הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, החליט על מסקנות אישיות וצעדים פיקודיים בעקבות כישלון הצבא לפני ותוך כדי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. ההחלטה, שתיושם בשורת פגישות שייערכו בשעות הקרובות היום (ראשון), כבר גורמת לסערה ומחלוקת קשה בקרב הבקיאים בה - ועתידה להביא לטלטלה בצה"ל.
רא"ל אייל זמיר הורה אמש לזמן אליו בדחיפות לשעות הקרובות חלק גדול ממי ששימשו בתפקידים בכירים במטכ"ל - בתקופה שקדמה ועד למתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר - וזאת בעקבות מסקנות ועדת תורג'מן. הזימון ניתן לכל קצין בנפרד, ולשכת הרמטכ"ל עשתה אתמול והבוקר מאמצים גדולים לסיים את כל הפגישות עד השעה 20:00, ייתכן כדי להספיק למהדורות הערב בטלוויזיה.
בין השאר, זומנו לשיחה ראש אמ"ן שלומי בינדר; מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר; מפקד חיל הים, אלוף דוד סלמה; ראש אגף המבצעים בזמן המתקפה, אלוף עודד בסיוק; ראש אמ"ן בזמן המתקפה אהרון חליוה; מפקד אוגדת עזה ב-7/10, תת-אלוף אבי רוזנפלד; מפקד 8200 לשעבר יוסי שריאל; ראש חטיבת ההפעלה לשעבר באמ"ן, תת-אלוף ג'; ראשי אגף המודיעין ומפקדי יחידות מרכזיות בו; וכן אלוף ירון פינקלמן, ששימש ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל עד כמה חודשים לפני האסון - ואלוף פיקוד הדרום במהלכו. פינקלמן סיים את תפקידו, אך מתברר כי לא פרש מצה"ל, והוא ממשיך לעבוד בנוגע לחקר המלחמה.
חלק מהמוזמנים ייפגשו עם הרמטכ"ל וחלק עם סגנו, אלוף תמיר ידעי, כשכל אלה קצינים שהשתחררו בינתיים משירות. חליוה, שלא נמצא בארץ, זומן גם הוא - וכנראה יגיע בהמשך. בנוסף להם, מספר אלופי-משנה בשירות קבע באמ"ן זומנו להופיע היום בפני ראש אגף המודיעין - האלוף בינדר שזומן גם הוא לשיחה - והאחרון היה אמור למסור להם את המסקנות האישיות ולהודיע להם על צעדים פיקודיים שהוחלט, אם הוחלט, לנקוט נגדם.
ההחלטה עוררה מחלוקת קשה אצל קצינים בכירים בצבא, בהווה ולשעבר. כך למשל לגבי הפגישות עם אלוף בינדר, ששימש ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, ושוועדת תורג'מן פסלה את התחקיר שהוכן אודותיו ואודות אנשיו תוך שהיא לא חוסכת בביקורת מהחטיבה, מהאגף ומהעומד בראשה. הביקורת שנמתחה על תפקידו של אלוף בינדר כרח"ט מבצעים באותו יום ארור מולידה את הביקורת, "שלא ייתכן שהאיש הזה, שנמצא בלב הפועם של הפיקוד הצבאי ברגעים המכריעים, פיקוד שלא מצליח במשך שעות ארוכות והרות גודל לקבל תמונת מצב, שלא לדבר על לשנות את המצב, הוא זה שינזוף באחרים שכשלו באותו יום".
ואכן, לאחר הפרסום ב-ynet על זימון הקצינים לשיחות אצל ראש אמ"ן בינדר, טענו בצה"ל שמדובר ב"תקלת זימון" - ואת הפגישות עם קציני אמ"ן יערוך סגן הרמטכ"ל ידעי.
יש שרואים בהחלטת הרמטכ"ל אפליה אסורה שמטילה את האחריות רק על חלק מהאשמים ומנסה להציל אחרים, אותם הרמטכ"ל החליט לקדם, תוך יישור קו עם ניסיון הממשלה והעומד בראשה לטעון כי צה"ל והשב"כ אשמים בכל מה שקרה. בנוסף, גורמים משפטיים בכירים בצבא לא בטוחים שההחלטה של זמיר תעמוד מול ביקורת שיפוטית של בג"ץ, שכן הסנגוריה הצבאית עתרה נגד מבקר המדינה על שהודיע כי הוא מתכוון לגבש מסקנות אישיות נגד האחראים לאסון, סמכות שנחשבת למעין שיפוטית, וזאת מבלי לתת להם את זכות העיון וההיוועצות.
טענות נוספות עלו על כך שעניין חומת יריחו לא נבדק, למרות שוועדת תורג'מן הצביעה על כך שהנושא לא נבדק לעומקו, וזאת לאחר שנחשף בחדשות קשת כי זמיר עצמו קיבל כאלוף פיקוד דרום את אחת מגרסאות הפקודה שהושגו בידי המודיעין הישראלי, וכלל לא ברור מה ואם עשה איתה ומה אמר אודותיה למחליפו בתפקיד, הרצי הלוי.
ואומנם, כך לפי אותם גורמים, כל בדיקת נושא ה-7/10 בצה"ל נחשב לתחקירים מבצעיים, ואלה אינם כפופים לדינים או לחובות בפורומים שיפוטיים - וזאת כדי לשמור על רעננות מבצעית ומהירות בגיבוש המסמכים. אבל צה"ל היה זה שטען כי בנושא כה קריטי, גם להיסטוריה גם להווה, וכשהוא נוגע בשאלת אחריותם או אשמתם של בכירים, יש להתייחס אליהם כמי שמגיעים לוועדת חקירה ממלכתית, זו שטרם קמה.
"עכשיו הרמטכ"ל בעצם עושה בדיוק את ההיפך ממה שהסנגוריה הצבאית עתרה לבג"ץ לגביו", אומר אחד מהגורמים המשפטיים. "מבקר המדינה יוכל לקחת את המסקנות של הרמטכ"ל ולעקוף כך את העתירה החריפה שצה"ל עצמו הגיש. דוח ועדת תורג'מן עצמו לא כולל את המסקנות האישיות ולא ניתן לדעת מה הוועדה באמת המליצה, מה הועבר בנספח סודי ישירות לרמטכ"ל, ומה מתוכו הוא יישם".
הוועדה שבראשה עמד אלוף במיל' סמי תורג'מן, שהיה בין השאר מפקד פיקוד הדרום וראש חטיבת המבצעים, בדקה את התחקירים שביצע הצבא בכל מה שקשור בהתנהלות שקדמה ל-7/10. הוועדה לא קיבלה מנדט מהרמטכ"ל זמיר להמליץ על הדחות, אך לפי תפיסתו של תורג'מן, הדוח שלו חייב היה להוביל למסקנות אישיות.
ביום שבו הוצג דוח ועדת תורג'מן, אמר הרמטכ"ל כי הוא סבור שיש להקים ועדת חקירה "חיצונית, מערכתית, רב תחומית ואינטגרטיבית" - ולראשונה מפרוץ המלחמה לא הזכיר את המונח "ממלכתית". עד לפני חודשים ספורים הרמטכ"ל זמיר, כמו קודמו הרצי הלוי, קרא לכונן ועדת חקירה ממלכתית, שנגזרת מתוקף חוק, חבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון ויש לה סמכויות להגיש מסקנות אישיות כהדחות של כלל בעלי התפקידים, כפי שתמצא לנכון.
אבל הממשלה ובראשותה ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחים את רעיון הוועדה הממלכתית בתוקף, וטוענים כי "חצי עם מתנגד לה", אף שכבר עברו יותר משנתיים מאז 7/10. בשבוע שעבר העבירה הממשלה החלטה לכונן "ועדת חקירה לאומית", ובהמשך מינתה ועדת שרים, בהובלתו של שר המשפטים יריב לוין, שתקבע את המנדט לחקירת מחדל 7 באוקטובר.
החורים במסקנות ועדת תורג'מן
ועדת תורג'מן היא הפורום הרביעי שהתמנה כדי לחקור את צה"ל בכל הקשור למתקפת אוקטובר 23'. בתחילת ינואר 2024, כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, החליט הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף הרצי הלוי, להתחיל בתהליך של תחקור מבצעי ומודיעיני של אירועי 7 באוקטובר. מטרת הצוות לא הייתה להחליף ועדת חקירה ממלכתית עתידית, אלא לספק לצבא תובנות מבצעיות מיידיות להמשך הלחימה ולהבנת הכשלים המערכתיים בפיקוד הדרום ובאמ"ן.
הלוי מינה צוות של אלופים במילואים, שאינם חלק משרשרת הפיקוד הנוכחית, כדי להבטיח בחינה אובייקטיבית וחיצונית. הצוות כלל את שאול מופז (רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר), הרון זאבי-פרקש (ראש אמ"ן לשעבר) ואלוף סמי תורג'מן (אלוף פיקוד הדרום לשעבר) – שיועד לתחקר את פיקוד הדרום ואת ההגנה בגבול עזה.
ב-4 בינואר 2024, זמן קצר אחרי שדבר הקמת הצוות פורסם מעל עמודים אלו, התקיימה ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני. הישיבה, שזכתה לכינוי "ליל הצרחות" או "המארב לרמטכ"ל", התפוצצה בעקבות מתקפה חריפה ומתואמת של שרים מהימין (בעיקר מירי רגב, דוד אמסלם, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר) נגד הרמטכ"ל הלוי על שהעז להקים את הצוות ולכלול בו אנשים כמו מופז - שהיה שר הביטחון בעת ההתנתקות ב-2005 - ולכן לדעת שרי הממשלה פסול מלכהן. בעקבות הלחץ הפוליטי הכבד, וההבנה שהצוות לא יוכל לתפקד ללא גיבוי מדיני, החליט הרמטכ"ל הלוי להקפיא את פעילות הצוות החיצוני.
לאחר פירוק "ועדת תורג'מן/מופז", שינה צה"ל אסטרטגיה ועבר למודל של תחקירים פנימיים-פיקודיים. במקום צוות חיצוני בראשות אלופים במיל', התחקירים בוצעו על ידי המפקדים בשטח (או מפקדים שמונו אד-הוק בתוך היחידות). אחרי סיום העבודה על מרבית התחקירים, פרסום חלקים מהם וביקורת שנמתחה על חלק מהם גם כאן, מעל עמודים אלו, ולאחר כניסתו לתפקיד, החליט הרמטכ"ל זמיר למנות צוות בדיקה נוסף - בראשות האלוף תורג'מן - כדי לבדוק את איכות והיקף התחקירים שבוצעו בצה"ל.
הצוות כלל שורת קצינים בכירים ומנוסים, לרבות מפקדי חילות האוויר והים לשעבר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, קצינים בכירים מאוד בפיקוד הדרום ועוד. מאידך, יש הטוענים כי יש גם בקצינים הללו, שחלקם שירת בצה"ל בעשור האחרון, כאלה שמעורבים בתהליכים הקשורים גם הם למתקפת 7 באוקטובר - ולכן אינם אובייקטיבים.
הוועדה עסקה בנושא זמן ארוך יותר משהוקצב לה, ובסופו של דבר הדוח שלה עוסק גם בבחינת איכות התחקירים, תוך שהוא מסמן חלק מהם כתחקירים טובים, חלק כבינוניים וחלק כתחקירים שצריכים להיפסל. אבל הוועדה הרחיבה בפועל את המנדט שלה ועסקה גם בנושאים עצמם, בסיבות לכישלון, ולא רק באופן שבו הם נחקרו. הדבר יצר אזורים שבהם הוועדה העמיקה בבחינה ובחקירה, ואזורים שבהם סברה, לעיתים מאילוצים של כוח אדם וזמן, שצריך להשקיע פחות.
הוועדה גם סימנה במסקנות שלה שורה של נושאים שכלל לא נבדקו במסגרת צוותי הבדיקה שהוקמו בזמנו, ושהיא ממליצה לבדוק. בין השאר מדובר בכל מה שקשור להשגת הגרסאות השונות של תוכנית ההתקפה של החמאס - שכונתה במודיעין הישראלי "חומת יריחו" - ולאופן שבו החומר טופל לאורך השנים. לא ברור מדוע ועדת תורג'מן, שכן חקרה לעומק נושאים מהותיים מבצעיים ומודיעיניים שונים, מעבר לנאמר בתחקירים, הותירה את הנושא לבדיקה עתידית ולא בדקה אותו בעצמה.
המודיעין הישראלי השיג גרסאות שונות של חומת יריחו מ-2018 ועד 2022. את הגרסה שהושגה ב-2018 הציג ראש ענף פח"ע במודיעין פיקוד הדרום לאלוף הפיקוד זמיר. אך כל שאר הגרסאות והטיפול בהן שקע ונעלם ולא הותיר עקבות של היערכות שונה בשדה הקרב או זיכרון ארגוני של תוכנית ההולכת ומתפתחת. כאמור, בחדשות קשת פורסם לראשונה על ההיכרות של זמיר עם התוכנית.
באחד מהנושאים הכי שנויים במחלוקת מאז המלחמה - מינויו של ראש חטיבת המבצעים ב-7 באוקטובר שלומי בינדר לתפקיד ראש אמ"ן - הודיעה ועדת תורג'מן כי יש לערוך מחדש חלקים נרחבים של התחקיר אודות תפקוד החטיבה. העבודה הזו טרם הושלמה, אך הוועדה מתחה ביקורת חריפה על תפקוד חטיבת המבצעים באותו יום.
הדיון במסקנות הוועדה הוקפא בשל מה שהוגדר נסיבות מבצעיות, ערב הכניסה המתוכננת להתקפה בעזה.
יש הסבורים כי ההקפאה נבעה גם, בין השאר, מהמאבק חסר התקדים שפרץ בין צה"ל למבקר המדינה, מאבק שבמסגרתו הוגש בג"ץ נגד המבקר ובו דרישה להעניק זכויות לכל מי שיש סכנה כי תוטל עליו אחריות אישית, באופן זהה למי שמקבל מכתב אזהרה מוועדת חקירה ממלכתית. הזכויות האלה כוללות ייצוג בידי עורך דין, עדויות נרחבות לפני ההגעה למסקנות ועיון בכל חומרי הוועדה. "כעת, נקיטה במסקנות אישיות בנוהל שלא כולל את כל אלה הוא למעשה סתירה וסטירה למה שהצבא עצמו טען", אומר גורם צבאי משפטי.
גורם אחר, הבקיא בעבודת מערך התחקירים של צה"ל ושל ועדת תורג'מן, אומר בכעס שהוא לא מנסה להסתיר: "למה הרמטכ״ל זמיר אישר לקדם את אלוף-משנה ל' לקצין מודיעין ראשי למרות שהיה שנתיים קצין המודיעין של פיקוד הדרום? זה שלא בנה מודל התרעה, וסגר את מדור התרעה בפיקוד. בתקופה הזו בדיוק קיבל אלוף פיקוד הדרום, אייל זמיר, סקירה על 'חומת יריחו', ולמיטב ידיעתי הוא לא חפף עליה את הרצי כשזה החליף אותו".
גורם שלישי מתח ביקורת על כך שטרם נערך, או לכל הפחות הסתיים, התחקיר של זרוע היבשה במלחמה - הזרוע שבראשה עמד האלוף תמיר ידעי, סגן הרמטכ"ל דהיום, ומי שעתיד להטיל אחריות אישית בהמשך היום על מספר קצינים בכירים.
