נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא זנח אמנם את האופציה הצבאית מול איראן, ובשל אופיו הלא-צפוי ייתכן מאוד שעוד יחזור לאיומים מפורשים נגד משטר האייתוללות, אבל בינתיים לפחות נראה שהוא מקפיד על אסטרטגיה חדשה – חזרה לשיטת "הלחץ המקסימלי" על כלכלת איראן, על מנת לגרום לה להתפשר במגעים על הסכם לסיום המלחמה. הוא הצהיר כי הוא "מוריד פרופיל" ומנהל משא ומתן "חלקי בלבד" מולה – ומקפיד להדגיש את מצבה הכלכלי הגרוע אחרי שתי מלחמות וכעת גם מצור ימי שחונק את ייצוא הנפט שלה.
בריאיון היום (ג') לערוץ הטלוויזיה האמריקני השמרני Real America's Voice נשאל טראמפ על האסטרטגיה שלו מול איראן, ופירט שתי "אסטרטגיות עוצמתיות מאוד" שניתן לנקוט מולה: "להכות בהם ממש ממש חזק" – אפשרות שממנה הוא נמנע לעת עתה בשל החשש מתגובת איראן נגד מתקני הנפט של מדינות המפרץ והמחסור של צבא ארה"ב בתחמושת ובמיירטים – או "לנצח אותם כלכלית" באמצעות המשך המצור והסנקציות.
את השיטה הזו תיאר הנשיא כך: "לעשות את מה שאני עושה עכשיו, פשוט לזרום ולראות כמה גרוע המצב שלהם. יש להם 300% אינפלציה, למטבע שלהם אין כמעט ערך. הם לא משלמים לחיילים שלהם, החיילים שלהם עוזבים. אז פשוט להמשיך את זה, כי זה לא בר-קיימא". הוא הוסיף כי "מבחינה כלכלית הם בכאוס" והתייחס גם לנכסים המוקפאים שאיראן דורשת לשחרר במסגרת המשא ומתן מולה: "הם לא יכולים ללוות כסף. אנחנו שולטים בכסף שלהם. מה שיש להם, והיה להם הרבה, יש לנו שליטה מוחלטת בזה. אני הבנקאי שלהם. אני הבנקאי שלהם!".
טראמפ מפרט את המצור הכלכלי על איראן: "אני הבנקאי שלהם!"
השאלה שנשאלת כעת היא מה הסיכוי שמשטר האייתוללות, שהפך לקיצוני יותר במלחמה האחרונה וסבור שיצא ממנה מנצח בגלל היכולת לחסום את מצר הורמוז – עורק הכלכלה העולמי – אכן יתגמש בסופו של דבר אל מול המצור הכלכלי האמריקני. אם לא תהיה התגמשות כזאת, ואם טראמפ יחליט בסופו של דבר לחזור למהלך צבאי עצים, הפרשנים מעריכים סביר להניח שהדבר יקרה רק אחרי בחירות האמצע בארה"ב ב-3 בנובמבר, מפני שחזרה ללחימה לפני כן תסבך עוד יותר את סיכויי הרפובליקנים לשמור על השליטה בקונגרס בוושינגטון.
באיראן לא מסתירים את המצב הכלכלי העגום, והסבל של האזרחים שם הולך ומחמיר מיום ליום, אבל לפי שעה אין סימנים לניצנים של מחאה – כשהזיכרון של הדיכוי האכזרי של מחאת הענק בינואר, שפרצה בגלל המשבר הכלכלי והאינפלציה האדירה, עדיין טרי מאוד. בדיכוי ההוא, נזכיר, נרצחו עשרות אלפי מפגינים על ידי משמרות המהפכה – ומיליציית הבסיג' הכפופה להם – שרק התחזקו במלחמה וכעת נחשבים למקבלי ההחלטות האמיתיים בטהרן.
נשיא איראן פזשכיאן. "הכלכלה - שדה הקרב המרכזי"
אבל עדיין, גם במשטר נשמעים קולות המזהירים מהמשבר. הנשיא מסעוד פזשכיאן, גורם מתון יותר שכוחו אינו משמעותי מאוד, מזהיר שוב ושוב שהמשבר עלול להביא ל"אי-יציבות חברתית" – כלומר לחידוש המחאה – וכבר בחודש שעבר, בצל ההפוגה בתקיפות ההדדיות מול ארה"ב, הצהיר כי הזירה הכלכלית הפכה ל"שדה הקרב המרכזי". את הסוגיה הזו העלה פזשכיאן גם במפגש שקיים לאחרונה עם המנהיג העליון המסתתר מוג'תבא חמינאי, מפגש שנמשך לטענתו בין שבע לשמונה שעות. "דיברנו על כל הסוגיות של המדינה, ובאופן טבעי הדאגות המרכזיות היו תנאי המחיה של האנשים, מצב המשק, תעסוקה, דיור והבעיות שנגרמות כעת בשל הסנקציות", הוא אמר אתמול לתקשורת האיראנית.
הריאל בשפל, מדד האומללות בשיא
הכלכלה האיראנית מתמודדת עם משבר חמור כבר שנים ארוכות, משבר שנובע גם מהסנקציות החונקות שאותן חידש הנשיא טראמפ בכהונתו הראשונה, אחרי שפרש מהסכם הגרעין המקורי ב-2018, אבל גם בגלל התנהלות קלוקלת של השלטונות, שחיתות והפניית כמויות אדירות של כספים לטובת משמרות המהפכה וסיוע למיליציות ולארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון, במקום שיופנו לשיפור חייהם של אזרחי איראן. המצב הזה רק החמיר מאז המלחמה ביוני אשתקד ובפרט מאז המלחמה הנוכחית שהחלה בסוף פברואר, ונמשכת בלי סוף ברור כבר שישה חודשים.
ברחוב בטהרן, עם שלט ענק שבו נראית "יד איראן" אוחזת במצר הורמוז
(צילום: ATTA KENARE / AFP)
אבל בשנה האחרונה נראה שהקריסה רק הואצה, והדבר ניכר בכל ממד אפשרי. לפי קרן המטבע העולמית, כלכלת איראן צפויה להתכווץ השנה בהיקף אדיר של 5.6% – הצניחה הגדולה ביותר שלה מאז 1988; האינפלציה השנתית הגיעה לפי הרשויות האיראניות ל-88.6%, כשמחירי מוצרי המזון זינקו בתוך שנה ב-130%; וערך הריאל הגיע לשפל חדש בתחילת החודש עם 1.9 מיליון ריאל לדולר אחד (בינתיים ערכו השתפר מעט ונכון להיום דולר אחד שווה 1.88 מיליון ריאל – אבל עדיין מדובר בירידה של כ-20% בערכו מאז תחילת המלחמה).
בנוסף, כך לפי לשכת הסטטיסטיקה של ממשלת איראן, "אינדקס האומללות" – המשלב בין שיעור האינפלציה לשיעור האבטלה – הגיע לשיא חדש של 91.1 במהלך האביב, יותר מפי שניים הנתון של השנה שעברה. הסיבה לכך נבעה גם מהזינוק באינפלציה וגם מהזינוק באבטלה – שלפי הדיווחים באיראן עלתה לכ-7% ברבעון הראשון של 2026. בלשכת הסטטיסטיקה האיראנית מציינים כי ברבעון הראשון איבדה הרפובליקה האיסלאמית 630,000 מקומות עבודה בענפי התעשייה, ולפי סגן שר העבודה גולאם-חוסיין מוחמדי, בסך הכול גרמה המלחמה לאובדן של מיליון מקומות עבודה (באיראן, יש לזכור, חיים 92 מיליון איש).
סיבה מרכזית למכה שספגה השנה הכלכלה האיראנית הייתה איבוד היכולת לייצא נפט, תחילה ב-40 ימי הקרבות מול ישראל וארה"ב ולאחר מכן בעקבות המצור האמריקני הימי – שהחל ב-13 באפריל, הופסק ב-18 ביוני בעקבות מזכר ההבנות – וחודש ב-14 ביולי בעקבות קריסת ההסכם. ההכנסות מהנפט היו 11% מכלל התמ"ג של איראן לפני המלחמה, והמצור עולה לכלכלת איראן, כך לפי הערכת מכון "הקרן להגנת דמוקרטיות", 435 מיליון דולר מדי יום. במכון העריכו בסקירה שפרסמו לאחרונה כי כלכלת איראן כבר הייתה בתהליכי "התפרקות" מסוף השנה שעברה, וכי המצור רק תורם לכך: "המצור הימי של ארה"ב הוכח ככלי הלחץ הכלכלי המדויק ביותר שהופעל עד כה".
צניחה של 20% מתחילת המלחמה. הריאל האיראני
(צילום: AFP)
הנתונים המספריים מתורגמים לסבל אדיר עבור מיליוני אזרחים באיראן, סבל שמשטר האייתוללות חושש כל העת שיביא לחידוש המחאה נגדו – וגם בסוכנות הידיעות הממלכתית-למחצה אילנ"א, המזוהה עם איגוד עובדים ממשלתי באיראן, פרסמו לאחרונה את הקולות הללו. לאחרונה הזהירה הממשלה בטהרן כי ייתכן שבשל המצב תיאלץ להפחית את הסובסידיות למחירי הדלק, מהלך שבעבר כבר הצית הפגנות, ובדיווח של אילנ"א צוטט פרופ' לכלכלה מטהרן בשם אלברט בגזיאן, שאמר: "הכלכלה שלנו היא כמו מטופל שסובל מדימום חמור. הנחתת מכת בנזין שקולה למכה קטלנית לפרנסתם של התושבים".
האיראנים מנסים לשרוד: "שכחו אותנו"
בידיעה שפרסמה אילנ"א והובלטה גם בניתוח של רשת CNN האמריקנית, נכתב כי בצל המצוקה הכלכלית המוני איראנים עושים כעת שימוש באפליקציות אשראי שונות שמאפשרות להם לשלם בתשלומים לאורך זמן רב יותר. צעיר בן 29 מטהרן סיפר לסוכנות הידיעות האיראנית שהוא משתמש בעשרות אפליקציות "כי אתה פשוט לא יכול להרשות לעצמך לשלם על הכול בבת אחת". עובדים אחרים סיפרו כי 40% מהשכר שלהם הולך לתשלום על שכירות ו-40% נוספים מופנים לתשלום החזרי אשראי. באילנ"א ציינו כי השימוש באפליקציות אשראי גדל גם בקרב סטודנטים המתמודדים עם "אופק תעסוקתי בלתי צפוי והכנסה לא יציבה". משתמשי האפליקציות הללו עומדים בפני קנסות ועמלות אם הם לא עומדים במועדי ההחזר. "הקנסות האלה ממשיכים להצטבר. הפחד מזה שלא יהיה לך כסף ושתפגר בתשלומים ממש מענה אותך", סיפר אדם בשם חוסיין.
איראנים רבים מועסקים בחוזים זמניים או נכנסים ויוצאים ממעגל העבודה, מה שאומר שהסיכוי שלהם לעמוד בהחזרים נמוך עוד יותר. לפי העובדים ששוחחו עם אילנ"א, רק למעטים יש ביטוח בריאות – וכל בעיה רפואית עלולה למחוק לחלוטין את הכנסתם. באיראן מתמודדים גם עם משבר דיור שהולך ומחמיר, ולפי נתוני הממשלה עלויות הבנייה הוכפלו בשנה האחרונה – באופן שגם מחלחל לשוק השכירות. חלק מהרשויות המקומיות ניסו להגביל את העלאת דמי השכירות – במחוז טהרן ל-27% – אך הגבלות שכאלו לעיתים קרובות לא מיושמות בפועל. "מחירי השכירות ממשיכים לעלות, עלויות הבנייה זינקו, כוח הקנייה נחלש ועסקאות הנדל"ן למגורים נותרו בשפל", דיווחה סוכנות איראנית נוספת, איסנ"א.
מחירי המזון זינקו בתוך בשנה ב-130%. בשוק בטהרן
(צילום: ATTA KENARE / AFP)
ארגוני העובדים טוענים כי הממשלה שכחה אותם בעיצומה של המלחמה. "העובדים האיראנים – ועובדי הבנייה בפרט – נשכחו והושארו חסרי אונים לחסדי הגורל", אמר חסן אזאתי, ראש איגוד עובדי הבנייה בעיר באנה. "כל מאמציהם ממוקדים בדבר אחד בלבד: להישאר בחיים". אזאתי העריך כי למחצית מכוח האדם בענף הבנייה בבאנה אין ביטוח בריאות. לדבריו חלקם נואשים כל כך עד שהסכימו לעבוד כ"קולברי" – כינוי למי שמבריח סחורות דרך גבולות איראן, לעיתים דרך שדות מוקשים שנותרו מהמלחמה עם עיראק בשנות ה-80.
אבל למרות שהמשטר האיראני מודע היטב למה שמתחולל בשטח, כלל לא ברור עד כמה הלחץ הזה יגרום לגורמים האיסלאמיסטים-הקיצוניים שבו להתפשר ולוותר על הדרישות החדשות שלהם. איראן רואה כעת בשליטה על מצר הורמוז, שטרם המלחמה היה פתוח לחלוטין לתנועת ספינות ומכליות ועברה בו חמישית מכלל תצרוכת הנפט העולמית, מנוף לחץ אסטרטגי חשוב ביותר – לא פחות מתוכנית הגרעין שלה – ומסרבת לוותר עליו. בשבוע שעבר עוד הייתה אופטימיות שהסכם על פתיחתו המחודשת של המצר יושג בקרוב, אבל אז איראן הודיעה כי לא תסתפק רק בהסדר רשמי על ניהולו מול שכנתה עומאן – והציבה שורת תנאי כניעה בפני ארה"ב.
במשטר לא מוותרים: "רוצים שהורמוז ייפתח? קבלו את תנאינו"
על התנאים הללו חזר הערב המזכיר החדש של המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, מוחסן רזאי, שמונה לתפקיד רק ביום ראשון. "ארה"ב היא הגורם לחוסר היציבות במפרץ הפרסי, במצר הורמוז ובמפרץ עומאן. אמריקה סיכנה את כל האזור בכך שהטילה מלחמה בלתי חוקית על איראן. מצר הורמוז לא ייפתח אלא אם ארה"ב תשנה את התנהגותה ותקבל את תנאי איראן", הוא אמר. "על וושינגטון לסיים את המלחמה ולשחרר את הכספים האיראניים המוקפאים. עליה לסיים את המלחמה בכל האזור, כולל בלבנון ועזה, בנוסף לתנאים אחרים שהועברו לה באמצעות מתווכים. אם יושג הסכם בין איראן לעומאן בנוגע למעבר דרך מצר הורמוז, הסכם זה יהיה נפרד מסוגיית סגירת המצר".
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, רזאי. מתעקש על תנאי כניעה
(צילום: AP)
מה שמתחולל כעת, כך מעריכים חלק מהפרשנים, הוא מעין משחק של זמן שבו מקווים שני הצדדים – טראמפ ואיראן – שהצד השני יתקפל ראשון. ריצ'רד נפיו, חוקר מאוניברסיטת קולומביה שסייע בגיבוש אסטרטגיית הסנקציות נגד איראן בממשל אובמה, אמר לסוכנות הידיעות AP כי לחץ באמצעות סנקציות דורש זמן רב עד שייתן את אותותיו – ולדבריו בעיה מרכזית היא שטראמפ לא הגדיר יעדים אסטרטגיים ברורים למלחמה. "טראמפ החליש שוב ושוב את ידו שלו כשעשה שימוש לא מספק בכוח, ניסח בצורה לא ברורה את היעד והיסס במשא ומתן". טראמפ אמנם מדגיש כל העת שמטרתו המרכזית היא למנוע מאיראן נשק גרעיני, אך לפי דיווחים הוא עשוי לוותר על הסכם שיטיל הגבלות מוחשיות על תוכנית הגרעין ויסתפק רק בפתיחת מצר הורמוז – על מנת להביא להפחתת מחירי הדלק לצרכן האמריקני לפני בחירות האמצע בנובמבר. גורם אמריקני אמר השבוע ל"וול סטריט ג'ורנל" שפתיחת המצר היא כעת המוקד המרכזי במדיניות של הנשיא.
מבצע "זעם כלכלי" דורש זמן
ועדיין, אם טראמפ ידבק בשיטת המצור הכלכלי, או "מבצע זעם כלכלי" כפי שכינו זאת בעבר בבית הלבן, הפרשנים מעריכים כי תהיה לכך השפעה גדולה – אך מדגישים כי נדרשת לכך סבלנות. "השאלה המרכזית היא עד כמה ארה"ב מוכנה ללכת כדי לצמצם את סחר הנפט של איראן ולהטיל איום בסנקציות חמורות על מדינות שלישיות – והאם תהיה לה הסבלנות לבחון אם הסבל הכלכלי יגרום למשטר לשנות את התנהגותו", אמר חואן סראטה, בכיר ביטחוני לשעבר בממשל בוש. בכיר בממשל האמריקני טען בשיחה עם AP כי צבא ארה"ב החזיר לאחור את יכולתה של איראן לייצר, למכור ולשנע נפט ומשאבי אנרגיה נוספים, ולדבריו לצד המצור הימי והסנקציות לטראמפ יש "אפשרויות נוספות" – שאותן ניתן יהיה להחיל לאורך השבועות והחודשים הקרובים.
הספינות בהורמוז. משחק של זמן עד שהמצור ייתן את אותותיו - כשבמקביל מחירי הדלק בארה"ב נותרים גבוהים
(צילום: REUTERS/Stringer, AP Photo/Jon Gambrell)
אבל המשמעות של המשך הלחימה הכלכלית, ובהנחה שאיראן תמשיך לנסות לשתק את תנועת המכליות בהורמוז, היא שמחירי הדלק בארה"ב ייוותרו גבוהים מאוד גם לקראת הבחירות בנובמבר – באופן שמדאיג מאוד את הרפובליקנים, כשסקרים כעת מראים שאחרי שנים ארוכות הם כבר לא מובילים על פני הדמוקרטים בכל הנוגע לביטחון ביכולתם לטפל היטב בכלכלה. ההובלה הדמוקרטית בסקרים החלה רק באפריל השנה – הפעם הראשונה שבה הם הובילו על פני הרפובליקנים בסוגיה הכלכלית מאז 2010 – וסקר שפרסמה לאחרונה "פוקס ניוז" הראה שכעת 54% סבורים שהדמוקרטים יטפלו טוב יותר בכלכלה, לעומת 45% שסברו כי הרפובליקנים יטפלו בה טוב יותר – הפער הטוב ביותר לטובת הדמוקרטים מאז 2006, כשאז הם הובילו ב-20%.
טראמפ, כך נראה, מקווה שהבוחרים האמריקנים יהיו מסוגלים לספוג אי-נוחות כלכלית בצורה טובה יותר מאשר האיראנים, אף שאלו מתמודדים עם מצוקה כלכלית חמורה כבר שנים. "זה לא רק מה שהצבא יכול לעשות – יש לנו גם את הכלכלה החזקה ביותר בעולם", טען אתמול שר ההגנה פיט הגסת' בהופעה משותפת עם שר האוצר סקוט בסנט. "וכשיש לך שר אוצר עם מוטיבציה שיודע להפעיל מנופים רבים, כי הוא יודע איך לעשות את זה, אתה יכול להפעיל לחץ כבד מאוד על יריבים".
