את המתקפה על החות'ים הלילה (בין חמישי לשישי) החלו הפנטגון האמריקני ומשרד המלחמה הבריטי לתכנן כבר לפני כמה שבועות, כשהתברר שהשלוחים התימנים של איראן מסלימים ומרחיבים את זירת האיום שלהם על חופש השיט והסחר. כבר לא היה מדובר רק במצרי באב אל-מנדב שמפרידים בין האוקיינוס ההודי לים האדום, אלא גם במה שמכונה "הים הערבי", ולא רק נגד ספינות שיש להן קשר לישראל, אלא גם נגד אוניות סוחר וספינות של הציים האמריקני והבריטי ששייטו באזור.
את המשימה ביצעו מפקדת פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, "סנטקום", ובעיקר כוח המשימה סביב נושאת המטוסים אייזנהאואר השוהה באזור. בבוקר הודיעו החות'ים כי חמישה מאנשיהם נהרגו בתקיפות, ואלה מצטרפים לעשרה הרוגים מניסיון השתלטות קודם על ספינת סוחר. החות'ים הודיעו שיגיבו על כך, אבל השאלה החשובה יותר היא כיצד יגיבו פטרוניהם - האיראנים.
עד הלילה, הנשיא ג'ו ביידן התמהמה. הוא וצוותו חששו שתגובה בתימן תוביל למלחמה אזורית, ואת זה הממשל האמריקני רצה למנוע, אולי משום שהיה ברור בוושינגטון ובלונדון שמי שעומדת מאחורי תקיפות החות'ים היא איראן. זו לא רק מאתרת עבור המורדים התימנים ספינות סוחר לתקיפה, אלא גם מסייעת במעקב אחריהן ושולחת אספקה של חומרי גלם וחלפים לייצור טילים וכטב"מים מכל הסוגים.

האמריקנים קיוו שהקמת הקואליציה בת 12 המדינות תרתיע את החות'ים, ובעיקר את האיראנים, בהנחה שטהרן לא תרצה להתעמת עם הקהילה הבינלאומית שאותה מייצג הכוח הימי הזה. התקיפות שהוצאו לפועל על ידי החות'ים הפכו לבעיה בינלאומית בשל האיום על חופש השיט במצרי באב אל-מנדב ובים האדום לכיוון תעלת סואץ, שם עוברים 12% מהסחר העולמי ו-10% מאספקת האנרגיה לעולם המתועש. האמריקנים סברו שמרגע שהוקמה הקואליציה תבין איראן שהיא מסתכנת בסנקציות, אבל הם נוכחו לדעת שטעו. החות'ים לא רק שלא נרתעו, אלא אף הגבירו את התקיפות (במקרה אחד אף איראן תקפה בעצמה ספינה הקשורה בישראל סמוך למפרץ בנגל שבהודו).
אף שלכוח הימי של סנטקום הייתה תוכנית מקיפה ומדויקת לתקיפה בתימן, בבית הלבן חששו ממלחמה אזורית והמתינו. הם אמנם כבר תקפו בתקופה האחרונה מיליציות שיעיות שפועלות במימון ובשליחות איראן בסוריה ובעיראק, אבל אלו נחשבים אירועים מקומיים שכמותם התרחשו בעצימות פחותה גם לפני 7 באוקטובר. המהלך החות'י, מנגד, כבר לא היה עניין נקודתי: זו הייתה התקפה אסטרטגית חסרת הבחנה על כמעט כל מה ששט בנתיב בינלאומי מהחשובים שישנם.
הנשיא ביידן נתון כבר זמן רב לביקורת פנימית על ההשתהות בתקיפה, לא רק מצד חברי קונגרס וסנאטורים רפובליקנים אלא אפילו מקרב אנשי מפלגתו. אבל כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארה"ב, ובהשפעת שר החוץ אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, הוא סירב לתת את הפקודה להנחית את המכה. הקש ששבר את גב הגמל שלו היה מתקפה עצימה של 21 טילים וכטב"מים שהחות'ים ניסו להנחית על ספינות אמריקניות ובריטיות המשתייכות לקואליציה הימית ומשייטות בים האדום. זה לא היה רק מהלך שנועד לקצור הישג תודעתי-אסטרטגי מצד החות'ים ואיראן, אלא "מתקפת הרוויה" - שנועדה להתגבר באמצעות מספר רב של טילים וכטב"מים על מערכות ההגנה והיירוט של הספינות, ולאפשר לפחות לכמה מהם לגרום נזק ואבדות.

המתקפה החות'ית לא צלחה. הספינות האמריקניות והבריטיות הצליחו ליירט את כל הטילים והכטב"מים ששוגרו אליהן, אבל ארה"ב ובריטניה לא יכלו להבליג על מתקפה ישירה, בוטה ונרחבת כזו. לכן הן הוציאו הלילה את המתקפה המתוכננת באמצעות סוללות, ספינות וכנראה גם כלי טיס, וכנראה לא רק מהים האדום אלא גם מהים התיכון. ההתקפה הזו נועדה לפגוע הן ביכולות הטיליות והכטב"מים על אדמת תימן, והן ביכולת של האיראנים לתספק את החות'ים מחדש. הקואליציה תקפה אתרים מארבעה סוגים:
• אתרי שיגור ואחסנה של טילים וכטב"מים באזור הבירה צנעא ומצפון-מערב לה.
• אתרי ייצור של כטב"מים וטילים ואת שדה התעופה של העיר צנעא, שדרכו מתקבלת אספקה מאיראן. עד כמה שניתן להבין, ההתקפה בשדה התעופה הייתה יותר אזהרה מאשר גרמה נזק ממשי.
• אתרי מעקב ומכ"מים בחוף המערבי של תימן, באזור הים האדום ובחוף הדרומי באזור עדן.
• סירות תקיפה של החות'ים בנמל בחודיידה שמצפון לעדן ומסלולי שדה התעופה בעיר, שבאמצעותם האיראנים שולחים אספקה ישירות לאתרים של טילי חוף-ים, שהחות'ים משגרים לעבר ספינות.
1 צפייה בגלריה
ארה"ב ובריטניה תוקפות את החות'ים בתימןארה"ב ובריטניה תוקפות את החות'ים בתימן
מטוסי הקואליציה ממריאים אל יעדיהם, הלילה
(צילום: רויטרס / US Central Command via X / Handout)
האמריקנים והבריטים נזהרו לא לגרום נזק אגבי, ודי ברור שלחות'ים יש עדיין יכולת לייצר ולשגר טילים וכטב"מים לעבר הים ולעבר ישראל. גם את מסלולי שדות התעופה שנפגעו ניתן לשקם וכך לחדש את האספקה מאיראן. ועדיין, המתקפה שבוצעה בסיוע בחריין, קנדה ואוסטרליה נועדה לשמש אזהרה: אם תמשיכו בתקיפת השיט הבינלאומי וספינות הקואליציה, צפויה תגובה משמעותית יותר. לאמריקנים יש גם כ-2,000 אנשי מארינס על ספינות באזור, ואלה עשויים להוציא לפועל גם מבצעים קרקעיים, אם יידרשו.
לגבי ישראל, התקיפה בתימן מבהירה שארה"ב, בריטניה והמערב כולו ניצבים איתן לצידה ואף מוכנים להסתכן בהרחבת הלחימה לאזורים אחרים במזרח התיכון, מה שלא עשו עד כה. אבל ישראל אינה הסיפור המרכזי כאן אלא איתות האזהרה: סבלנותה של ארה"ב פוקעת, ולכן גם טהרן, ולא רק החות'ים, עלולה לשאת בתוצאות. אין הכוונה שהאמריקנים יתקפו ישירות את איראן בשלב זה, אבל פעולות דיפלומטיות וכלכליות נגדה בהחלט נמצאות על הפרק. עצם הנחישות שארה"ב מפגינה מהווה אזהרה כללית גם בהקשר הגרעיני. איראן, שחשה מאוימת, תצטרך לחשב מסלול מחדש.
אשר לחות'ים, הם ינסו להגיב ולפגוע בספינות אמריקניות כדי להוכיח שהמתקפה לא הרתיעה אותם. אבל הם ללא ספק יזהרו יותר, ואולי ינסו למקד את מאמציהם בפגיעה בישראל דווקא. כך או אחרת, האירוע הזה יגרום לחברות ספנות רבות להימנע מלשוט באזור הים הערבי, במצרי באב אל-מנדב, בים האדום ובתעלת סואץ, ובכך למעשה השיגו החות'ים את מטרתם. הם, כמו חמאס, מקווים שבקרוב תעצור ישראל את המלחמה בעזה, ואז יהיה להם תירוץ להפסיק את פעולותיהם בים האדום ובים סוף ולרדת מהעץ שעליו טיפסו וכעת מסכן אותם בתקיפות בריטיות ואמריקניות נוספות. ברגע שנשבר מחסום החשש מפני מלחמה אזורית, וארה"ב תקפה בתימן באופן נרחב, ההמשך עלול להיות הרסני עוד יותר. את זה החות'ים יודעים, וגם פטרוניהם האיראנים.