תיאום ציפיות בין הדרג המדיני לציבור הוא תנאי לחוסן הלאומי. מלחמות מול ארגוני טרור אינן מסתיימות בהכרעה מוחלטת, אלא בתהליך ארוך של החלשה והרתעה שבסופו חייבת לבוא הסדרה מדינית, לעיתים עד כדי הסכם שלום.
בכל מלחמה יש שדה קרב גלוי ויש שדה קרב נוסף, פחות מדובר אך לא פחות חשוב-התודעה הציבורית. בשנתיים וחצי האחרונות נוצר בישראל פער הולך ומתרחב בין הציפיות של הציבור לבין המציאות הצבאית. פעמים רבות נשמעו אמירות על כך ש"חיסלנו", "השמדנו" או ״הסרנו אחת ולתמיד״ את האיום מצד ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה. אך המציאות הביטחונית מורכבת יותר. ארגוני טרור אינם רק תשתיות צבאיות ,הם בעיקר רעיון, אידיאולוגיה ורשת חברתית-פוליטית. לכן גם הישגים צבאיים משמעותיים אינם מביאים בדרך כלל להכחדה מוחלטת שלהם.
כבר במאה ה‑19 ניסח ההוגה הצבאי קרל פון קלאוזביץ עיקרון שנשאר רלוונטי גם היום: "המלחמה היא המשכה של המדיניות באמצעים אחרים", הצבא הוא זרועו של הדרג המדיני ולכן ההישגים הצבאיים חייבים להיות מתורגמים למטרות מדיניות ברורות וריאליות. כאשר ההצהרות הציבוריות מבטיחות הכרעה מוחלטת, אך בפועל התוצאה היא החלשה הדרגתית של האויב, נוצר פער שמערער את אמון הציבור.
חשוב להדגיש, מערכת הביטחון עצמה בדרך כלל אינה מציגה את המציאות במונחים של הכחדה מוחלטת. השיח הזה מגיע בעיקר מהזירה הפוליטית, שבה הצורך לייצר מסר ברור וחד לציבור מוביל לעיתים להצהרות חד‑משמעיות יותר. בטווח הארוך, הצהרות כאלה עלולות דווקא לפגוע באמון הציבור כאשר המציאות המורכבת מתבררת, בדיוק כפי שקרה ביום רביעי האחרון במטח של מעל 200 שיגורים של חיזבאללה לעבר הצפון.
הניסיון המצטבר במאבק בארגוני טרור מלמד כי היעד הריאלי אינו השמדה מוחלטת אלא פגיעה מתמשכת ביכולות, החלשת המחבלים, צמצום אמצעי הלחימה, פגיעה בשרשרת הפיקוד ובהתארגנות המבצעית, זהו תהליך מצטבר של שחיקה, לא אירוע חד‑פעמי של ניצחון מוחלט גם לאחר מבצעים מוצלחים ארגונים כמו חמאס יכולים להמשיך להתקיים, אמנם חלשים יותר, אך עדיין פעילים.
ללא איום פשיטה על יישובי הגליל
בזירה הצפונית למשל, אחת המטרות המרכזיות מול חיזבאללה היא יצירת מציאות ביטחונית שבה לא מתקיים איום פשיטה על יישובי הגליל, תרחיש שהפך מוחשי לאחר אירועי השבעה באוקטובר בדרום,המשמעות המעשית היא הרחקת הכוח הלוחם של חיזבאללה (כח רדואן ) מהגבול, עד מעבר לנהר הליטני וצמצום יכולתו להפעיל כוח התקפי קרוב ליישובי הצפון.
במקביל, המערכה הרחבה יותר נוגעת גם למערכת השלוחים האזורית של איראן,הרעיון האסטרטגי פשוט כאשר מצמצמים את יכולות "ראש התמנון", נפגעת גם יכולתם של השלוחים לפעול, במילים אחרות, פגיעה בתשתיות האסטרטגיות של איראן ובמערך התמיכה שלה יכולה להחליש לאורך זמן את ארגוני הטרור הפועלים מטעמה.
לצד זאת, קיימות מטרות מבצעיות ברורות: צמצום יכולות השיגור והרקטות פגיעה במשגרים ובמערכי הייצור, החלשת יכולות ההתבססות הצבאית, וניסיון לחזק את מוסדות המדינה בלבנון כך שיוכלו לממש ריבונות ולהגביל את פעילותם של חיזבאללה ו של ארגונים חמושים נוספים.
העורף הישראלי הוא אחד ממקורות הכוח המרכזיים של המדינה, חוסן אזרחי ואמון במערכת הם תנאי הכרחי להמשך פעולה צבאית ממושכת כאשר הציפיות מנוהלות באופן לא ריאלי, האכזבה עלולה לפגוע באמון , גם כאשר ההישגים המבצעיים משמעותיים
עם זאת, גם הישגים כאלה אינם מבטיחים מציאות נטולת איום המציאות האסטרטגית של ישראל מחייבת לעיתים נוכחות ביטחונית ממושכת במרחבים מסוימים. העובדה שישראל פועלת צבאית בשטחי אוייב שונים- בעזה, בלבנון או בזירות נוספות ,משקפת תפיסה ביטחונית שנועדה לייצר מרחב חיץ ולהקטין את הסיכון לאיום ישיר על העורף.
היציבות האמיתית מגיעה רק כאשר הם מתורגמים להסדרה מדינית
אולם בסופו של דבר, כוח צבאי לבדו אינו יכול להבטיח הסרה מלאה וארוכת טווח של איום ביטחוני. ההישגים המבצעיים יכולים ליצור תנאים טובים יותר להחליש אויב, לצמצם יכולות ולהרחיק סכנות,אך היציבות האמיתית מגיעה רק כאשר הם מתורגמים להסדרה מדינית. מטרות מדיניות ברורות, הסכמים יציבים ולעיתים אף הסכמי שלום הם המנגנון היחיד שיכול להפוך הישגים צבאיים זמניים לביטחון מתמשך.
הנקודה המרכזית היא תיאום הציפיות עם הציבור. העורף הישראלי הוא אחד ממקורות הכוח המרכזיים של המדינה, חוסן אזרחי ואמון במערכת הם תנאי הכרחי להמשך פעולה צבאית ממושכת כאשר הציפיות מנוהלות באופן לא ריאלי, האכזבה עלולה לפגוע באמון , גם כאשר ההישגים המבצעיים משמעותיים.
דווקא משום כך חשוב לומר את האמת המקצועית: הצבא לא יכול להעלים רעיונות או אידיאולוגיות, אך הוא בהחלט יכול להחליש, לפגוע ולהרתיע לאורך זמן פעולה עקבית כזו משנה את מאזן הכוחות ומייצרת מציאות ביטחונית טובה יותר.
טליה לנקריצילום: קרן זמסקיבסופו של דבר, הניצחון במאבק מול ארגוני טרור אינו רגע דרמטי אחד, אלא תהליך מתמשך של שחיקה והגבלת יכולות אםהדרג המדיני והציבורי יאמצו תיאום ציפיות מפוכח יותר לא רק שהאמון הציבורי יתחזק, אלא שגם ההישגים הצבאיים יובנו בהקשרם האמיתי, לא כהבטחה לעולם מושלם ללא איום, אלא כמאמץ מתמשך לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל.
בלי יעד מדיני ברור, גם ההישגים הצבאיים המרשימים ביותר נשארים רק עוד פרק במלחמת השחיקה ולעיתים אפילו נשכחים עם הזמן.
אל"מ במיל׳ טליה לנקרי לשעבר ר אגף במטה לביטחון לאומי וחברת פורום דבורה.
פורסם לראשונה: 12:30, 16.03.26
