ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני כי לאחר חג הפסח תחזור הממשלה לקדם את חוק הפטור מגיוס חרדים וחוק הארכת השירות, וכעת מעידים על כך גם מסמכים שהוגשו לבג"ץ. יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט ומזכיר הממשלה יוסי פוקס הודו בשובו של החוק השנוי במחלוקת במכתבים שהגישו לשרת ההתיישבות אורית סטרוק, במסגרת תשובה לבג"ץ בעתירה בנוגע לחוק שירות לאומי-אזרחי.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קראה אתמול לבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע מהכנסת להאריך את תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי שמעניק לחרדים פטור מגיוס לצה"ל, ובמקום זאת מאפשר להם לבחור בשירות במסגרת "שירות לאומי". היועמ"שית, שהצטרפה בכך לעמדת העותרים מתנועת "ישראל חופשית", טענה כי החוק הוא נגזרת של חוק הגיוס שבוטל, ולכן גם דינו להתבטל. בהרב-מיארה טענה כי החוק עצמו פוגע בשוויון ובצורכי הצבא בלחימה.
לעמדתה של היוע"משית צורפה עמדתה של השרה סטרוק, שממונה על השירות הלאומי-אזרחי. השרה סטרוק הבהירה כי החקיקה "לא נעצרה". היא אף הוסיפה: "להפך. חוק הגיוס נמצא בשלבי החקיקה הסופיים שלו. השינוי היחיד שאירע הוא שהוסרה ההתניה שבין חקיקתו ובין חקיקת חוק התקציב - מדובר בשינוי בעמדת הקואליציה בנושא, שנעשה על-מנת לאפשר להתרכז בהעברת חוק תקציב המדינה, בשל הצורך הביטחוני הדחוף בהוספת עשרות מיליארדים לטובת ניהול המלחמה. ואולם לאחר העברת התקציב - תחודש ואף תושלם חקיקת חוק הגיוס".
השרה סטרוק צירפה כאמור לדבריה את מכתביהם של מזכיר הממשלה פוקס ויו"ר ועדת החוץ והביטחון ביסמוט. פוקס ציין כי סוכם בין כל סיעות הקואליציה להעביר קודם את התקציב, ולאחר מכן הצעות אחרות "בהן גם הצעת החוק הנ"ל", כלומר חוק הפטור מגיוס. ח"כ ביסמוט ציין במכתבו: "הצעת החוק האמורה מצויה בשלבים מתקדמים, בשלביה האחרונים לפני אישורה בוועדה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית".
באשר לביקורת על אופי השירות שאינו שוויוני, כתבה השרה סטרוק כי "מדובר בפרשנות לא נכונה של החלטת בית המשפט, הנשענת על הבנה שגויה הן של אופן ההשתלבות בשירות הלאומי אזרחי והן של משמעות השירות במסגרת זו. השירות הלאומי-אזרחי משמש מסלול שירות חשוב ומשמעותי הן למדינה ולביטחונה והן לחברה החרדית ולמשרתים. על החשיבות של שירות זה יעידו גם פניות שונות שקיבלנו מהארגונים הביטחוניים וגופי החירום שבהם מתבצע השירות".
ביום שלישי אישרה ועדת החוץ והביטחון את הארכת תוקפו של חוק השירות הלאומי-אזרחי בחמישה חודשים נוספים. נתונים שהציג מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי, מלמדים שיותר ויותר חרדים משובצים לתפקידים ביטחוניים בשירות הלאומי-אזרחי, שהופך ליותר ויותר ביטחוני, מבצעי ומשמעותי. לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, אם בעשור הקודם רק מיעוט מקרב המשרתים החרדים פנה למסלולים הביטחוניים, הרי שבשנת 2026 אנו עדים לזינוק, כאשר 67.9% מהמשרתים בשירות לאומי-אזרחי בוחרים במסלול זה. מדובר בשינוי מגמה המעיד על רצון להשתלבות במערכים הלאומיים המרכזיים של מדינת ישראל בעת הזו.
אחרי שהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון הקבינט ביום רביעי כי "הצבא יקרוס לתוך עצמו", לנוכח העובדה שהממשלה לא העבירה חוק שיסדיר גיוס חרדים וגם לא פעלה למען הארכת שירות החובה ל-36 חודשים, פנה ראש הממשלה נתניהו למזכיר הממשלה פוקס ושאל אותו איפה עומד החוק שמאריך את השירות הסדיר. פוקס השיב שיש בעיות עם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, שמתנגדת לדבריו לקידום החוק ולהגדלת הנטל על כלל האוכלוסייה - לפני קידום חוק גיוס אפקטיבי לחרדים.
נתניהו אמר לאחר מכן: "אנחנו מחליטים לקדם את החוקים. תפקידה של היועצת המשפטית לייעץ. אנחנו מחליטים לקדם את זה". גורמים בקבינט אמרו כי קריאתו של הרמטכ"ל זמיר לא הייתה נגד החוק המוצע, אלא ניסיון להדגיש את הצורך בחוק שיביא לגיוס משמעותי של חרדים.
כפי שפורסם ב-ynet, נציגי החרדים בכנסת סירבו להיענות לבקשת הקואליציה לקיים פגרה ארוכה כדי להימנע מ"כאבי ראש" בכנסת. החרדים דרשו לחזור כמה שיותר מוקדם מהפגרה כדי להספיק לחדש את דיוני חוק הגיוס שהוקפאו ברגע ההסכמה להעביר את התקציב גם בלעדיו.
