המשנים ליועצת המשפטית לממשלה קבעו כי הצעת יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) בעניין מתווה גיוס החרדים שנדון היום (ראשון), מעלה שלא רק שאין בה כדי לקדם את גיוסם, אלא טמון בה תמריץ שלילי לגיוס ואף עיגון לטווח הארוך של חוסר השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור שאינו משרת והחרפתו. הצעת ביסמוט, אם תעבור, תעניק פטור מיידי ליותר מ-95% מחייבי הגיוס החרדים. חוות דעת זו מגיעה בהמשך לחוות הדעת שפרסמה החודש היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שבה נקבע כי חוק הפטור מגיוס הוא לא חוקתי ונותן מענה לצורכי הישיבות בלבד.
הפגנת חרדים קיצונים נגד חוק הפטור מגיוס במחלף גהה על כביש 4
(צילום: עידו ארז, יריב כץ)
לדברי המשנים, הצעת החוק מסיגה לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא (הסנקציות האישיות) לשם הגיוס, לעומת המצב המשפטי הקיים על מנת להשיג את מתן המענה לצורכי הצבא בעת הנוכחית. עצם הקביעה בהצעת ביסמוט שקבוצה מסוימת באוכלוסיה תיהנה מחובת גיוס "קהילתית", להבדיל מחובת גיוס אישית של כל הצעירים המתגייסים לצבא, היא בפני עצמה סטייה מהותית מעקרון השוויון והעדפה של קבוצה מסוימת.
המשנים ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, קבעו: "דומה כי הצעת החוק נותנת מענה קודם כל לצורכי הישיבות - בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים ובהחזרתו על כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי; ולעומת זאת, ההצעה אינה כוללת הסדרים שיש בהם כדי לקדם את צורכי הביטחון הדחופים כפי שהציגם הצבא, להפחית את הנטל מכתפי מערך המילואים, והיא אינה מעניקה לגופי המדינה והצבא כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס באופן מיידי".
המשנים מתריעים מפני "נפילת" הנשק של סנקציות אישיות כלפי משתמטים. לדבריהם, "אישור הצעת החוק במתווה הנוכחי לא תאפשר עוד לאכוף את החוק על אלפי תלמידי הישיבות שהוכרזו משתמטים, ותוקפם של עשרות אלפי צווי ההתייצבות שהוצאו – יפקע. כלומר, הסנקציות האישיות שקיימות היום לעידוד גיוס לצה"ל, הנובעות מחובת הגיוס האישית הקיימת כיום – יתבטלו כלא היו. בנוסף, לאחר אישור הצעת החוק, הממשלה תהיה מוסמכת להשיב את התקציבים למוסדות החינוך בהם לומדים תלמידי הישיבות, ולהחזיר תשלום תמיכות ישירות ועקיפות למי שהם כיום חייבי גיוס עבור לימודים במוסדות, באופן שיסכל אף הוא את תכלית הגיוס והבטחת השוויון בנטל".
המשנים ליועמ"שית הוסיפו: "המתווה המוצע עומד בסתירה גם מול קביעת בית המשפט בדבר חובת הממשלה לגבש עד לתחילת חודש ינואר 2026 תכנית אפקטיבית לגיוסם של כל בני הישיבות שקיבלו צווי התייצבות לצה"ל ואלפי המשתמטים, לרבות שלילת הטבות כלכליות שניתנות במישרין ובעקיפין לכלל המשתמטים".
לא ניתן יהיה להגן על החוק בבג"ץ
הייעוץ המשפטי רומז שמכיוון שהמתווה המוצע גם רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון - קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים. כלומר, לא ניתן יהיה להגן עליו בבג"ץ. להשקפתם כדי החוק יהיה חוקתי, "נדרשת רביזיה יסודית, כאשר נקודת המוצא היא חובת הגיוס השוויונית והאחידה האמורה לחול על הכול, צורכי הצבא העדכניים, הנטל הכבד שמשרתי המילואים ממילא נושאים בו ומימוש ערך השוויון".
הם הוסיפו: "במקום חובת הגיוס הכללית, האחידה והשוויונית שמוטלת היום על כלל הציבור החייב בשירות צבאי, כולל בני הציבור החרדי בגילאי הגיוס, ההצעה מעניקה זכות גורפת לחברי קבוצה זו לקבל דחיית שירות חוזרת ונשנית של חובת הגיוס עד גיל הפטור. ההצעה קובעת מתווה יעדים קבוצתי שקיומו תלוי ברצונם הטוב של הפרטים, באופן המנתק את הקשר הישיר בין התנהגותו של הפרט לבין התוצאות שייגזרו ממנה".
לדבריהם, עצם הקביעה בהצעת ביסמוט שקבוצה מובחנת תיהנה מחובת גיוס "קהילתית", להבדיל מחובת גיוס אישית של כל המתגייסים לצבא, היא בפני עצמה סטייה מהותית מעקרון השוויון והעדפה של קבוצה מסוימת.
המשנים מוסיפים שההצעה החדשה פוטרת רטרואקטיבית את החרדים שכבר נקראו לשירות ואף אלה שהוכרזו כמשתמטים, מן התוצאות המשפטיות שכבר הופעלו ביחס אליהם. הם ציינו: "משמעות הדבר היא הורדה לטמיון של מאמצים משמעותיים של מערכת הביטחון וגורמי צה"ל, אשר מקדישים בשנתיים האחרונות משאבים ניכרים לצורך אכיפת חובת הגיוס על כלל האוכלוסייה. במובן זה, הצעת החוק שלפנינו אף עומדת בסתירה לפסק הדין בבג"ץ שהורה לצבא לקדם צעדי אכיפה פליליים, כדי להגביר את השוויון בנטל השירות".
עוד כתבו המשנים של בהרב-מיארה: "מדובר, בפגיעה קשה ביותר בערך השוויון, כאשר הצעת החוק מסירה באופן שיטתי כל אמצעי אפקטיבי שנתון היום בידי הממשלה והצבא על מנת לקדם את השוויון בנטל השירות הצבאי ולספק את צורכי הצבא בהיבטי כוח אדם, לטובת מענה לאינטרסים הביטחוניים של המדינה, ואינה מביאה בחשבון את פסיקת בית המשפט העליון".
"יעד גיוס כה נמוך - אינו ברור"
המשנים ליועמ"שית הוסיפו: "ההסדר מבקש לעגן בחקיקה ראשית הפרדה חדה ויסודית בין חובת הגיוס של הציבור הכללי המשרת לבין חובת הגיוס של אדם המשתייך לחברה החרדית. בעוד שביחס לכלל האוכלוסייה חובת הגיוס לצבא מדובר בחובה אישית, החלה על הפרט, שהפרתה גוררת סנקציות אישיות כולל סנקציות פליליות, חובה כזו לא תחול על בני הציבור החרדי. בני הציבור החרדי לא יחובו חובת גיוס אישית, אלא 'הקהילה' היא זו שתעמוד מול רשויות המדינה והצבא והחובות הן שלה כגוף קולקטיבי. מכאן נגזרת התייחסות שונה לחלוטין לחובת הגיוס של בני הציבור החרדי ששזורה כחוט השני לאורך כל הוראות הצעת החוק. התייחסות שונה זו משפיעה באופן ישיר ועמוק על מישור אפקטיביות הסנקציות. התייחסות שונה זו לחובת הגיוס משקפת בפני עצמה פגיעה חמורה בעקרון השוויון, אשר אינה עומדת באמות המידה החוקתיות בנסיבות העניין".
המשנים הודיעו ש"גם מנקודת המבט של הציבור החרדי, ואף בהנחה כי הגדלת שיעור המתגייסים מקרב הציבור החרדי לשירות צבאי היא תהליך הדרגתי, לא ברור מדוע נבחר בהצעת החוק יעד גיוס כה נמוך לשנת הגיוס הראשונה. נקודת המוצא של החוק עומדת על אחוזים בודדים מתוך מאגר הגיוס הפוטנציאלי, ובהינתן גיל פטור של 26, כפי שמוצע בהצעת החוק, קבוצה של שמונה שנתונים - הווה אומר, כ-100,000 איש. בהינתן העובדה שבמצב החוקי הקיים, כלל תלמידי הישיבות בגילאי גיוס חייבים בשירות צבאי, ואף מחזיקים בצווי גיוס שנשלחו אליהם, מדובר בהענקת פטור מיידי למעל מ-95% מחברי הקבוצה האמורה".
