כמה גורמים מרכזיים במאבק נגד המהפכה המשפטית שמוביל שר המשפטים יריב לוין, פרסמו מסמך בשם "יוזמת העצמאות", שלדבריהם עוסק בתיקון וחיזוק מערכת המשפט ומציג תוכנית אלטרנטיבית לרפורמה. יוזמי "העצמאות" הבהירו כי לא מדובר בקריאה להידברות עם הממשלה, וכי עד שלא תהיה עצירה מוחלטת של החקיקה - "אסור לייצר כל שיח עם הממשלה הפועלת בדורסנות".
המסמך פורסם על רקע כוונתו של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן להמשיך לדון השבוע בחוק יסוד: השפיטה ובחוק יסוד ההתגברות, לאחד את שתי ההצעות הללו להצעת חוק אחת ולקצר את משך זמן החקיקה. המהלך מתבצע במקביל למחאות נגד תוכניות נתניהו-לוין, המתקיימות כבר שמונה שבועות.
3 צפייה בגלריה
הפרות סדר באיילון
הפרות סדר באיילון
המחאות אמש נגד המהפכה המשפטית בת"א
(צילום: טל שחר)
3 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
רוטמן ולוין אחרי העברת חלק מסעיפי הרפורמה במליאה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
במסמך "היוזמה" נכתב כי החותמים עליו "שותפים לקווי היסוד שלו, על אף עמדותיהם השונות לגבי פרטי ההסדרים והפרוצדורות". חלקם כבר העבירו בעבר ביקורת על המהפכה המשפטית ועל אופן הליך החקיקה שלה.

עקרונות היוזמה

1. חוקה ומגילת זכויות: תחוקק חוקה על בסיס מגילת העצמאות, שתכלול הגנה על זכויות האדם והאזרח כולל הזכות לשוויון. 2. בחוק יסוד: החקיקה, שאמור להסדיר את היחסים בין הרשויות, תוגדר עליונותם של חוקי יסוד חוקתיים על "חוקים רגילים". 3. ביקורת שיפוטית: תוגדר ותעוגן סמכותו של בית המשפט העליון לביקורת שיפוטית על חוקתיות חקיקה. 4. עצמאות הייעוץ המשפטי: יעוגן מעמד הייעוץ המשפטי בחקיקה ראשית, שתבטיח את עצמאותם וסמכויותיהם של היועצים המשפטיים. 5. עצמאות הוועדה לבחירת שופטים: הרכב הוועדה ישקף מגוון תפיסות ועמדות ולא יהיה נתון לשליטת הקואליציה. 6. עצמאות שומרי הסף והשירות הציבורי: יעוגן מעמדו של השירות הציבורי כמערכת שתכליתה לשרת את טובת הציבור ולא את האינטרס הפוליטי של הממשלה. 7. גישה לצדק: יובטח שירות משפטי יעיל ונגיש באמצעות שורה של צעדים ותישקל הקמת ערכאה נוספת. ימונו שופטים נוספים הדרושים למערכת וכן יינקטו הליכים של ייעול הליכים והורדת עומס.
במסמך היוזמה צוין כי שינוי יסודי בשיטת המשטר חייב להיעשות בהסכמה רחבה וכי ישנם קווים אדומים שעליהם אין להתפשר. לטענתם שינוי חוקתי חייב להתקיים במקביל לעיגון מגילת זכויות; כל שינוי של חוקי יסוד העוסקים בהגנה על זכויות ובעיקרי המשטר, יחייב הסכמה פוליטית רחבה והליך מיוחד הכולל רוב מיוחס, מספר הקריאות ופרק זמן מינימלי ביניהן; עד להסדרת הרפורמה לא תוגבל הסמכות של בג"ץ לערוך ביקורת שיפוטית על בסיס חוקי יסוד; לא תתאפשר כל פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה; הוועדה לבחירת שופטים לא תישלט על-ידי הקואליציה, הממשלה או בית המשפט.
היוזמים והשותפים לניסוח המסמך הם פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, מטה המאבק באוניברסיטת תל אביב, צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, פורום הכלכלנים, מפקדים למען ביטחון ישראל, לוחמי כיפור 73', התנועה הדמוקרטית האזרחית, פרופ' אסף שרון, פרופ' חיים בן-שחר, המשפטן פרופ' ברק מדינה, המשפטן פרופסור יניב רוזנאי, עו"ד דינה זילבר לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועו"ד גלעד שר.
ח"כ יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי) התייחסה הבוקר לקריאות לפשרה בריאיון לאולפן ynet, ואמרה כי "הקריאה של הקואליציה להידברות היא פיקציה. אתם פחות מחודשיים בשלטון, בואו נעשה את השינויים החשובים בהסכמה רחבה". שאשא ביטון הסבירה כי גם במפלגתה "מאמינים שצריך שינויים במערכת המשפט. אחרי 75 שנים, זה בסדר לעשות את ההתאמות הנדרשות".
שאשא ביטון טענה כי גם מצביעי ליכוד "מתייצבים למחאה, כי הם מבינים שהמשטר בסכנה. אנחנו חייבים להמשיך במחאה בכל הכוח". לדבריה, "אולי זה יפתח למישהו את העיניים בצד השני, שיבינו שאפשר לעצור, לדבר ולראות איך עושים את הדברים האלה בהסכמות רחבות ולא בצורה דורסנית, כוחנית וחד צדדית. איך עושים רפורמה משפטית מאוזנת שתטיב עם האזרחים, ולא כזאת שתדרוס את זכויות האזרח".