"מטרה מספר 1: לשמור על הנפט והגז זולים לאמריקנים. מטרה מספר 2: להבטיח שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני". זה סדר העדיפויות שהציב אמש (חמישי) סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס, שנשאל בריאיון ל"פוקס ניוז" איך נראה מבחינתו סיום העימות עם איראן.
ריאיון ואנס לפוקס ניוז
(צילום: מתוך X)
"הדבר שאני יכול לומר בביטחון הוא שאני חושב שזה ייגמר כשארה"ב במעמד חזק יותר, עם איראן בלי נשק גרעיני, ועם מצר הורמוז שחוזר למצב שבו מחירי הנפט והגז יציבים עבור העם האמריקני", אמר בריאיון. "אנחנו משתמשים בכלים האלה בצורה מאוד סלקטיבית, אסטרטגית, כדי להשיג את התוצאה שהנשיא צריך לטובת העם. להבטיח שמדינות המפרץ ימשיכו לשלוח נפט וגז לכלכלת העולם, למען יציבות במחירי האנרגיה. זה כמובן חשוב לארה"ב. אני יודע שהנפט ירד היום, והוא ירד הרבה מהשיאים בימים הראשונים של הסכסוך".
אז אמר כי "זו מטרה מספר 1: לשמור על נפט וגז זולים לתושבי ארה"ב בכל רחבי ארצנו. ואז, כמובן, מטרה מספר 2 היא להבטיח שאיראן לעולם לא תשיג נשק גרעיני. אני מרגיש בטוח שאנחנו משיגים את שתי המטרות האלה, אבל זה דבר בלתי צפוי מטבעו כי האיראנים עצמם בלתי צפויים, ולפעמים הם לא מכבדים את ההתחייבויות שהם נתנו לנו".
דבריו מאשרים את הגישה הזהירה יותר שמועדפת על-ידי הממשל האמריקני, שמתמקד בלחץ כלכלי חזק על איראן. כמו כן, בריאיון שקיים הלילה שר האוצר של ארה"ב סקוט בסנט ל"ניוזמקס", אמר כי "אנחנו הולכים ליישם אמצעים שמעולם לא נראו באיראן". לדבריו, "זה יהיה שילוב של בידוד כלכלי שהעולם לא ראה אף פעם, והסגר המתמשך במצרי הורמוז שימנע מכל דבר להיכנס או לצאת מנמלי איראן".
זאת ברקע הדיונים המתקיימים בימים האחרונים על החזרה למזכר ההבנות, אם כי שלשום בכיר איראני אמר כי "לא חלה שום התקדמות". בהתאם, בריאיון אמר השבוע טראמפ כי השיטה כרגע היא לנסות ולהשיג ניצחון כלכלי: "יש להם 300% אינפלציה, למטבע שלהם אין כמעט ערך. מבחינה כלכלית הם בכאוס. אנחנו שולטים בכסף שלהם. אני הבנקאי שלהם!".
מכסים חדשים - על ייבוא רחפנים: "לא מייצרים מספיק"
בתוך כך, הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יטיל מכסים על ייבוא רחפנים ורכיביהם, כולל מכמה בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב, בטענה שהמדינה "תלויה מדי" במקורות זרים של רחפנים. הבית הלבן הודיע כי מכס של 100% לפי ערך יוטל על רחפנים "בגודל מסוים או בעלי יכולות מסוימות הרגישות במיוחד לצורכי ביטחון לאומי", והוסיף כי יוטל מכס של 25% על רחפנים קטנים יותר בגודלם.
בנוסף יוטל מכס של 15% על רחפנים ורכיבים מהאיחוד האירופי, יפן, ליכטנשטיין, דרום קוריאה, שוויץ וטייוואן, ומכס של 10% על כאלו מבריטניה. לדברי טראמפ, שר המסחר הווארד לוטניק בדק את השפעות הייבוא של רחפנים, ומצא כי "חדירת הייבוא מיצרנים זרים משמעותית, וכי ארה"ב תלויה בהם יתר על המידה". הוא הוסיף כי מדובר ב"סיכון לביטחון ולבטיחות", וכי התעשייה האמריקנית אינה מייצרת מספיק כדי לענות על צרכי הביטחון.
הבית הלבן ציין כי המכסים ייכנסו לתוקף בעוד 21 יום, אם כי עבור רחפנים שאינם רגישים במיוחד - המכסים ייכנסו לתוקף בעוד 180 יום.
ההנחיה של טראמפ שתעלה מיליארדים
בתוך כך, טראמפ הנחה את הצי האמריקני לעקור מערכת מורכבת לשיגור מטוסי קרב מנושאות המטוסים שלו, ולחזור במקום זאת לשימוש בקטפולטות קיטור - צעד שבכירי הצי נלחמו נגדו במשך שנים ושצפוי לעלות מיליארדי דולרים. כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל".
טראמפ חתם על תזכיר לביטחון לאומי המנחה לבצע את השינוי, שיכלול את הסרת מערכת הקטפולטות האלקטרומגנטיות המשמשת את הספינות מסדרת נושאות המטוסים "ג'רלד פורד". ב"ג'ורנל" ציינו כי בכך טראמפ מקיים הבטחה שהבטיח לפני כמעט 10 שנים לחזור למערכת הקיטור, לאחר ששמע מלח משבח אותה בעת שביקר בספינה במהלך קדנציית הכהונה הראשונה שלו.
עוד נכתב בדיווח כי מאז שטראמפ אמר בריאיון למגזין Time ב-2017 כי הנחה את הצי לחזור ל"קיטור המחורבן" ("goddamn steam"), מנהיגים בכירים בצי ובתעשייה התנגדו לצעד בשל ההוצאה העצומה הכרוכה בעקירת מערכת מורכבת כל כך, שהייתה חלק בלתי נפרד מתכנון סדרת ה"פורד". המהלך מנחה את הצי לתכנן מחדש את הספינה הרביעית בסדרה, שתיקרא "דוריס מילר", ואת כל הספינות הנותרות. שלוש הספינות הראשונות - ה"פורד", ה"ג'ון פ' קנדי" וה"אנטרפרייז" - ישמרו על המערכת האלקטרומגנטית.
"הן ממש לא טובות באותה מידה, מורכבות מדי", אמר טראמפ בחודש שעבר בכנס בפנסילבניה, בהתייחסו למערכת האלקטרומגנטית. התזכיר כולל כמה הנחיות נוספות שמטרתן לשפר את התחזוקה והתיקון של צוללות ולהזניק השקעות זרות במגזר בניית הספינות בארה"ב, בעוד שהצי מנסה להגדיל את גודלו.
"החלטה זו תביא לנושאות מטוסים שיופעלו באמצעות מערכות קיטור והידראוליקה שנבחנו בקרב, שהן עמידות וחזקות יותר מהמערכות הנוכחיות, המתוחכמות יותר, שבאו בעקבותיהן", מסר הבית הלבן בהודעה. "היא גם תפעיל מחדש חלקים מהבסיס התעשייתי הימי שקל יותר להרחיב את היקפם".







