כמו מילואימניקים רבים, גם אני קיבלתי בימים האחרונים עוד צו מילואים. אל הקושי הרגיל מבחינת המשפחה, העבודה, התחביבים והחיים שלי באופן כללי, מתלווה קושי מיוחד. התופעה הזו אמנם מתרחשת כבר שנים, וביתר שאת מאז טבח 7.10, אבל בשבועות האחרונים כמעט ולא עובר יום מבלי שמתפרסם עוד מקרה של אלימות יהודית כלפי פלסטינים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. בניגוד לטרור הפלסטיני, שמקבל טיפול נחוש ואגרסיבי מכוחות הביטחון, האלימות מהצד היהודי, שמתרחשת בצורה שיטתית במטרה לגרש כמה שיותר פלסטינים ממקומם, ולכן ראויה להיקרא אף היא "טרור", זוכה ליד רכה הרבה יותר. לעיתים הכוחות שמוזעקים למקום מתעלמים מהאלימות ומהביזה מהצד היהודי, לעיתים הם עוצרים דווקא את הצד הפלסטיני, ולפעמים, אוי לאותה הבושה, הם לוקחים חלק פעילים במופעי האלימות.
בראיון ארוך לפודקאסט "על המשמעות" מספר אלישע ירד, ממובילי ה"חוות" ביו"ש ולשעבר דוברה של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, את שיטת העבודה. לאחר שהמראיין שאל אותו האם ה"חיכוך" שהם יוזמים עם הפלסטינים ומביא לאלימות הוא יוזמה שלהם, עונה ירד כי "אנחנו חד משמעית יוזמים חיכוך ואנחנו גם גאים בזה". הוא ממשיך ואומר, בהתייחסו לפלסטינים שיושבים בשכנות אליו: "אני אעשה כל מה שאני יכול בשביל לסלק אותו, בשביל לפגוע בו, או לכל הפחות בשביל להרתיע אותו בינתיים...."
בהמשך הראיון ירד את שיטת ההכחשה הנפוצה ביותר, כאילו מדובר בעשבים שוטים מעטים: "התופעה של פגיעה באויב היא דבר שהוא ממש לא נחלת האנשים בגבעות... זה ממש לא 70 ולא 700, זה הרבה יותר. זה אנשים מתוך יהודה ושומרון... ואתם מגמדים את התופעה הזאת, לכן גם אף פעם לא תצליחו למגר אותה...".
לבסוף ירד מסביר מה מטרת הטרור שמפעילים הוא וחבריו: "התקווה שלהם הולכת ונגוזה, הם הולכים ומתייאשים, והשלב הבא זה יהיה פשוט להגר, להגר מרצון. והם כבר הולכים ומהגרים, וצריך לדחוף אותם עוד".
אחריותו של צה"ל כלפי המתרחש ביו"ש
אם תיכנסו עכשיו לאתר צה"ל תמצאו שם, שחור על גבי לבן, את אחריותו של צה"ל כלפי המתרחש ביו"ש: "עם כניסת כוחות צה"ל לאזור, מונה מפקד פיקוד המרכז כ'מפקד הצבאי' באזור, והוא נושא באחריות הכוללת לבטחון ולחיים האזרחיים באזור", וכלפי הפלסטינים המתגוררים באזור: "על פי דיני התפיסה הלוחמתית, המפקד הצבאי אחראי לשמירה על זכויותיה של התושבים שהתגוררו באזור ערב כניסת כוחות צה"ל אליו, המוגדרים כ'תושבים מוגנים'... התושבים המוגנים זכאים להגנות שונות - חייהם וכבודם מוגנים מפני פגיעה".
מפקדי הצבא חייבים להתעורר. עליהם להחזיר את צה"ל לבסיס הערכי שעליו הוא עומד, להשיב למקומם הראוי את המשמעת, המקצועיות וטוהר הנשק, ולהפסיק לתת יד לפירוקו מבפנים על ידי גורמים שלא טובת המדינה וטובת הצבא עומדים לנגד עיניהם
צה"ל מועל באחריות שלו ואינו ממלא את תפקידו כראוי. ברל כצנלסון כתב אמר פעם ש"יהי נשקנו טהור. אנו לומדים נשק, אנו נושאים נשק, אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו. אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים", אך לצערי, ערך זו אינה מתקיימת כראוי. עוד ועוד מילואימניקים שמשרתים באזור מספרים על חוסר האונים כלפי האלימות שמפעילים חלק מתושבי החוות והמאחזים, על הכניעה המוחלטת לתכתיביהם ועל חוסר הגיבוי שהם זוכים לו כשהם רוצים לבצע את התפקיד שאותו הם אמורים לבצע מכוח החוק.
הם מתארים איך אי אכיפת המשמעת הצבאית וההתנהלות בניגוד לערכי צה"ל, גם פוגעים במסגרת הצבאית וביכולתה לתפקד כראוי ולמלא את משימות השמירה על הביטחון שעליהם היא אמונה.
אביעד הומינר-רוזנבלוםההתנהלות הזו היא קודם כל חרפה מוסרית ומעילה של מפקדי צה"ל בתפקידם. אך מעבר לכך, היא מהווה גם שבירת אמון מוחלטת כלפי המילואימניקים שמגוייסים אף הם מכוח חוק, ואמורים לבצע אך ורק פעילות העומדת בדרישות החוק, ערכי צה"ל והמוסר הבסיסי.
מפקדי הצבא חייבים להתעורר. עליהם להחזיר את צה"ל לבסיס הערכי שעליו הוא עומד, להשיב למקומם הראוי את המשמעת, המקצועיות וטוהר הנשק, ולהפסיק לתת יד לפירוקו מבפנים על ידי גורמים שלא טובת המדינה וטובת הצבא עומדים לנגד עיניהם. כדי שכל אם עבריה תדע שהפקידה בניה בידי מפקדים הראויים לכך - עליהם להיות כאלה באמת ובתמים.
רס"ן במיל' אביעד הומינר-רוזנבלום הוא חבר ב"רוח קרב – מטה המילואימניקים"
