמסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים ולהגיע הרבה מעבר לגבולות המזרח התיכון, מבלי שההסכם הגביל זאת כלל.
5 צפייה בגלריה
בעבר היה לאיראן מספיק זמן להעלים פעילות אסורה. יו"ר סבא"א רפאל גרוסי
(צילום: Joe Klamar / AFP)
את התוצאה של הסעיף הזה - כמו גם היעדר הפעולה של ישראל וארה"ב בנושא במשך שנים, גם אחרי הפרישה מהסכם הגרעין - חוו אזרחי ישראל ביתר שאת בשנתיים וחצי האחרונות. איראן הפכה למעצמת טילים, וישראלים רבים נהרגו ונפצעו כתוצאה מכך בשתי מלחמות ושתי מתקפות שונות. בנוסף ספגו גם בסיסים צבאיים ונכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל פגיעות ישירות. במלחמה הנוכחית, הצליחה לשגר טיל אחד למרחק של יותר מ-4,000 ק"מ, במה שנתפס כאיתות אזהרה לקהילה הבינלאומית.
בממשל טראמפ הדגישו במשך חודשים כי הטילים הבליסטיים הם חלק מכל הסכם עתידי עם איראן, אלא שככל שטהרן עמדה על סירובה - כך ההצהרות בנושא הפכו עמומות יותר ויותר, עד שהיום איש אינו מזכיר את התוכנית הזו כלל. גם נתניהו, בהצהרתו היום, לא הזכיר את עניין הטילים הבליסטיים, ונראה כי גם בהסכם החדש - ככל שייחתם - לא תיפתר הבעיה הזו.
מנגנון פיקוח לקוי
על אף שההסכם מ-2015 כלל פיקוח של סבא"א, לטענת נתניהו המנגנון לא היה מספיק נוקשה. ההסכם לא אפשר לפקחים גישה של "בכל זמן ובכל מקום" לאתרים צבאיים חשודים, אלא יצר מנגנון בירוקרטי שהעניק לאיראן התרעה של עד 24 ימים לפני ביקורת באתרים שאינם מוכרזים כמתקני גרעין – זמן שלטענת ישראל מספיק כדי להעלים ראיות לפעילות אסורה.
עדיין לא ברור מה יהיה מנגנון הפיקוח שייקבע בהסכם הנוכחי, וכיצד ניתן יהיה לדעת שאיראן עומדת במחויבויותיה. הבכיר בממשל טראמפ שדיבר עם CBS אמר כי בכל הנוגע לפיקוח העסקה הנוכחית תלך "רחוק יותר" מהסכם הגרעין מ-2015, אך הפרטים עדיין עמומים.
מה הציע נתניהו אז, ואיך הגיב אובמה
ראש הממשלה, שכינה את ההסכם מ-2015 "טעות היסטורית קשה", אמר כי במקום להרחיק את איראן מהפצצה הוא סולל לה כביש מהיר בטוח ומוגן אל היעד הזה בדיוק. הוא גרס אז, לפחות פומבית, שהחלופה הנכונה אינה מלחמה, אלא המשך וחיזוק הלחץ הכלכלי המשתק לצד איום צבאי אמין - עד שאיראן תיאלץ לחתום על "הסכם טוב יותר" שיפרק את תשתיות הגרעין שלה לחלוטין.
אובמה התייחס לאחרונה ללחצים שניסה להפעיל עליו נתניהו ללא הצלחה, ואמר כי ראש הממשלה הציג בפניו אז את אותם טיעונים שהציג לטראמפ כדי לשכנע אותו לפתוח במלחמה עם איראן. "אני חושב שההערכה שלי אז הייתה מדויקת", הוסיף. "ייתכן שנתניהו השיג את מה שהוא רצה, אבל האם זה בסופו של דבר טוב עבור העם בישראל? אני מטיל בכך ספק. האם זה מה שטוב עבור ארה"ב? אני מטיל בכך ספק. אני חושב שיש תיעוד נרחב של חילוקי הדעות שלי עם נתניהו".
ואיך הגיב נתניהו היום?
ב-2015 ניהל נתניהו קמפיין פומבי וחסר תקדים נגד הסכם הגרעין שקידם ממשל אובמה, שכלל אף נאום מתוקשר בקונגרס מעל לראשו של הנשיא. הדרישה אז הייתה חד-משמעית: פירוק מוחלט של תשתיות הגרעין, אפס העשרה על אדמת איראן, ושלילת כל מתווה שעלול להפוך אותה כמדינת סף. כעת, מול המתווה המתגבש שכולל בחלקו פשרות דומות - בהן הפשרת כספים, העשרה מסוימת בשטח איראן והיעדר התייחסות לתוכנית הטילים הבליסטיים - נרשמת בירושלים גישה פרגמטית ומאופקת בהרבה, שנתפסת כלפי חוץ כהשלמה שקטה עם מציאות מדינית מורכבת.
השינוי הדרמטי הזה נובע בראש ובראשונה מזהות היושב בחדר הסגלגל והרצון להימנע מהתנגשות חזיתית עמו. בשונה מהעימות הפתוח עם אובמה, נתניהו מזהה את הדינמיקה הרגישה מול טראמפ – נשיא שרואה בעצמו "עושה עסקאות" מיומן ושואף להציג הישג דיפלומטי מהיר שיסיים את המלחמה. בירושלים מבינים שעימות פומבי מול טראמפ, ידיד ישראל שדורש נאמנות ועלול להגיב בחריפות כלפי מי שנתפס כמכשיל את תוכניותיו, עלול לגבות מחיר אסטרטגי כבד במציאות שבה ישראל ממילא איבדה את המפלגה הדמוקרטית בארה"ב - ומתמודדת עם משבר גם מול המפלגה הרפובליקנית.
מלבד כל אלה, טראמפ נתפס בישראל כנשיא הרבה יותר אוהד מאשר אובמה, עם קבלות מעשיות - כולל עצם היציאה למלחמה עם איראן, לחימה כתף אל כתף עם ישראל וגם הסיוע לה עם תקיפת המתקן בפורדו במערכה הקודמת. לכן, הבחירה לפחות כרגע היא להכיל סעיפים בהסכם שבעבר נתניהו היה מסרב בתוקף לבלוע, מתוך הבנה שהתועלת של יציאה פומבית נגדו אינה גדולה.
לפי שעה, בכל מקרה, לא נראה כי הלחץ הצבאי והכלכלי המקסימלי על איראן אכן יביא לתוצאה המיוחלת של מיגור תוכנית הגרעין אחת ולתמיד, ובוודאי שלא תוכנית הטילים או המשטר כולו - אך להסכם המסתמן יש יתרונות על פני קודמו. לשיטתו של אובמה, את ההישגים שמנסים כעת לקצור טראמפ ונתניהו ניתן היה להביא גם ללא המחירים ששילמו שתי המדינות. בצה"ל, מנגד, מעריכים שאת הישגיה הצבאיים של ישראל ניתן עדיין לתרגם להישגים מדיניים מדיניים טובים יותר. הכול תלוי עד כמה רחוק יהיה מוכן ללכת דונלד טראמפ, שצפוי להמשיך ליהנות משקט יחסי מצד ישראל.
